כל מה שחשוב ויפה
שיר גולדשטיין, פרויקט הגמר במרנגוני. צילומים: מאורו סרה
שיר גולדשטיין, פרויקט הגמר במרנגוני. צילומים: מאורו סרה

שיר גולדשטיין: משאנל ועד עדן פינס, ממילאנו ועד מכסיקו

פורטפוליו Promotion: עם גזרות רחוקות מהגוף שמתאימות לכולן והדפסים בהשראת האוספים של סבתה, בשבוע האופנה קורנית ובאירוע במכסיקו סיטי, שיר גולדשטיין פורצת אל עולם האופנה המקומי, ויש לה תכניות ארוכות טווח

״תמיד חלמתי להיות מעצבת אופנה״ אומרת מעצבת האופנה שיר גולדשטיין, בעלת המותג NANIG. ״לא שום דבר אחר. אולי פסיכולוגית, אבל זה היה לרגעים בלבד. בשונה מזה, לא חלמתי מעולם להיות עצמאית בעלת מותג משלי. ראיתי את עצמי מעצבת בבית אופנה בינלאומי גדול – משהו שקשה להגיע אליו בחו״ל ובארץ עוד יותר. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד״.

אחרי שבע שנים שבהן חייתה באירופה, דילגה בין בירות האופנה ובין לבין קפצה גם להונג קונג, מצאה את עצמה גולדשטיין כבעלת מותג עצמאי, איתו צללה ישר למים העמוקים כשהשיקה אותו במסגרת שבוע האופנה קורנית תל אביב 2022. קולקציית הבכורה כללה 24 דגמים עם ניחוח רומנטי של פעם.

הקולקציה לשבוע האופנה קורנית תל אביב 2022. צילומים: אסף עיני

הקולקציה לשבוע האופנה קורנית תל אביב 2022. צילומים: אסף עיני

שיר גולדשטיין. צילום: בועז עוזרי

שיר גולדשטיין. צילום: בועז עוזרי

״אני שואבת השראה מאירופה של שנות ה־40 וה־50, מזכרונות וסיפורים השזורים בילדות שלי. סבתא שלי – אשת חינוך וחברה, חובבת תרבות ואמנות שעוסקת גם בפילנתרופיה – היא דמות מרכזית וההשראה הכי גדולה בחיים שלי. החוש האסתטי והיצירתי היו כוח מרכזי אצלה, וממנה למדתי והתחברתי לעולמות האלו. באופן קארמתי יצא גם שהתצוגה שלי בשבוע האופנה התקיימה ביום ההולדת שלה״.

גולדשטיין והמותג החדש הפכו מהר לשיחה שנוצרה בין באי שבוע האופנה, שציפו בסקרנות לקולקציה הראשונה של המעצבת הצעירה שיצרה לעצמה שם של הבטחה גדולה. 24 הדגמים שעיצבה עסקו בהעצמה נשית, כשכל אחד מהם ייצג דמות חזקה ופורצת דרך בהיסטוריה. ״הקולקציה שלי בעלת מראה צנוע, כביכול. אני נשאלת לא אחת על הסגנון הזה – האם הפריטים מיועדים לנשים שמחפשות לכסות את עצמן לנשים דתיות.

״זה כמובן לא ככה. מיד כשמודדים את השמלות שלי מבינים ומרגישים את העיצוב: הבגדים הם אוברסייז כדי שכל אחת תוכל ללבוש אותם. אני אוהבת בגדים רחוקים מהגוף. אני מכוונת לכל טווח הגילים והמידות. בתצוגה שלי צעדו נשים מבוגרות, פלאס סייז וגם רזות וצעירות״.

ההשראות שלי מגיעות מהעבר והעבודה היא באמצעות טכנולוגיות חדשות ועדכניות. בנוסף, אני רוצה למצוא את עצמי במקום שבו אני יוצרת בצורה טובה יותר, תוך הקטנת הזיהום למינימום. זו גם אחת הסיבות שבגללה אני מייצרת בכמויות קטנות

ההדפסים לקולקציה הראשונה עוצבו יחד עם מעצבת הטקסטיל מיכל לוריא מבית Better in Person והודפסו בקורנית דיגיטל. ״בקולקציה משולבים שני פרינטים שעיצבתי בהשראת אוסף גלויות שסבתא שלי הייתה שולחת לי כשהתגוררה באירופה, וגם בהשראת סיכות דש שאספה. עוד דבר שבא לידי ביטוי בהדפסים הוא אוסף ה׳קרנט דה בל׳ – ספרוני כיס משנות ה־20 שגם אותם היא אספה. לספרונים מחובר עט ומטרתם היתה דירוג רקדנים בתחרויות ריקודים. פרינט נוסף הוא של פיונים – פרחים שסבתי מאוד אהבה״.

