כל מה שחשוב ויפה
אור פז, בשמלה לבנה במרכז. צילום: זיו טולדנו
אור פז, בשמלה לבנה במרכז. צילום: זיו טולדנו

מעצבת האופנה אור פז מעודדת אותנו לנסות דברים חדשים

בקולקציה ראשונה של המותג העצמאי שלה, מתמקדת אור פז בפריטים נוחים אבל כאלה שיגרמו ללובשת אותן להיות זוהרת לאורך כל היום, כשכל אחד מהן נעשה בהשראת אישה משמעותית אחרת בחייה

עמית: הי אור, מה נשמע?

אור: מצוין. מה שלומך?

עמית: אני? כל עוד אני במזגן, אני חיה באשליה שאני בפינלנד. מה מתרחש אצלך כעת? יש הרבה חדשות וריגושים. ספרי לנו

אור: האמת שכן, ימים חמים תרתי משמע. המותג שלי עלה לאוויר בחודש האחרון ואחרי כמה חודשי הקמה, פתאום לראות את הכל קורם עור וגידים זה מרגש. בשבוע שעבר חגגתי את ההשקה למותג עם חברות ומשפחה. לקוחות מתחילות להכיר את המותג לרכוש לשלוח לי התלבטויות וזה סוף סוף קורה

עמית: כן, אני מתארת לעצמי, זה סוג של תהליך בריאה. ספרי לנו על המותג

אור: המותג הוא בעצם אני, גם בשם שלו וגם בהשקפת העולם שלו. אני מעצבת בגדים לנשים עם התייחסות לכל דבר: מרמת הבד הטבעי (שעבורי אישית זה מאוד חשוב) דרך העיצוב ועד המיתוג, הצילומים וכל הדרך עד ללקוחה שרוכשת.

הקולקציה הראשונה כוללת עיצובים שונים: גופיה קטנה, מכנסיים בשני אורכים ושמלות. רוב הדגמים מתאימים למשחק בין יום ללילה. הקולקציה משלבת בדי סאטן וקרפ – משחק בין מבריק למט, מה שמאפשר ללובשת להיות זוהרת בכל שעות היממה, ולא פחות חשוב – להרגיש בנוח. בסך הכל יש עשרה עיצובים שונים בקולקציה וכל אחד מהם בלפחות שני צבעים. הצבעוניות היא בהשראת שנות ה־70 ווה־90 וכמובן שגם בחנתי והושפעתי מטרנדים בעולם האופנה העכשווי

עמית: לקולקציה ראשונה זה מרשים. ספרי על הרקע שלך

קולקצית הבכורה של אור פז. צילומים: רותם לבל

קולקצית הבכורה של אור פז. צילומים: רותם לבל

אור: סיימתי תואר ראשון בעיצוב אופנה בשנקר בשנת 2018 וכבר בכל החופשות מהלימודים עשיתי התמחויות. עם סיום הלימודים עבדתי כעוזרת מעצבת לבגדי ילדים כדי לצבור ניסיון באופנה מסחרית. ידעתי שזה יעזור לי בהמשך. אחרי חצי שנה רונן חן פרסם שהוא מחפש מעצבת ועפתי על ההזדמנות.

התחברתי לאסתטיקה שלו וחשבתי שיהיה לי שם בית ספר מדהים. התקבלתי לעבודה. זה כמובן היה בית ספר חלומי. שנה לאחר מכן הושק המותג OMA והוחלט שאני אהיה אחראית עליו בפן העיצובי לצד מיטל ויינברג שהייתה מנהלת הקריאייטיב של המותג. בפועל עבדתי במקביל גם ברונן חן וגם ב־OMA. זה לימד אותי המון ופתח אותי לעולמות שלמים

הפריטים שאני מעצבת הם נוחים וורסטיליים. אם בא לנו ללכת לאירוע או למסעדה ולשבת בנוחות זה לא צריך להיות סותר לעובדה שבא לנו להתלבש מהמם

עמית: ומשם קפצת לים העצמאות? גיבורה שכמוך

אור: לגמרי. זה נתן לי לחוות שני פלחי לקוחות שונים וזה היה מאוד מעניין ומגוון. וקפצת זאת ההגדרה המדויקת. הרגשתי שזה הזמן שלי

עמית: איפה את מייצרת את האופנה שלך?

אור: אני מייצרת בישראל, דבר שבטח לא אהיה הראשונה לומר עד כמה הוא מורכב. ועדיין, יש בזה תחושה של שליחות. אני מכירה את הספקים שאני עובדת איתם ברמה האישית ואני מרגישה שהם מאוד רוצים בהצלחה שלי. זה ללא ספק עוזר.

עמית: אין לי ספק שאחרי ארבע שנים של עבודה בתעשיית האופנה את מכירה היטב את המגרש הזה. מה לגבי בדים? גם אותם את רוכשת כאן?

אור: תעשיית טקסטיל כבר אין בארץ, לא מייצרים כאן בדים. אני לא מתפשרת על כלום, אז יש לי ספק שמייבא עבורי את הבדים מאירופה ומאפשר לי להיות ייחודית גם באמצעות הבדים

עמית: בואי נדבר על עולמות ההשראה שלך? מהם? ואולי ספציפית, מה הם היו בקולקציה הראשונה? האם קראת לה בשם?

אור: לא קראתי לקולקציה בשם וזה היה מתוך בחירה. לעומת זאת לכל פריט בקולקציה יש שם על שם מישהי מהחיים שלי, מישהי שנתנה לי השראה באיזשהו אופן. הדגם שחיברתי לאותו השם התחבר מבחינתי לאישיות או לסיפור המשותף שלנו. לקולקציה עצמה בחרתי שלא לתת שם מתוך מחשבה שאני רוצה לעשות פריטים על־זמניים; כאלה שימשיכו לעונות הבאות ויהיו רלוונטיים גם בקיץ הבא. רציתי להעניק ללקוחה תחושה שהיא אמנם השקיעה בפריט לא זול, אבל איכותי מספיק כך שיישאר איתה לאורך זמן

עמית: תני דוגמאות לשמות שנתת לפריטים

אור: לטופ עם הרבידות (הכפלים בחזית החולצה שמאפשרים לנשים עם חזה גדול ללכת ללא חזיה) ולחזייה הפנימית קראתי שרי, על שם אמא שלי. טופ רייצ׳ל הוא על שם סבתא שלי רחל, שהייתה חקלאית מושבניקית והלבוש שלה התאפיין בחולצות מכופתרות. סבתא שלי היא אחת מהאנשים שהשפיעו עליי והיא משפיעה עליי עד היום. היא אמרה לי תמיד שאם אצליח לעסוק במה שאני אוהבת וגם להתפרנס מזה – אהיה מאושרת. וזה מה שמוביל אותי

עמית: מגניב ומרגש. אני חוזרת אל הקולקציות. אני מניחה שבהמשך תשיקי קולקציות לפי עונות?

אור: אני שואפת להשיק לפי עונות כי מלבד הקלאסיות והעל־זמניות חשוב לי לשלב בעיצובים גם התייחסות לעולם האופנה העכשווי, לטרנדים ולעונת השנה. אבל אפילו בשבועות אופנה בעולם הפריטים זולגים בין קיץ לחורף וההגדרות של עונות בימינו פחות ברורות

שר עדיין רלוונטית

עמית: בואי נחזור לעולמות ההשראה שלך. מהם?

אור: הנשים שבחיי יכולות לזרוק אותי להמון כיוונים, נשים אייקוניות וחזקות מהעולם וההיסטוריה וגם קצת מארצות המוצא שלי. בפרויקט הגמר שלי בשנקר חקרתי את כור ההיתוך בישראל ואיך הדרך שבה מרוקו וליטא משתלבות יחד בבני אדם ובאופנה.

שילובים שלא אמורים ללכת יחד מעניינים אותי: קלאסי ועל־זמני אל מול טרנדי, נוכח וחזק אל מול נינוח ונעים. בקולקציה הנוכחית והראשונה שלי מה שהוביל אותי הוא השיר Believe של הזמרת שר. בשר ובמראה האיקוני שלה מצאתי הרבה ממה שאני מנסה להעביר, רק שהיא עשתה את זה כבר לפני הרבה שנים. זה מהמם בעיניי שזה עדיין רלוונטי

פרויקט הגמר בשנקר. צילומים: רותם לבל

פרויקט הגמר בשנקר. צילומים: רותם לבל

עמית: על מה את עובדת עכשיו?

אור: על הקולקציה הבאה שתצא לקראת החורף. היא תמשיך ותתאים ברמה הצבעונית לקולקציית הסתיו הנוכחית, אבל גם תחדש עם צבעים שעדיין לא השתמשתי בהם. הצבעים הדומיננטיים אצלי הם תמיד שחור ולבן. שחור כי הוא מאסט ולבן כי אני מנסה לחשוב על כלות אלטרנטיביות שרוצות משהו שונה ומיוחד, לצד פריטים לאירועים שסובבים את החתונה. אלה פריטים שמשולבים באופן אורגני בקולקציה, לא נפרדים מהתמהיל העיקרי

עמית: מי הלקוחה שלך?

אור: הלקוחה שלי היא אישה צעירה שלא מפחדת לבלוט, שמחוברת לאופנה ולמה שהיא לובשת. כזאת שמנהלת חיי עבודה לצד משפחה ומדלגת בין שניהם. אני סקרנית להכיר את הלקוחות שלי בחיים האמיתיים, לראות אותן לובשות את הבגדים שלי וחוגגות את עצמן בהם. זה נותן לי סיפוק בצורה שלא תיארתי לעצמי.

הפריטים שאני מעצבת הם נוחים וורסטיליים. לדוגמה – חזייה פנימית בלתי נראית בתוך טופ שרה שמאפשרת למי שלובשת אותו להרגיש חופשיה, או מכנסיי נועלה מחויטים מסאטן, שנראים סופר פיין אבל הם בעלי חגורת גומי בגב שמאפשרת נוחות מקסימלית. אם בא לנו ללכת לאירוע או למסעדה ולשבת בנוחות זה לא צריך להיות סותר לעובדה שבא לנו להתלבש מהמם

עמית: איפה את מוכרת כעת?

אור: אני מוכרת בחנות האינטרנטית שלי, דרך אפליקציית ole ובבוטיק 5 בתל אביב

birds

עמית: מה את רוצה לעשות שתהיי גדולה? מהן התוכניות לעתיד? ואם יורשה לי – בת כמה את?

אור: חגגתי בחודש שעבר יום הולדת 30. מגיל צעיר ידעתי במה אני רוצה לעסוק. לא מזמן אמא שלי מצאה מצגת שלי מכיתה ז׳, שבה כתבתי שכשאהיה גדולה אהיה מעצבת אופנה ואציג תצוגות בשבועות אופנה בעולם. כרגע אני עוד לומדת איך להקים עסק לבד ועל כל התפקידים בתוכו. זה סופר מורכב אבל אני מקווה להתפתח כמה שיותר

עמית: ביחס לגיל הצעיר שלך הכל פתוח לפניך. נראה לי שאת חדורת מטרה ואמונה, וזה עוד יקרה. את רוצה להגיד לנו עוד משהו?

אור: תתנו לעצמכן צ׳אנס לנסות דברים חדשים – בין אם זה בחיים ובין אם זה בבגדים שאתן רוכשות. כל לקוחה שמדדה את הבגדים שלי התחילה באיזו הסתייגות – אני לא רגילה לבד כזה, לא ניסיתי גזרה כזאת, אני לא אוהבת בי את זה ועוד. אחרי המדידה התגובות היו אחרות לגמרי. מה כבר יש להפסיד? מקסימום נרוויח משהו חדש שאולי יגרום לנו להרגיש יותר טוב

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden