כל מה שחשוב ויפה
For All Mankind. צילומים: אפל טיווי פלוס
For All Mankind. צילומים: אפל טיווי פלוס

סיכום 2021 / מותו של הגיבור: לאן הולכות סדרות המדע הבדיוני

שתי סדרות מדע בדיוני שיצאו באפל TV בוחרות במבנה מסועף ונטול גיבור ראשי. האם לשם הולכות הסדרות של הז׳אנר?

סדרת הטלוויזיה המוסד (Foundation), שנוצרה על ידי דייוויד ס. גויר, מבוססת על סדרת ספרי ״המוסד״ של אייזיק אסימוב שפורסמו בשנים 1950-1953, לאחר שפורסמו קודם לכן כסדרת סיפורים קצרים. הספרים בנויים כפרקים שביניהם קפיצות זמן משמעותיות, עקב אופן הפרסום שלהם בירחון בהפרשי זמנים. כך מכסים הספרים תקופת זמן ארוכה, וכל גיבור מחזיק סיפור אחד או שניים לכל היותר. העברה של מבנה כזה לסדרת טלוויזיה אינו פשוט, וגרם ליוצרי הסדרה לבחור במבנה מורכב ומרובד. 

הסדרה מתרחשת כ־12 אלף שנה לתוך העתיד, ועוסקת בהארי סלדון, מתמטיקאי גאון, הממציא שיטה לניבוי העתיד של האנושות – פסיכו־היסטוריה. סלדון חוזה את נפילת האימפריה הגלקטית ומקים מוסד שאמור לאפשר הקמת אימפריה חדשה על חורבותיה, כדי למנוע מהאנושות להידרדר לכאוס.

המוסד

המוסד

בסדרה אנו נעים בין שלושה מוקדים – הראשון, טרנטור, מרכז הגלקסיה ובירת הקיסרות והאירועים העוברים על הקיסרים השולטים בה, שבגרסת הסדרה הם שכפולים גנטיים של הקיסר הראשון. השני הוא טרמינוס – המקום שבו נבנה המוסד, בכוכב קשה למחייה ושכוח אל בקצה הגלקסיה. והשלישי הוא גאל דורניק המתמטיקאי הצעיר שבא לפגוש את סלדון, שבגרסת הסדרה הוא בחורה צעירה ונאה.

דורניק, למרות היותה מתמטיקאית גאונה, מבלה פרקים רבים בבגדי שחייה – מה שמזכיר לנו שגם בסדרות עתידניות להראות בחורות בבגדים רטובים זו אטרקציה שלפחות חלק מהבמאים לא עומדים בפניה. האירועים מדלגים בין המקומות, ובין פלשבקים, כך שלא קל לפענח את הנרטיב של הסיפור, ולהבין לאן הוא הולך. הם נשזרים זה בזה ותוך כדי גם קופצים עשרות שנים בזמן, והופכים את הסיפור לפלונטר שדורש סבלנות להתרה. 

האירועים מדלגים בין המקומות, ובין פלשבקים, כך שלא קל לפענח את הנרטיב של הסיפור, ולהבין לאן הוא הולך. הם נשזרים זה בזה, קופצים עשרות שנים בזמן, והופכים את הסיפור לפלונטר שדורש סבלנות להתרה

הסדרה For All Mankind, שנוצרה על ידי רונלד מור, מאט וולפרט ובן נדיבי – וגם נכתבה על ידיהם – פורשת היסטוריה חלופית שמתחילה בשנות ה־60, ובה הרוסים הם שהגיעו ראשונים אל הירח, והמירוץ לחלל נמשך גם לתוך שנות ה־80. בתוך ההיסטוריה הזו הם שוזרים גם היסטוריה נשית אלטרנטיבית, עם אסטרונאוטיות כבר במשימות החלל הראשונות.  בפועל היה על האמריקאיות לחכות עד שנות ה־80 כדי לראות נציגה בחלל – אחד מיתרונותיה של התחרות עבור הנשים.

הסדרה עוקבת אחרי כמה דמויות ואף היא קופצת בזמנים, בתוך העונה הראשונה ובין העונות. גיבורי הסדרה מתחלפים במידת הנוכחות והמרכזיות שלהן בין הפרקים, כך שקשה לומר שיש לסדרה גיבור ראשי שמוביל אותה. 

For All Mankind

For All Mankind

אלו סדרות שונות מאוד – האחת היא בעתיד הרחוק מאוד והשנייה בעבר הקרוב (אך האלטרנטיבי), ומכאן גם שונות באופיין – מפנטזיה עתידנית עם אפקטים מרהיבים שגולשת בין כוכבים וגלקסיות, לסדרה שנטועה כאן, וממוקמת היטב בהיסטוריה קונקרטית, עם אזכורים אמיתיים ומדומים כאחד. למרות זאת מחבר אותן סגנון עשייה שמתפרש על עלילות מקבילות, ומסרב לבחור גיבור.ה מוביל.ה.

כמו כן, בהתאם לרוח הזמן, יש בהן מגוון אתני ומגדרי. במוסד, דמויות מרכזיות שהיו גברים בסיפור המקורי, הופכות לנשים מרכזיות המניעות את העלילה, וכך גם ב־For All Mankind, המציאות החלופית מאפשרת ליצור עלילה עם נשים מנהלות ואסטרונאוטיות, שלהן תפקיד מרכזי בעלילה, הרבה לפני שזה התאפשר במציאות המאצ׳ואיסטית של תוכנית החלל.

בהתאם לרוח הזמן, יש בסדרות מגוון אתני ומגדרי. במוסד, דמויות מרכזיות שהיו גברים בסיפור המקורי, הופכות לנשים מרכזיות המניעות את העלילה, וכך גם ב־For All Mankind, המציאות החלופית מאפשרת ליצור עלילה עם נשים מנהלות ואסטרונאוטיות, שלהן תפקיד מרכזי בעלילה

אפשר לראות גם שהמגוון האתני בסדרות וההתעלמות מצבע עורן של הדמויות, הם ניסיון להתעלם מהגזענות הרבה הקיימת עדיין גם כיום, ופשוט למחוק אותה. זה בולט במיוחד כי For All Mankind מתייחסת לאפלייה על רקע נטייה מגדרית, ועל ההומואים בסדרה להינשא נישואי נוחות, רק כדי לשמור על משרתן ולצלוח חקירות FBI. מכיוון שזו אפליה שכביכול כבר אינה קיימת, אפשר להראות אותה באור היסטורי. 

מעניין להזכיר בהקשר זה את ווסטוורלד, שגם בה יש מאפיינים שמזכירים את הפירוק העלילתי־מגדרי. הסדרה עוסקת במציאות עתידנית קרובה יחסית, שבה אנדרואידים אנושיים למראה מתמרדים ובורחים ממתחם שעשועים שנועד לשחזר את חווית המערב הפרוע. האנדרואידים נראים וחשים כבני אדם, ועבורם זהו ביתם ומציאות חייהם. עבור מפעילי המתקן הם בסך הכל בובות שניתנו למבקרים לשימושם: הם יכולים להיאנס ולהירצח, רק כדי לקום למחרת מתוקנים ושלמים כשזיכרונם נמחק ליום עבודה חדש. 

birds

הסדרה בנויה מאפיזודות שמתפתחות פרק־פרק בתוך העלילה הרחבה, אבל זהות הגיבורים שאנו מלווים ומזדהים איתם משתנה תוך כדי הסדרה – חלקם אנשים וחלקם אנדרואידים. גם כאן הנשים הן הגיבורות הראשיות ויש מגוון אתני, ובמהלך הפרקים אנו מבינים שמניע אותה משהו אחר ממה שחשבנו, וציר העלילה הוא במישור אחר, שלא ראינו קודם לכן. 

נראה ש־2021 הביאה איתה סגנון עלילתי פרום, מילניאלי, שלא מתחייב על גיבור או על קו עלילה ראשי, אלא משייט בנוחות בין כמה. אם ווסטוורלד החזיקה תעלומה שמתבררת לאיטה במהלך הפרקים, למרות הפרימות העלילתית, בסדרות החדשות אנו עוקבים אחרי כמה גיבורים, שנכנסים ויוצאים מהעלילה, והנרטיב הראשי הרבה יותר קשה למעקב. ממש כמו החיים עצמם.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden