כל מה שחשוב ויפה
"שר הילדים", ניב תשבי, צילום הצבה במוזיאון חיפה. צילומים: סטס קורולוב

עבודה בעיניים // ניב תשבי

קוסם ג׳ינג׳י ארוך זקן שמציץ לחלומותיהם של ילדים; ניב תשבי אייר את ״שר הילדים״ של לאה גולדברג לספר, שמוצג גם בגרסה תלת־מימדית במוזיאון חיפה לאמנות

הפרטים הטכניים

ניב תשבי, ״שר הילדים״. העבודה מוצגת בתערוכה ״החדר שלי״ במוזיאון חיפה לאמנות (מרכז אמנויות), באוצרות עדי שלח ומיכל מגן, עד 5.9.

מי אני

ניב תשבי, יליד 1986, חי ועובד בתל־אביב. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל (2012).

העבודה

ההצבה מבוססת על איור שלי מתוך הספר ״שר הילדים״ מאת לאה גולדברג (הוצאת ספרית פועלים, 2016). הטקסט שבספר הוא שיר שפורסם לראשונה בספרה של גולדברג ״מה עושות האיילות״ ב־1949. שר הילדים הוא קוסם שיוצא מביתו רק בלילות, כשכל הילדים ישנים וחולמים חלומות. יש לו מראה מיוחדת דרכה הוא יכול לראות את חלומות הילדים ולעזור להם להגשים אותם.

ההשראה לעיצוב דמות הקוסם נולדה מתוך איור שהתלווה לפרסום השיר במקור – רישום קטן ויחיד בקו של אריה נבון, שעבד רבות עם גולדברג, וממנו שאבתי את אורכה של הדמות. הארכתי לו מאוד את הזקן, שהפך למוטיב מרכזי בפרשנות שלי והכתיב את התנועה בכל הספר.

צילום הצבה, "שר הילדים" במוזיאון חיפה. צילומים: סטס קורולוב

האיור מתוך הספר. צילום: מ"ל

עבור התערוכה במוזיאון חיפה הפחתי חיים באחת מכפולות הספר – איור חדר הילד והרגע בו הקוסם רוכן מעליו ומפעיל את ראי הקסמים שלו. אחת התלבטויות המרכזיות נבעה מכך שהרגשתי שהסצינה הזאת, בה אדם רוכן מעל ילד ישן דרך החלון, עלולה להיות מעט מאיימת ואף מטרידה. מה גם שההצצה לחלום היא מבט למקום הכי אינטימי. נעזרתי בזקן, ביחד עם השטיח, כדי ליצור מעטפת חמימה וחובקת סביב הילד וניסיתי להגיע לאיזון נכון של נעימות מבלי לאבד מהמסתורין והקסם.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

העבודה ממשיכה את העניין שלי ביחסים בין דו לתלת־מימד. בדימוי (הן בספר והן בהצבה) יש מקור אור מרכזי – הירח. רוב האלמנטים שבחדר מוגדרים מתוך האור, שמרמז על הצבע שלהם. בציור שיחקתי עם מישורי המרחב המצויר, ובפיסול היתה לי הזדמנות לבחון זאת במחוזות פלסטיים נוספים, כמו גם בשימוש באור ממשי.

"סנוז", בנמל יפו. צילומים: טל נסים

תעבירו את זה הלאה

היה מעניין להרחיב את העבודה וליצור חוויית קריאה נרטיבית בחלל, בניסיון לקיים מפגש מורכב יותר, בעל פוטנציאל לחוויות חדשות. וכמובן, הייתי שמח למצוא את הספר עצמו בכמה שיותר מדפי ספרי ילדים.

פלוס אחד

״סנוז״,  תערוכת יחיד שהצגתי ב־2017 במחסן 2 בנמל יפו. המיצב מורכב מחלקי גוף שיצאו מכלל שימוש והתארגנו מחדש למערכת לא־עצמונית. המיצב כולל אוביקטים מתנפחים, חלקי עץ ועגלות ברזל, ומתבסס על זרימת אוויר מקוטעת דרך מערכת צינורות, כנשימות המנסות להחיות את האורגניזם ומותירות את המיצב באופן תמידי בתנועה מדשדשת. מבנה המחסן המוזנח היה השראה לעבודה; הוא חלק בלתי נפרד ממנה והיווה קרקע למחשבות שהעסיקו אותי על מה שבין חיוניות לחידלון, יצירה ופירוק.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    ועם כל זאת הילד רגוע והאיור מזכיר לי קצת את תמימותו של אינדי אינדי מהספר
    של שרלוטה זלוטוב.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden