תמרה אפרת: קראפט, קוד, קיר חי

חגית: הי תמרה, מה שלומך בימים סוערים אלה?

תמרה: הי חגית 🙂 אני בסדר, אכן ימים סוערים. מה שלומך?

חגית: לא קל, מודאגת ומצד שני מרגישה שהתעוררה סולידריות מרגשת. איך זה להיערך לתערוכה בתקופה כזו? יותר קשה? מספק איזו בריחה?

תמרה: זה לגמרי מספק בריחה מכל מה שקורה עכשיו. אני כל כך בטירוף סביב זה שזו הסחת דעת ממש טובה מכל המצב הנוראי הזה

חגית: מה כבר מוכן, מה עומד לפנייך?

תמרה: אני עובדת על התערוכה כבר שבעה חודשים, כך שרוב האובייטים מוכנים. נשארו רק הכנות אחרונות, ועוד פיס אחד שנקרא ״מפת העולם״, שהוא טקסטיל ענק שיש בו מעל 50 שעות תפירה ידנית שאני צריכה עוד לסיים לקראת הפתיחה ביום שישי (31.3)

חגית: זכיתי להצצה מקדימה באוביקטים חדשים שלך, בתערוכה אקסקלוסיבית של צבע טרי וטולמנס. הופתעתי לראות את העבודות החדשות שלך שמשלבות קרמיקה וטקסטיל.

ואז נזכרתי בפגישתנו הראשונה, אי אז בשבוע העיצוב ירושלים לפני כשש או שבע שנים. ספרי קצת על הדרך שלך ובחירות החומרים

תמרה אפרת. צילומים: דן פרץ

תמרה: הפרויקט של צבע טרי וטולמנס הוא פרויקט אחר, אבל כמו כל העבודות שלי מתעסק באותם עולמות של קראפט וטכנולוגיה. התערוכה ״מלאכת יד מקודדת״ היא פיתוח של המחקר שלי, שעוסק בחיבור שבין מלאכות מסורתיות לטכנולוגיות מתקדמות בעזרת תכנון ועיצוב אלגוריתמי ועבודה ממוחשבת.

אני חוקרת את רקמת הסמוק כבר הרבה שנים, זו רקמה מאוד מיוחדת מכיוון שהיא מאפשרת אלסטיות לבד ללא גמישות. עד היום לא מצאו דרך לתעש אותה וליצור אותה בעזרת מכונה. היא מבוססת על גריד של נקודות ולכן קל מאוד ואפילו מתבקש לעשות לה תרגום ממוחשב. הרעיון בעבודות שלי הוא לשמר את עבודת הקראפט הידנית ולהיעזר במחשב רק עבור התכנון המאפשר לייצר דרך רקמה תכונות שלא היו קיימות קודם לכן בבד. ביחד עם עדי פרידמן, האסיסטנטית שלי, פיתחנו שפת קוד מיוחדת שבעזרתה התחלתי לייצר אובייקטים שונים מטקסטיל, שנראו לי בהתחלה כמו יצורים חיים, אלמוגים.

בגלל הנראות של האוביקטים ומכיוון שהקוד כבר היה קיים בבד החלטנו טליא ינובר, האוצרת, ואני, לתת להם רובד נוסף ולהטעין אותם בנתונים מתוך מחקרים שמצביעים על תהליכים אקולוגיים שהופרו ע״י האדם. התערוכה נפתחת ב״קיר חי״ וכאשר מתקדמים פנימה אותם אוביקטים מאבדים מהחיות שלהם, והופכים למוטציות ענקיות וגמלוניות, חסרות צבע, עד שלבסוף הן הופכות למאובנים שבריים. המאובנים הם אותם הטקסטילים, שהוטבלו בקרמיקה ונשפרו, ופה נוצר הקשר בין הטקסטיל וקרמיקה

הקוד והאלגוריתם עוזר לתכנן את הקראפט ולהעניק לו תכונות שלא היו קיימות בו קודם. הוא מאפשר לנו לא רק לשמר את איכויות הרקמה, אלא לחדש אותה, ולהגיע לדוגמאות, צורות ואיכויות שלא היו מתקבלות בתכנון לא ממוחשב

חגית: מה הקשר בין העבודות לעולמות הטבע, ושל מה המפה הגדולה שאת עדיין עובדת עליה?

תמרה: אחרי שייצרנו את הקוד והתחלתי לתפור את העבודות, הן נראו לי כמו יצורים ימיים, צמחים ואלמוגים. בדיאלוג עם טליא נראה לנו מתבקש להטעין את הבדים בתכנים העוסקים בתהליכים אקולוגיים כמו הכחדת מינים, קריסת הביוספרה המקומית, החמצת ימים ועוד. הצורניות הנרקמת של האוביקטים והגופים המוצגים בתערוכה מאפשרת בחינה חדשה של הקשר בין טכנולוגיות מתקדמות ומלאכות מסורתיות והעלאת המודעות לבעיות אקולוגיות שנוצרו על ידי האדם.

ברקע העבודה ״מפת העולם״, שסוגרת את התערוכה, נתונים שאספנו, של תהליכים אקולוגיים שהופרו על ידי האדם. את הנתונים האלו הכנסנו לקוד שיצרנו וככה נוצרו פאטרנים שונים, שכל אחד מהם מושפע מתהליך אחר שקרה בעולם. את הפאטרנים שיצרנו בעקבות הנתונים חיברנו למפה אחת גדולה, שאותה הדפסנו על בד (בעזרתו האדיבה של גיל שביט, הבד הודפס בחברת Instant Karma, שבהודו). כשהמפה הגיעה מהודו, התחלתי לחבר את כל הנקודות, וכנראה אמשיך גם עד הפתיחה 🙂 ליד העבודה יעמוד מקרא ובו יהיו כל הנתונים שהשתמשנו בהם ואיזה פטרן הם מייצגים

חגית: באיזה בדים את עובדת?

תמרה: הבדים שאיתם אני עובדם הם קנבס ולבד 100% צמר, שטסתי ללונדון במיוחד להביא

תמרה: הקוד והאלגוריתם עוזר לתכנן את הקראפט ולהעניק לו תכונות שלא היו קיימות בו קודם. הוא מאפשר לנו לא רק לשמר את איכויות הרקמה, אלא לחדש אותה, ולהגיע לדוגמאות, צורות ואיכויות שלא היו מתקבלות בתכנון לא ממוחשב. חשוב לי מאוד לשמר את פעולת הקראפט עצמה ולא להחליף אותה במכונה. כל העבודות בתערוכה תפורות בעבודת יד עמלנית וסזיפית.

הייחוד של הבד, לשאלתך – לבד הוא לא אריג ולא סריג, הוא למעשה סבך, אין לו גמישות והוא מתאים לעבודת הריקמה הספציפית הזו. ללבד יש תכונות אקוסטיות נהדרות, וביחד עם המבניות התלת מימדית שנוצרת בעזרת הקוד והרקמה האובייקטים משמשים גם כגופים אקוסטיים (סופגי רעש) מעבר לערך האמנותי שלהם

חגית: מי מייצר בפועל את העבודות?

תמרה: אני מייצרת הכל בעצמי, הכל בעבודת יד

חגית: וואו. אז איפה נכנס היתרון של הקידוד?

תמרה: המחשב רק עוזר לי לתכנן את האוביקטים. הוא מייצר את המפה שמראה לי איך לתפור

תיק עבודות

פרק 45: תמרה אפרת

חגית: את רואה את עצמך יותר כחוקרת או יותר כיוצרת?

תמרה: זו שאלה טובה

חגית: 😅

תמרה: אני שילוב של שניהם. אני חושבת שבשביל ליצור עבודות בעלות משמעות, צריך להיות סקרן, לחקור ולשלב תחומים שונים שיבואו לידי ביטוי בעשייה

חגית: אז אחזור ואשאל על הדרך שעשית: ספרי קצת יותר על עצמך ואולי לפי תקופות ננסה למצוא את התשובה. אחדד עוד יותר – אנחנו ״ נפגשות״ בערך פעם בשנה, ובכל תקופה את עושה משהו חדש ושונה. מרחיבה את המנעד של החומרים ואת המחקר הצורני. יש לזה פן מחקרי/אקדמי ופן אחר יצרני/שיווקי?

תמרה: מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתעסקת באמנות, עיצוב וקראפט. סבתא שלי לימדה אותי מגיל מאוד קטן לתפור ולרקום. היא הייתה אחת הנשים הכי מעוררת השראה שהכרתי. היא הייתה ניצולת שואה, ששרדה בזכות יכולות התפירה שלה. לקחו אותה לתפור את המדים של הנאצים וכך ניצלה.

כשהייתי בת 18 התחלתי ללמוד עיצוב אופנה בשנקר, ומיד אחרי זה התחלתי את התואר השני בעיצוב וטכנולוגיה בבצלאל, שאותו סיימתי לפני כמעט 10 שנים. התואר הזה פתח לי עולמות חדשים שלא הכרתי עד אז. זו הייתה פעם ראשונה שהבנתי שעיצוב יכול להתחבר לכמה תחומים ולא רק שהוא יכול להתחבר, אלא שבזכות חיבורים כאלו יש את האפשרות לחדש ולייצר דברים שלא היו קיימים עד אז בעולם. מאז אני עושה הרבה שיתופי פעולה, גם עם מעצבים מתחומים שונים וגם עם מדענים, פיזיקאים, מתכנתים, ביולוגים ועוד.

העבודה בסטודיו מתחלקת בין הפן המחקרי לבין הפן היצרני. אני מייצרת אוביקטים שמושפעים מהמחקר שלי, חלקם יותר קונספטואליים ואמנותיים וחלקם יותר מסחריים. בנוסף אני מרצה באקדמיה בשנקר ובויצו חיפה

חגית: אז אם לחזור לתערוכה הנוכחית, את למעשה יוצרת בעבודות שלך מיצב, סוג של נוף בהשראת תהליכים בטבע. כל אחד מהאובייקטים בנפרד הוא חפץ שימושי או פריט אמנות?

תמרה: בתערוכה הזו כל הפריטים הם עבודות אמנות

חגית: מהמם. ומה הדבר הבא? את כבר יודעת?

תמרה: כן, אני עובדת כבר תקופה על קולקציה יותר מסחרית של גופים אקוסטיים לבית ולחללים ציבוריים, בהשראת האובייקטים מהתערוכה. מקווה שאוכל להתפנות לזה בקרוב

חגית: נשמע טוב 🙂 בהצלחה. שיהיו ימים טובים

תמרה אפרת | מלאכת יד מקודדת
אוצרת: טליא ינובר
גלריה B.Y5, רח׳ בר יוחאי 5, תל אביב
פתיחה: 31.3, נעילה: 29.4