הגזרות של הדגמים מתכתבות עם סילואטים משנות ה־40 וה־50, וההדפסים הם על־זמניים, מה שמתחבר עם האג׳נדה של גולדשטיין – לעצב ולייצר אופנה בת קיימא, כזו שמחברת בין העולמות הישנים והחדשים. ״ההשראות שלי מגיעות מהעבר והעבודה היא באמצעות טכנולוגיות חדשות ועדכניות. בנוסף, אני רוצה למצוא את עצמי במקום שבו אני יוצרת בצורה טובה יותר, תוך הקטנת הזיהום למינימום.

״זו גם אחת הסיבות שבגללה אני מייצרת בכמויות קטנות. לפעמים אני מרגישה שיש לי נפש של אישה בת 60­־70. גם אורח החיים שלי דומה לזה של פעם. אני אוהבת להסתובב בשווקים. גם עם סבתא שלי ביליתי שעות וימים בטיולים בשווקים. אני מחוברת לעבר ומנסה להביא את זה לידי ביטוי גם בעיצובים שלי״.

מה מקור השם נניג?

״השם המלא שלי הוא שיר נטליה נני גולדשטיין. השם נני הוא על שם סבתא רבה שלי. ומכאן גזרתי את שם המותג – נניג״.

פרויקט הגמר במרנגוני בהשראת דנטה אליגיירי. צילומים: מאורו סרה

פרויקט הגמר במרנגוני בהשראת דנטה אליגיירי. צילומים: מאורו סרה

ההפקה של מזל חסון לגלאמור עם עדן פינס. צילומים: יוסי מיכאלי

ההפקה של מזל חסון לגלאמור עם עדן פינס. צילומים: יוסי מיכאלי

משאנל ועד עדן פינס

גולדשטיין נולדה בחיפה, אחת מתוך שישה אחים. היא היחידה שנפשה נקשרה באופנה. היא סיימה את בית הספר הריאלי בחיפה, רחוק מאד מעולמות האופנה שעליהם חלמה. מיד אחרי הצבא, כשהיא רק בת 20, טסה ללונדון במטרה להתקבל לבית הספר הגבוה והיוקרתי לאופנה סיינט מרטין.

״לא התקבלתי. זה היה רגע עצוב, אבל בדיעבד אני שמחה שזה קרה. עברתי משם למילאנו, וברגע אחד מצאתי את עצמי שייכת לעיר. האיטלקים דומים לישראלים. אולי טיפה יותר מנומסים, אבל ים תיכוניים כמונו״ היא התקבלה ללימודים בבית הספר היוקרתי לאופנה ואמנויות מרנגוני שבמילאנו, ובסיום השנה השנייה התקבלה לסטאז׳ בבית האופנה שאנל בהונג קונג.

״לשאנל אין אטלייה בהונג קונג, אבל יש להם שם רשת חנויות גדולה. במהלך ארבעת החודשים ששהיתי שם עסקתי בתכנון חלונות הראווה של המותג. זו היתה חוויה מטורפת שלמדתי בה המון. החתימו אותי על עשרות טפסי סודיות אז לא יכולתי לתעד כלום, אבל מדובר היה בעבודה לצד עשרות אנשים שעומלים לטובת הנראות הפנטסטית של חלונות הראווה של שאנל: רוקמים, שוזרי חרוזים, דקורטורים ועוד. אצל שאנל השמיים העיצוביים הם הגבול״.

אני מאמינה שאני יכולה להשפיע כאן על בנות בגילי להתלבש קצת אחרת, להתקרב לאמנות ולחשוף אותן לתרבות שהיא לא רק טיקטוק ואינסטגרם

עם סיום השנה השלישית במרנגוני שבמילאנו התקבלה גולדשטיין לעבוד בבית האופנה של אזדין אלייה. ״זה לא בית אופנה גדול. עבדו בו רק כ־15 איש, לא מאות כמו בבתי האופנה הגדולים. קיוויתי שזה יהיה בית ספר אמיתי. חודש אחרי שהתחלתי לעבוד אלייה נפטר והשאיר את בית האופנה שלו ללא יורש. מצאתי את עצמי בחוץ שוב. אני אוהבת ללמוד, אז לקחתי כמה קורסים מקצועיים ביניהם קורס ברקמות בלסאג׳ בבית ספר לרקמות של שאנל. למדתי לרקום על בדי משי וטול. התאהבתי בעולמות הרקמה, ועד היום אני עוסקת בכך. זה קרב אותי לטכניקות ההוט קוטור.

״זמן קצר לאחר מכן פרצה מגפת הקורונה וטרפה לי את כל הקלפים. החלטתי שאני רוצה לחזור לארץ, למשפחה שלי. לא רציתי להישאר באירופה בתקופה כזו. מבחינת הספק הלימודים וההתמחויות הרגשתי שמיציתי והייתי בשלה להתחיל משהו חדש. ואז קרו כאן דברים טובים: הלבשתי את עדן פינס התלבושות מפרויקט הגמר שלי, בהפקה של מזל חסון שהתפרסמה על שער מגזין גלמור בבולגריה, וזה יצר הד והמון פידבק חיובי. ראו אותי והתחלתי לסקרן אנשים. ואז הגיעה ההזדמנות המטורפת ממוטי רייף, שהאמין בי מההתחלה״.

על פרויקט הגמר שלה מספרת גולדשטיין שנעשה בהשראת המשורר דנטה אליגיירי – המשורר והפילוסוף בן המאה ה־14 שעבודתו החשובה ביותר היא הקומדיה האלוהית שמורכבת משלושה חלקים: התופת, הגהנום (הכור המתווך) וגן העדן. עיצוב הקולקציה מושפעה משלושת המעגלים האלו, וגולדשטיין מהלכת בין שלושתם: הגהנום הוא הענישה החמורה, מה שאפשר לראות דרך הבדים, הצבעים והמרקמים. הכור המתווך – המעבר בין העולמות, הפסיעה מהגיהנום והנגיעה בגן העדן – שבאים לידי ביטוי במעברים ובשימוש בבדי קנווס קשים למגע אך רכים בצבעים. וגן העדן – פריטים בצבעים לבנים עשויים בדי משי שמסמלים תקווה למשהו חדש.

הקולקציה שהוצגה במקסיקו סיטי. צילומים: דנה לביא

הקולקציה שהוצגה במקסיקו סיטי. צילומים: דנה לביא

לאחרונה השיקה גולדשטיין קולקציה חדשה שהוצגה במקסיקו סיטי לרגל ציון 70 שנות יחסים דיפלומטיים בין המדינות. כ־500 אורחים, בהם אנשי ממשל, דיפלומטים, אנשי תרבות, אנשי עסקים ומשפיענים מתחום האופנה הגיעו לצפות בתצוגה שבה הציגו גם שרון טל, המעצבת של בית האופנה משכית ומעצבת שמלות הכלה ליז מרטינז. לצידן הציגו גם מעצבים מקסיקניים.

קולקציות הבגדים של כל המעצבים הללו משלבות בין שורשים ומסורות תרבותיות של המדינות לבין המגמות הבינלאומיות. הקולקציה שהציגה גולדשטיין עוצבה בצבעונית נועזת שכללה אדום, ירוק רעל, פוקסיה ועוד. הפריטים עשויים מבדים שונים ובהם גם בדי טאפט ומשי. כעת היא מתרגמת את אותה הקולקציה לאחת מקומית שתוכל להתחיל למכור גם בארץ.

את עובדת כמקובל בענף, משיקה קולקציה ואז משיקה דרופים?

״פחות, כי רק התחלתי. הקולקציה המקסיקנית היוותה בסיס שממנה אייצר פריטים Ready to Wear, אבל זו לא תהיה השקה של קולקציה במובן המקובל. טווח המחירים הוא בין 400 ל־1,300 שקלים, והמידות יהיו S עד XL וחלק מהפריטים יגיעו בוואן סייז. מאחר והגזרות שלי הן אוברסייז, אז גם הסמול הוא נדיב מספיק ודי גדול״.

ומה הלאה? את מתכננת לפתוח בוטיק או שתתמקדי באונליין?

״אני מאמינה שאתמקד רק באונליין. חנויות כנראה שאפעיל רק בסגנון פופ־אפ כפי שעשיתי לאחרונה. קשה לנהל ולתחזק חנות בארץ״.

birds

לא חשבת ללמוד עיצוב אופנה בישראל?

״האמת שלא. גדלתי בחיפה, עיר שבה כולם בה מכירים את כולם. רציתי לצאת מהתחושה הסגורה הזו. למשפחה שלי יש שורשים אירופאיים וזה משך אותי. הללמוד בחו״ל זו חוויה שאני ממליצה עליה לכל אחד״.

את מכוונת גם לשוק הבינלאומי?

״כן. בהחלט. התחלתי לעבוד עם מספר חנויות באירופה ובארצות הברית, ואני לחלוטין רואה את עצמי פועלת בשוק הבינלאומי, שגם אליו לא פשוט להיכנס״.

את שמחה שאת בארץ?

״זו שאלת השאלות. מצד אחד כן. ההורים שלי מתבגרים וטוב לי שאני כאן איתם. יש לי משפחה גדולה שכיף לי להתרועע איתם. מילאנו לא רחוקה מישראל, אבל הייתי שם די בודדה. המקום הציע לי אין סוף אפשרויות ללימודים ויצירה, אבל כאן אני מרגישה בבית.

״אני מאמינה שאני יכולה להשפיע כאן על בנות בגילי להתלבש קצת אחרת, להתקרב לאמנות ולחשוף אותן לתרבות שהיא לא רק טיקטוק ואינסטגרם. אבל לצד כל זה, העולם הוא גדול הרבה יותר ומציע אין סוף אפשרויות״.

אז מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה?

״להיות מעצבת אופנה. זה באמת מה שאני הכי רוצה להמשיך ולעשות. כזו שתשאיר חותם. אני אפעל כנראה בישראל כי ישראלית אהיה לנצח, אבל אני רוצה לפרוץ את הגבולות הבינלאומיים״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden