כל מה שחשוב ויפה
בר כהן. צילום: אחיקם בן יוסף

בוגרים 2019 // עיצוב תעשייתי

צעצועים מחול שמתמוססים במים, כסא לתרגול מדיטציה, יד ביונית שגדלה עם הילד, ארון קווירי שקורא תיגר על המרחב הביתי: 10 פרויקטי גמר נבחרים במחלקות לעיצוב תעשייתי

בר כהן // Sand to Sand

בר כהן מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר פעלה במרחב שבו חומר הגלם המרכזי כבר נוכח: חוף הים. כהן השתמשה בחול כדי להציע אלטרנטיבה לחוויית המשחק בחוף ים, ולוותר על השימוש בפלסטיק שמזהם את הסביבה. מתוך הבנה שצעצועים לים הם צעצועים עונתיים וגם כך זמן השימוש בהם הוא קצר, היא עיצבה סדרת צעצועים חד־פעמיים שעשויים מחול, מתמוססים במים תוך כמה שעות, הופכים שוב להיות חלק מהחול, וסוגרים מעגל בכך ולא משאירים טביעת אצבע אקולוגית.

בר כהן. צילום: אחיקם בן יוסף


הילה אוליאל // מדיטציה בתנועה

הילה אוליאל מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון עיצבה מושב המיועד לתרגול מדיטציה ונשימה נכונה, ומעודד נענוע של הגוף ללא הפעלת מתח. הכסא מותאם לישיבה מזרחית, קרובה אל הקרקע, והוא מעניק תמיכה לברכיים וריפוד לכפות הרגליים ולישבן. כשהגוף רפוי יש להתחיל לנענע בצורה עדינה וחזרתית את האגן מימין לשמאל, והמושב ינוע ויתרום לתנועה של הגוף ללא מאמץ. המושב נע על גבי שישה גלגלים בשני צירים, שתורמים לתזוזת המושב באופן חלק ומסוגלים להחזיק משקל רב ללא החלקה בלתי רצויה. הנענוע מאפשר לגוף להפעיל פחות שרירים ובכך להתמקד בהרפייה.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

הילה אוליאל. צילום: מ״ל


זיו שפר // Joe

זיו שפר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון עיצב צעצוע הרכבה אינטראקטיבי לגמישות מחשבתית, המיועד לילדים מגיל חמש. מטרת המשחקים לעודד את הילד לחזור ולהתנסות שוב ושוב ולגלות כיוונים חדשים בכל משחק: ג׳ואי מעודד תהליך למידה וחוויה של ניסוי וטעיה דרך פעולת ההרכבה ובעזרת האינטראקציה התמידית שלו עם העולם החיצוני. ולמרות שזהו צעצוע אלקטרוני, המשתמש בטכנולוגיות חדשניות, אביזרי הקליטה שלו מאפשרים לשחק איתו תופסת, מחבואים, דג מלוח ועוד, ובכך הוא יוצר חיבור נוסטלגי ואנושי. 

זיו שפר. צילום: עידו פרוכטר


יערה נוסבויים // Alma Therapy dolls

שיטת Play therapy מאמינה שלילד יש את היכולת לרפא את עצמו ושהוא רק צריך את התנאים המתאימים לכך. יערה נוסבויים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר התבססה על שיטה זו ועיצבה סדרה של צעצועים טיפוליים לילדים, המתמודדים עם בעיות רגשיות. הבובות עשויות מעץ מייפל וחומר פלסטי גמיש, ומאופיינות על פי מנעד הרגשות העולים בטיפול. מטרתן לאפשר לילד להתחבר בקלות יותר לעולמו הפנימי ולרפא ולשפר את מצבו.

יערה נוסבויים. צילומים: אחיקם בן יוסף


מעין קינסבורסקי // Protesi

ילדים קטועי גפיים נאלצים להחליף את הפרוטזה שברשותם מדי שנה, משום שהיא אינה משתנה עם גדילתם. מעין קינסבורסקי מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל עיצבה את פרוטזי, יד ביונית שגדלה עם הילד. הארכתה מתאפשרת באמצעות הוספת צמידים בבחירה אישית שמותאמים לקצב התפתחותו של כל ילד, ובנוסף הגדילה לצד פרוטזי והעיצוב האישי מפתחים קשר של שייכות עם היד שנבנית.

מעין קינסבורסקי. צילומים: מ״ל


נטע נהרדיה | AI’mHome – ביות

לחיות לבד אין משמעו להרגיש בודד, אומרת נטע נהרדיה מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, שבחנה את התקופה העכשווית שבה רווחת התופעה של אנשים שבוחרים לגור לבד. היא התמקדה בחיפוש של האדם אחר מענה רגשי בעידן הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, והאוביקטים שהיא מציעה ״חיים״ עם האדם בסביבתו הביתית. בפעולה של מחווה אנושית – כמו אוביקט שפותח חרך בתריס ו״מציץ״ דרכו – כל אחד מהם מציע הדהוד רגשי תקשורתי, המלווה את חוויית היום־יום שלו.

נטע נהרדיה. צילומים: יוסי רוט


ניר שמיר // IBADET QAHUA

ניר שמיר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון עיצב מערכת כלים לבישול קפה טורקי במרכז שולחן. קפה טורקי אפוף טקסיות רבה, הוא אומר: הוא מצריך מים, קפה טחון דק, קנקן בישול בשם ג׳זוואה, כוס קטנה בשם פינג׳ן, ומקור חום. מסורת הטקס עוברת מדור לדור, ואיתו הוא מביא את אחת הדרכים העתיקות לבישול קפה – בישול בחול. שמיר בחר לשמר את דרך הבישול העתיקה בחול בטקס הקפה הביתי החדש ויצרת סדרת כלים אסתטית במיוחד.

ניר שמיר. צילומים: יונתן בלייר


נעמי ביר // SFkid

75 ילדים נהרגים או נפצעים קשה מדי שנה בישראל, בסביבת ההסעות לבתי הספר. נעמי ביר, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל במכללת הדסה, יצרה מערכת מקיפה לשמירה על חיי הילדים, שמטפלת בשלושה גורמים: שדה הראייה המוגבל של נהג ההסעה, התנהגות הילדים עצמם והנהגים הסמוכים בכביש. המערכת כוללת תחנת אוטובוס חכמה שמנטרת את הילדים, ושמעדכנת את הנהג על מספר הילדים שמחכים לו בתחנה. בנוסף היא כוללת אבזור של רכבי ההסעה במערכות אוטונומיות על מנת לנטרל את השטחים המתים של הנהג. התחנה מתפקדת גם כתמרור שמטרתו לשפר את תרבות הנהיגה של נהגים סמוכים, כך שיידעו שכשהיא פועלת, ישנם ילדים באזור ועליהם לנהוג בזהירות יתרה.

נעמי ביר


רון זבצקי // נורמטיבי

רון זבצקי מהמחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון בחן את התפיסה הנורמטיבית בחברה הישראלית בהקשר הצבאי המקומי, תוך התייחסות לסוגיות כמו עוטף עזה, זהות, טראומה, גאווה ועוד. לדוגמה, את ״נפיץ״ הוא עיצב כהכלאה בין ארגז הפעולה הצבאי לעריסת תינוק, שמבקשת להביע את התחושות המורכבות על הדרך שבה אנו שומרים על ה״יקר לנו מכל״. ״בוקר ישראלית״ הן שלוש צלחות קרמיות שעיצובן מושפע ממפעלי הקרמיקה שפעלו בישראל והן מתייחסות למצב הבטחוני ביישובי עוטף עזה. סדרת דיסקיות מתייחסת לדסקית כקמע מקומי, תוך עיסוק בסוגיות כמו אובדן תמימות, תחושת האובדן המלווה את בן/בת הזוג של מי שנפל במערכה, חוק הלאום וגאווה.

רון זבצקי. צילומים אביב נווה


שי ברליה // רהיט

החיים על פי התיאוריה הקווירית עושים בחירה מודעת לערער על הסדר החברתי ביחס למין, מגדר ומיניות. בעבור שי ברליה, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, הזהות הקווירית אינה ניתנת להשגה; ״ברגע שהגדרת פספסת. זהו יעד נשגב שיש לשאוף אליו מבלי להגיע״. הארון שעיצב ברליה הוא סמן של תהליך חיפוש: איך עשוי להראות רהיט הקורא תיגר על תפקידו במרחב הביתי, אינו מוכן לעמוד במקומו ולהיכנע לייעוד שנקבע בעבורו, ובכל זאת הוא רהיט כמו כל רהיט אחר.

שי ברליה. צילומים: יוסי רוט

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden