כל מה שחשוב ויפה
הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות, ונציה 2016
נוי לזרוביץ, הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות, ונציה 2016. צילום: דציאן גרוזה

40/40: הרעיון והגשמתו בבית האדריכל

התערוכה 40/40 בגלריה בבית האדריכל ביפו מציגה תמהיל מגוון של פרויקטים - שתכננו אדריכלים עד גיל 40 - בין תכנון פרמטרי לבין מוזיאון אורבני, בין תוספת מרחיבה לבית ספר לתכנון מקווה, ובין בתים פרטיים למשרדים

36 פרויקטים מוצגים בתערוכה 40/40, שנפתחה לאחרונה בגלריה בבית האדריכל ביפו (באיחור של שנה, מטעמים מובנים). הרעיון שעומד בבסיס התערוכה הדו־שנתית, שחוגגת השנה עשור להצגתה, הוא להעניק במה והזדמנות לאדריכלים צעירים בתחילת דרכם לחשוף את עבודתם, ולציבור הרחב להיחשף אליה.

השנה עומדת התערוכה בסימן של הרעיון והגשמתו: חיפוש אחר הרעיון המופשט ואופן מימושו, האופן שבו הוא מיתרגם מהרוח לחומר. לקראת התערוכה, ששמה נגזר ממספר העבודות ומגיל המציגים – עד 40 – פירסמה התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל קול קורא לאדריכלים בחתך הגיל הרלוונטי לשלוח פרויקטים שתוכננו על ידם.

העבודות עברו תהליך מיון וסינון על ידי ועדת התערוכות של ההתאחדות, והנבחרות מביניהן הוגשו לשיפוט של חבר השופטים שהרכבו משתנה מידי שנה. השנה נמנו עליו האדריכלית נעמה מליס כיושבת הראש של ההרכב, והאדריכלים אמנון רכטר, ערן זילברמן וברוך רזניק, ששימש כמשקיף.

40/40, תמונות הצבה

40/40, תמונות הצבה. צילומים: נוי בכר, אפוקסי סטודיו

אם בעולם ההי טק גיל 40 נחשב לכמעט פאסה, אזי בעולם האדריכלות, מסתבר, הוא עדיין מוגדר תחת הכותרת צעיר. ״40/40 היא התערוכה היחידה ששמה דגש על עבודתם של אדריכלים צעירים, ובתוך כך יש לה ערך חשוב ומשמעותי והיא אכן רכשה מוניטין רבים״, אומרת האדריכלית מיכל אהרוני, אוצרת התערוכה.

״העובדה שבמסגרתה מוענק פרס רזניק על שם האדריכל המנוח דוד רזניק לפרויקטים מצטיינים, מוסיף לה כמובן עוד ממד של חשיבות, וההיענות לקריאה להשתתף בה גדולה. מניסיון שנצבר אנחנו יודעים שלתערוכה יש משמעות אמיתית בזיהוי האדריכלים שיבלטו בזירה המקומית בשנים הבאות, וזה בהחלט כבר הוכיח את עצמו״. 

בין פרויקטים בנויים לפרויקטים רעיוניים

אהרוני, אדריכלית העוסקת במנעד תחומי תכנון, עיצוב, יצירה והוראה, משמשת כאוצרת התערוכה מאז 2012; תחילה כאוצרת משותפת עם האדריכל חנן פומגרין, ובשנים האחרונות כאוצרת היחידה. ״בתהליך האוצרות יש משהו חזק, סוג של ערוץ יצירה נוסף שמרתק אותי. בתערוכה שעוסקת באדריכלים צעירים העניין הוא רב במיוחד היות והוא מאפשר לראות תמונת מצב של עשייה המפלסת את דרכה בעולם מקצועי רווי, שיצירתיות היא מילת מפתח בו״.

עד התערוכה הנוכחית, הקריטריונים לבחינת העבודות הנבחרות כללו, בין היתר, העדפה לפרויקטים בקנה מידה אדריכלי שמתייחסים לסביבה, וכן כאלה שעונים על ערכי קיימות. השנה הוכנסו כמה חידושים ושינויים בקריטריונים. כך לדוגמה, מספרת אהרוני, בשנים קודמות הקטגוריות הנושאיות נגזרו מסוגי הפרויקטים, כחלוקה בין פרויקטים אדריכליים בקנה מידה גדול כמו מבני ציבור, לבין פרויקטים שעסקו במגורים ובעיצוב פנים, במסחר, או בתכנון מבני הנצחה ואנדרטאות.

״השנה ההחלטה הייתה לבחון את העבודות בחלוקה בין פרויקטים בנויים לבין פרויקטים רעיוניים, וכאן נכונה לנו הפתעה משמחת, כשנוכחנו לדעת שיש הרבה תכנונים שאכן נבנו והגיעו לכלל מימוש. הפרויקטים הרעיוניים בתערוכה הם בעיקר כאלה שהוגשו לתחרויות ומאופיינים בקני מידה גדולים. מה שעוד עולה מהעבודות שהוגשו הוא שיש ביניהן עבודות משותפות רבות יחסית, ומיעוט של פרויקטים מחקריים־אישיים. נראה שיש פחות עיסוק בכך, מה שדי מובן בחתך הגיל הצעיר״.

נתי אולך ותמי אולך לרר, שביל העצמאות. צילומים: תומר אפלבאום

שינוי נוסף מתייחס למספר הפרויקטים שהמשתתפים רשאים להציג, שעד היום הוגבל לפרויקט יחיד. ״לא ממש שינינו את ההגבלה, אך כן הגמשנו אותה. אם משתתף שלח שלושה פרויקטים ׳מאותו סוג׳, שאפשר היה לזהות בהם עשייה המשכית וכתב יד מעניין ומגובש, נהגנו ביתר פתיחות מתוך הכרה בחשיבות שיש לרצף הרעיוני, לעניין וליצירתיות״. 

החידוש המשמעותי שהוכנס לתערוכה הנוכחית הוא הדרישה להציג גם מודל, כביטוי אדריכלי שממשיך מסורת, כמו גם כביטוי אישי ש״מאפשר למשתתפים להביא את עצמם בעוד דרך, ושם דגש על הרעיון האדריכלי ועל אופן תרגומו.

לקריאה נוספת

״ההחלטה נבעה מרצון לצאת מהפורמט הבטוח ׳והפלקטי׳ של גיליון כדרך תצוגה יחידה. המודלים חשפו רבדים נוספים להבנת הפרויקט והוסיפו לתערוכה נופך מעשיר וממד אינטראקטיבי כלשהו, בשל האינטראקציות שעוררו״.

ככלל, העבודות לדברי אהרוני ״מעניינות ומגוונות מבחינת נושאי העיסוק, ויש ביניהן שמציגות חשיבה מקורית ויוצאת דופן. הן חושפות השפעות גלובליות לצד זיקה למקומיות, ומעניקות מבט רחב על הנעשה בתקופה זו בגזרת האדריכלים הצעירים״.

משביל העצמאות לבריכות הגג של תל אביב

המנעד אכן מגוון. פרויקט ״שביל העצמאות״, לדוגמה, תוכנן על ידי האדריכלים נתי אולך ותמי אולך לרר לאחר זכייתם בתחרות שקיימה מנהלת עיר עולם, חברת בת של עיריית תל אביב, לכבוד 70 שנות המדינה. השביל זורם על ציר שדרות רוטשילד, אלנבי, לילינבלום ואחד העם, ומסלולו כולל עשר תחנות המציינות עשרה אתרים משמעותיים בתולדות המדינה.

הרעיון, לדברי האדריכלים, היה ליצור סוג של מוזיאון אוראני; להוסיף שכבת תוכן למרחב ללא פגיעה בקיים, כזה שמזמין את העוברים ושבים ולא כופה את נוכחותו. סימונו הפיזי הוטמע בקרקע תוך שימוש בפליז – חומר שמתמודד היטב עם תנאי חוץ והזמן שחולף – בשילוב שילוט, גרפיקה ותאורה, שבשעות החשיכה מייצרת מופע מרשים של פס אור. 

פרויקט תל אביבי אחר הוא ״בריכות הגג של תל אביב״, בתכנונם של האדריכלים נועם דהן וז׳אק דהן (אין קשר משפחתי). מדובר בקומפלקס המכיל בריכת שחייה וגינה ציבורית קומפקטית כמבנה קל – סוג של קופסה עם צמחייה ומים – המיועד להקמה על גגות חניונים.

הפרויקט, אומרים המתכננים, הוא אקט ארכיטקטוני של שימושים שמקורם בצרכים ממשיים; הרעיון הוא להאיר זרקור על מקומות מסוג זה ולנצל אותם לטובת תושבי הסביבה על ידי הנגשת פונקצית השחייה במרכז העיר. בעקבות הקורונה הפרויקט, שכבר היה בדרך לפיילוט, נמצא כרגע על ״הולד״ ומוגדר כפרויקט בהתהוות. 

נוי לזרוביץ, הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות, ונציה 2016

נוי לזרוביץ, הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות, ונציה 2016. צילומים: דציאן גרוזה

נועם דהן וז׳אק דהן, בריכות הגג של תל אביב

נועם דהן וז׳אק דהן, בריכות הגג של תל אביב

birds

הפרויקט של האדריכלית נוי לזרוביץ, LIFE OBJECT, מביא כיוון עשייה שונה, ומציג את עיצוב הביתן הישראלי בביאנלה לארכיטקטורה שהתקיימה בוונציה בשנת 2016, שבה שימשה כאוצרת ראשית לצד אוצרים נוספים. הנושא המוביל היה חיבור בין אדריכלות ומדע במטרה לבחון ממשקים אפשריים בין שני העולמות, לשלב יכולות וליצור הפריה הדדית, ובתוך כך, המוקד המרכזי בביתן היה מיצב מחקרי.

המיצב בוסס על ניתוח הרכב קינה של ציפור דרור הירדן באמצעות תכנת מחשב, שניתחה את היחסים בין הענפים והזרדים שבו, כמו גם את מידות העובי והקשיחות של כל ענף. על בסיס נתונים אלה נכתב קוד פרמטרי שעל פיו נרקם מיצב כמערכת קלה ויציבה קונסטרוקטיבית, המדמה את הסבך המאפיין קיני ציפורים, ומציע בכך דרך חדשה לחשיבה ויצירת מערכות אדריכליות. 

כך, בתמהיל מגוון שנע בין תכנון פרמטרי למוזיאון אורבני, בין תוספת מרחיבה לבית ספר לבין תכנון מקווה, בין בתים פרטיים למשרדים ועוד, התערוכה מהווה פלטפורמה לתצוגה ולקידום של עשייה איכותית ויצירתית של דור צעיר. כפי שאהרוני מסכמת: ״זו אמנם תערוכת 40/40 החמישית שאני אוצרת, אבל לא מתרגלים לדברים כאלה. הרעיון לקיומה והעניין שהיא מביאה איתה מרגשים אותי כל פעם מחדש״. 


40/40
אוצרת: מיכל אהרוני
הגלריה בבית האדריכל, רח׳ המגדלור 15, יפו
התערוכה מתקיימת בחסות משפחת רזניק, משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב יפו והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל
נעילה: 13.5

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden