כל מה שחשוב ויפה
שאול פריד וקרני אריאלי. צילום: יולי פריד

קרני מצלמת את שאול מספר את תיאו

קרני אריאלי צילמה את בן זוגה מספר את בנם בזמן הסגר באנגליה, במכונת תספורת ביתית. הדוכסית קייט מידלטון התלהבה, ובחרה בצילום לקדם תערוכה שיזמה ביחד עם גלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון

בדומה לרבים מסביב לעולם, הסגר שיתק גם את את זוג האמנים קרני אריאלי ושאול פריד. השניים מתגוררים ופועלים בבריסטול (אנגליה) מאז 2007. הוא אנימטור, היא צלמת סטילס, בני זוג עם שני ילדים: יולי בן ה־14 ותיאו בן ה־6. יחד הם יוצרים סרטים קצרים, קליפים ופרסומות שהם מביימים ומשלבים בהם צילומי וידיאו, סטילס ואפקטים מיוחדים. 

כשהגיעה הקורונה ואיתה הסגר, ״הייתי משותקת״, מספרת אריאלי. ״רק אחרי שבועיים הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, לוקחת שליטה ויודעת מה לעשות. כתבנו מניפסט שלפיו קבענו איך להתנהל ולהתנהג, וזה סייע לנו לסדר היומיומי כשכולנו יחד 24/7. אז גם לקחתי את המצלמה לידיים, אבל באופן שונה״.

באיזה אופן שונה?

״מה שהתחיל לעניין אותי, היה דווקא הצילום פנימה: צילום בתוך הבית, בתוך המתרחש בדלת אמותינו. בדקתי איך משפחה נורמלית מתמודדת עם הסיטואציה ההזויה שנקלענו אליה, וצילמתי בעיקר בשביל עצמי. אני מצלמת כמעט בלי הפסקה, זה הכלי שלי. בני המשפחה כבר רגילים לזה שאני מתעדת כמעט כל רגע, זה הפך להיות חלק אינטגרלי מהחיים שלנו. גם יולי, הבן הבכור, כבר מצלם באופן עקבי, מה שהופך את העניין ממש לחלק מחיינו״.

בחודש מאי אחת מחברותיה של אריאלי סיפרה לה על קול קורא שפרסמה גלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון, בשיתוף פעולה עם הדוכסית מקיימברידג׳, קייט מידלטון. אזרחי בריטניה הוזמנו לשלוח צילומים שצולמו על־ידם במהלך הסגר, תוך התמקדות בשלושה נושאים: עזרה וגבורה, היום־יום החדש ומעשי חסד.

גם אריאלי נרתמה לאתגר. היא שלחה צילום אחד (אי אפשר היה לשלוח יותר), שבו מופיעים בן זוגה שאול מספר את בנם תיאו במכונת תספורת ביתית. ״היה משהו קטן ופיזי בצילום הזה. להסתפר זה משהו כביכול קטן, אבל המגע הפיזי בין השניים, תיאו שמכסה את העיניים, שאול שמחזיק את מכונת התספורת ואת תיאו, ולמרות שהוא בעל מראה מחוספס, יש בו המון רגישות. היחס בין שאול המבוגר לתיאו הצעיר, התאורה מאחור, כל אלו גרמו לי לבחור דווקא בתמונה הזו ולא באחרות, וכאמור יש לי הרבה מאד צילומים מהתקופה הזו״, היא אומרת בחיוך.

קרני אריאלי, Home Hair

המניפסט המשפחתי לימי הסגר

יותר מ־31 אלף צילומים נשלחו לתחרות, ממשתתפים בני 4 ועד 75. מתוך אלו, בחר חבר השופטים 100 דיוקנאות והכריז על התערוכה Hold Still המציגה באופן דיגיטלי 100 צילומי פורטרט נבחרים. את ההודעה שפרסם בית המלוכה אודות התערוכה, ובה מופיע הצילום של אריאלי, היא קיבלה מחברה.

היה משהו קטן ופיזי בצילום הזה. להסתפר זה משהו כביכול קטן, אבל המגע הפיזי בין השניים, תיאו שמכסה את העיניים, שאול שמחזיק את מכונת התספורת ואת תיאו, ולמרות שהוא בעל מראה מחוספס, יש בו המון רגישות. היחס בין שאול המבוגר לתיאו הצעיר, התאורה מאחור

זו עדיין לא היתה ההודעה על כך שנבחרה, אבל הדוכסית בחרה בצילום של אריאלי ובמספר צילומים נוספים כדי לקדם חשיפה מוקדמת לתערוכה. בחודש יוני הודיעו לה באופן רשמי שהיא בין 100 הנבחרים ושהצילום שלה נכלל באתר התערוכה. התקשורת המקומית פרסמה אף היא את הצילום, שהופיע בין השאר בסאן הבריטי וברשת סקיי ניוז.

כיף מלנכולי

אריאלי, בת 46, נולדה ברמת גן וגדלה ברעננה. סבה נולד באנגליה משם עלה ארצה. פריד, בן 45, נולד בכפר סבא וגדל באלפי מנשה. הם הכירו במדרשה לאמנות בבית ברל ובהמשך עברו לבצלאל. בזכות הדרכון הבריטי של אריאלי הם השתקעו בלונדון ובהמשך עברו לבריסטול, שם הם מתגוררים עד היום. אריאלי היא צלמת סטילס ופריד הוא אנימטור.

במשך השנים יצרו פרסומות לנוקיה, לבי־בי־סי, לערוץ חמש הבריטי, לקוקה קולה זירו בסין וקליפים לאמנים מקומיים. הם מרבים לצלם סרטונים קצרים שלקוחים מעולמות הריקוד, שניים מהם פרסמו בחודשים האחרונים תוך שימוש יצירתי בפורמט הזום. אריאלי עצמה רוקדת גא־גא ומעידה על עצמה כמכורה. הם זכו במספר פרסים על עבודתם ומרבים להשתתף בפסטיבלים בינלאומיים רבים של סרטים קצרים.

השניים פועלים תחת השם SulkyBunny (ארנב זעוף פנים), אבל בסצנת האמנות מוכרים יותר בשם קרני ושאול, ויחד הם עושים ״יצירה חזותית כיפית, לעיתים גם מלנכולית, כשלטבע יש נראות מאד גדולה בעבודות. אנחנו מבלים הרבה בטבע, שיש ממנו הרבה סביב אזור המגורים שלנו. מבחינתנו הוא מקור השראה כמעט עיקרי ליצירה שלנו״.

מה דעתך על שאר הצילומים בתערוכה?

״הבחירה היתה בהחלט מושכלת. חבר השופטים לא נשבה בקלישאות או בבחירת צילומים סטנדרטיים. ניכר שהם ניסו לעשות חתך רוחב לא סטנדרטי של החברה ואני חושבת שהם עשו זאת בהצלחה״. 

מכיוון שגלריית הדיוקנאות הלאומית נסגרה בזמן הקורונה לשיפוצים, התערוכה מוצגת בפורמט דיגיטלי, אבל הכוונה בהמשך היא להפוך אותה לתערוכה פיזית ונודדת. במקביל אריאלי ״מנסה לקדם פרויקט עולמי של צילום נשי בתקופת הקורונה, שיקחו בו חלק נשים ואימהות שהן צלמות. הכוונה היא לצלם את עצמן ואת ההבטים הנשיים שלהן, וכיצד אלו באים לידי ביטוי דווקא בתקופה זו. פניתי לעורכת הצילום של ווג איטליה, ובמקביל אנסה לקדם את הרעיון בכיוונים נוספים״. 

קרני אריאלי, צילומים משפחתיים בחיק הטבע מימי הסגר

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden