כל מה שחשוב ויפה
גסטון צבי איצקוביץ, מצדה, מראה הצבה
גסטון צבי איצקוביץ, מצדה, מראה הצבה. צילום: יובל חי

מצדה וסברה בגלריה שכטר

פורטפוליו Promotion: בגלריה שכטר נפתחו שתי תערוכות חדשות: מצדה - גסטון צבי איצקוביץ; סברה - שי עבאדי. אוצרת: שירה פרידמן

מצדה

חניכי שבט מצדה של תנועת הצופים בירושלים שוקדים מדי שנה במשך חודשים רבים על הכנת טקס יום הזיכרון, טקס הנחשב לפסגת פעילותם השנתית, שאליו מוזמנים בני משפחות שכולות של נופלי השבט, חניכים ואנשי השכונה שבה נמצא השבט. לקראת הטקס נבחרים צוותי חשיבה של בני הנוער המתכננים תערוכות, מסכת וכתובות אש על אודות השכול. 

גסטון צבי איצקוביץ הגיע במשך עשר שנים אל שבט מצדה, השוכן בעמק המצלבה בירושלים. הוא פקד את המקום דווקא ביום שלאחר יום הזיכרון, ביום שבו התערוכות נותרו מיותמות, הבדים שהיו מתוחים – רפויים, כתובות האש מפוחמות והרוח היא המבקרת היחידה במקום. הוא לכד במצלמתו את שרידי הטקס והתערוכות, שנבנו ביד חובבנית אם כי בהשקעה רבה.

בין המוצגים: זירת פיגוע העשויה מספוגים, קלקר ותיק מיותם. כמה מהמוצגים אינם חומלים על הקהל, כגון החייל ערוף־הראש העומד וידו עדיין מונפת באוויר, לצד דמות של הרוג מכוסה בבד יוטה. בתערוכה משולבים בין הדימויים האלה קטעים מתוך הטקס עצמו, שבהם נראים חניכים עומדים ברשמיות, מקריאים את המסכת או מדליקים לפידי זכרון.

הדימויים בתערוכה רוויים בסמליות ישראלית הנסבה על יום הזיכרון כגורם מעצב בחברה הישראלית, יום שיש לו קודי התנהגות ברורים, שנועדו לחזק ולהטמיע את הסולידריות ותחושת השותפות והערבות ההדדית בחברה הישראלית. מדי התנועה ומדי הצבא, מגן דוד העשוי סנדות, והטקסיות השורה בכל.

גסטון צבי איצקוביץ, מצדה, מראה הצבה

גסטון צבי איצקוביץ, מצדה, מראה הצבה. צילום: יובל חי

התערוכה השנתית (שבט מצדה), 2010

התערוכה השנתית (שבט מצדה), 2010

טקס יום הזכרון, 2020

טקס יום הזכרון, 2020

טקס יום הזכרון, 2020

טקס יום הזכרון, 2020

שם התערוכה כשם השבט – ״מצדה״ – מזמן את מיתוס הגבורה המושרש בתודעה הישראלית. התערוכה מציפה נושאים מורכבים, קשים וכואבים, שלהם רגיש כל אדם באשר הוא אדם, במיוחד אם הוא משתייך לאחת המשפחות השכולות.

טקסי יום הזיכרון המסורתיים בשבט מצדה בירושלים מייצגים ללא עוררין את האתוס הציוני: חייל שנפל במילוי תפקידו הוא גיבור, ומשפחתו נתפשת כקדושה. כיצד משפיע העיסוק במוות לאורך השנים על בני הנוער חניכי השבט? האם אין הם מפתחים קהות חושים לנושא הטראגי, ועסוקים רק בהצלחת מפעל ההנצחה?

ומה לגבי חשיבה ביקורתית כחלק מן התהליך לקראת יום הזכרון, רעיון שיקבל ביטוי בתערוכות עצמן? בפרקטיקה הצילומית שלו מצביע איצקוביץ על עקבות ההתרחשות, משלב בין זמנים ומפנה מבט מרומז ועדין, כזה שמזמן דיון ובירור על הנעשה מחוץ לפריים. 

סברה 

שי עבאדי הופך על פיה את העלילה המוכרת של הספר ״הוא הלך בשדות״ שכתב משה שמיר ומשלב בנרטיב המוכר תפנית עלילתית, הנובעת מפוליטיקת הזהויות שלו עצמו – צבר, יהודי, ישראלי, סורי, מצרי וערבי.

בתערוכה מוצגים חמישה ציורים מהסדרה ״בחזרה ללבנט״; הדמויות החוזרות בציורים מבוססות על דיוקנאותיהם של אסי דיין ואיריס יוטבת, השחקנים גיבורי הסרט שנוצר על פי הספר ״הוא הלך בשדות״, רומן מאת משה שמיר שיצא לאור בשנת 1947 והפך במהרה לאבן יסוד במיתוס הישראלי. 

שי עבאדי, סברה, מראה הצבה

שי עבאדי, סברה, מראות הצבה. צילומים: יובל חי

הכיתוב בערבית מוסיף להזרה ומשבש את אופני המחשבה הבינאריים הישראליים כפי שהם מוצגים בספר; צבר הוא יליד הארץ ועליו לדבר, לחשוב ואף למות בעברית למען המדינה. למילה ״סברה״ משמעויות הנובעות משדות תרבותיים שונים; בערבית משמעות המילה סבר היא סבלנות וממנה נגזר שמו של הצבר, באנגלית מדוברת סברה היא צברית, כינוי לילידי הארץ שהוא גלגולו של צמח הצבר, זה שהוא קוצני מבחוץ ורך ומתוק מבפנים.

״סברה״ היה גם שם־מותג לליקר של יקבי כרמל, ליקר שהפך בחו״ל לסמל הישראליות ושוּוַק כסממן של הזהות הישראלית כמו פרי הסברס. מאידך גיסא מתקשרת המילה ״סברה״ גם לאירועי סברה ושתילה, מאורעות שהטילו צל כבד על המוסר הישראלי הצבאי ועוררו את העם לעשות חשבון נפש. 


מצדה – גסטון צבי איצקוביץ; סברה – שי עבאדי
גלריה שכטר, שלוש 42, תל אביב
נעילה: 15.5.21
שיח גלריה: שבת 1.5 בשעה 13:00 עם האמן גסטון צבי איצקוביץ בתערוכה מצדה

birds

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden