תום דניאלי רוצה להביא את אילת לאמנות, ואת האמנות לאילת

יובל: הי תום, בוקר טוב? מה שלומך בימים טרופים אלו?

תום: שלומי מצוין. זה משום מה תמיד מה שכולם אומרים, אבל אכן כך ימים טרופים. נראה לי שבאילת פחות 🙂

יובל: יש מצב. כמה זמן את כבר באילת?

תום: מאז ומעולם. נולדתי פה ב־1986 להורים שבאו רק ל״מועדפת״ ואיכשהו נשארו כבר 40 שנה. אז חוץ משנת שירות, צבא ולימודים – אני כאן מאז

יובל: ואני מניח שאני לא אהיה הראשון שאתהה איך זה ליצור מאילת, איור, אנימציה ועוד

תום: זה היה רחוק מאוד מהתכנית שלי, הייתי בטוחה שאני משתחררת ולומדת בחו״ל, או בחו״ל הקרוב יותר – המרכז. יצא במשהו מעורבב – אנימציה בספיר בשדרות.

אחרי שסיימתי את התואר חזרתי לאילת רק להבין מה הכיוון, אולי קצת לצמצם את ההלוואות מהלימודים ולחשב מסלול, אבל מצאתי את עצמי עובדת, יוצרת, מדייקת את עצמי ובסוף – נשארת. משנה לשנה אני מוצאת יותר את הנישות שלי ושמחה כל עוד זה מתאפשר מכאן

יובל: איך זה עובד?

בוטיק הפלאפל

קמיקאזה

תום דניאלי. צילום: בר שריר

תום: ברמה הלוגיסטית (ובטח ההורית) זה נראה לי אידיליה. יש לי פה את כל המערך המשפחתי המדהים והתומך, הכל מטר, אני מכירה את כולם ורוב השנה ממש נעים ומאוד בטוח. כל מחשבה על לזוז ולהתמרכז גוררת אותנו ללחץ של זמן בכבישים, שנצטרך לחשב ולתכנן מראש הכל.

ברמה המקצועית כמובן שהרגשתי את החוסר. כל השנים חשבתי שאני באילת אהיה מאחור, כשכל מי שמסיים בתקופה שלי מתחיל לעבוד בסטודיואים ולומד ומתנסה מלא. אחרי כמה שנים גיליתי שהרוב כמוני פרילאנסרים שעבדו ועובדים גם מהבית ולא יוצאים 😄 אני משתדלת מאוד לפתח את עצמי ככל הניתן ולהשאר מעודכנת ובלמידה גם מרחוק.

ועוד חסרון זה שלא קורה פה הרבה מבחינה תרבותית, וזה חסר לי. אז בשנים האחרונות אני מנסה עם הרבה שיתופי פעולה עם גופים כאן, ליצור ולחדש. לפני שלוש שנים הקמתי עם עוד צעירים יוצרים מקומיים את סוףסוף (soofsoof), עמותה לקידום התרבות בעיר. דחפנו המון את התחום ויש כבר הרגשה שדברים מתחילים לזוז

יובל: מה לדוגמה?

תום: כשפינו את שדה התעופה הישן שהיה בתוך אילת פתחו את השטח לעבודות על פארק הטרמינל שיקום, ועבדו בהתחלה על שני כבישים גדולים שיעברו שם – וממש גאוגרפית יחברו בין אילת של התושבים לאילת של התיירים שהשדה ממש יצר גבול ביניהן.

כדי לפתוח את אחד הכבישים האלו היה צריך להוריד קיר אז יצרנו תערוכת פופ־אפ במימון החברה הכלכלית לאילת, ואמנים מקומיים קיבלו חלקים מהחומה הזו ויצרו בה אמנות רחוב. ואז נהיה שיח על זה שמשקיעים דווקא בקיר שייפול וראו שהתושבים ממש אוהבים את זה (הפלא ופלא) וזה הביא עוד מיזמים

יובל:: נייס

תום: כן. זו עיר מאוד מאוד תיירותית, זו לא נקודה פריפריאלית טיפוסית שאף אחד לא מגיע אליה. ויש כאן חיים שונים מאוד מהחיים בכל מקום אחר בארץ. יש פה קצב אחר, ואנשים ושפה ייחודית. ראוי שתהיה לה גם תרבות מייצגת ודברים שיהפכו לזהות המקומית שהם לא החוויה המלאכותית והמאוד לא מקומית של אירוח במלון וצמות בטיילת.

יש כאן חיים שונים מאוד מהחיים בכל מקום אחר בארץ. יש פה קצב אחר, ואנשים ושפה ייחודית. ראוי שתהיה לה גם תרבות מייצגת ודברים שיהפכו לזהות המקומית שהם לא החוויה המלאכותית והמאוד לא מקומית של אירוח במלון וצמות בטיילת

מאז התפתחו כאן עוד ועוד מיזמים גם עם תאגיד התיירות שזיהה שהמקומי מושך לא פחות מההכל כלול, ושאנשים מחפשים לראות לאן הם הגיעו. נולדו הסדנאות המדהימות שתיירים מתארחים אצל אמנים מקומיים במימון מלא של תאגיד התיירות ופוגשים דברים אחרים ומאוד מפתיעים. התחלו סיורי קולינריה ואמנות, זה בצמיחה מאוד מרגשת

יובל: ומזה צמח גם ערב הגאלה ״עיר קטנה״ שאת מארגנת בשבוע הבא?

תום: כן. זה חלק מהרבה דברים ששוחים לי בראש ואחרי זמן שהיה צריך מתגבשים. בתל אביב, ובטח באירופה, יש כל כך הרבה שיפתחו סקצ׳בוק ויציירו איזה בניין מעניין / בית קפה. התחלתי לאט לאט לעשות את זה פה ואנשים השתגעו מהמחשבה לצייר את זה בכלל. עדיין לא כולם יורדים לסוף דעתי, רק בשבוע שעבר אחותי הקטנה שאלה למה אני לא מציירת את הדברים היפים פה כמו הים או האלמוגים. אנשים בכלל לא מרימים פה את הראש וחושבים על זה.

אבל דווקא הבוטקה של הפלאפל או בניין העירייה הישן ומבנים אחרים, שהם כל כל מזוהים כאן, הפתיעו את התושבים; כאילו מישהו מספר את הסיפור שלהם. סובבו את המצלמה מהים והדולפינים לבית ולחצי מנה פלאפל שלהם. אני חושבת שגם כל כך טבועה באילתים התודעה של האירוח, שזה מה שיצא את ההפתעה וההתרגשות שהפרויקט מקבל בתגובה

יובל: אז מה בתכנית?

תום: החלטתי ללכת על זה עד הסוף ואם אני מביאה את אילת לאמנות אני אביא גם את האמנות לאילת. אני יוצרת תערוכה שהיא בסימן של תרומה לקהילה, ותתקיים באחת השכונות שמדורגות הכי נמוך בעיר (השכונה שאני גם גדלתי בה).

תהיה עמדה להגשת הצעות למכירה פומבית לציורים המקוריים ועמדה נוספת למכירת הדפסים. הקהל האילתי לא מכיר את זה בכלל ואני מקווה שזה עוד אחד מהצעדים הקטנים שיפתחו את התושבים (ואת מקבלי ההחלטות) לשים יותר פוקוס על תרבות מקומית

יובל: אז בואי נמשיך רגע ונדבר עלייך – כי אמרת שלמדת אנימציה, אבל לא איזו אנימציה את עושה

תום: אני מתעסקת באיור ואנימציה קלאסית/דו־ממד. שזה מצחיק שהתערוכה שלי בצבעי מים כששניהם דיגיטליים ב־100 אחוז ואני די מהופנטת למחשב/סינטיק רוב שעות חיי. אני אוהבת לעבוד על פרויקטים חברתיים, עם נושאים שלא נוח לדון, בהם ולנסות למצוא איך לפתור אותם בכלים קולנועיים, סיפוריים וויזואליים.

הסרט האחרון שעבדתי עליו בתור אנימטורית ראשית היה ״נורית״ פיילוט מתוך סדרת דוקו־אנימציה על לידות שקטות וטיפולי פוריות. הוא בדיוק התקבל לפסטיבל אנסי ולפסטיבל ירושלים שזה מאוד מאוד מרגש. לפניו עבדתי על סרטון אנימציה עבור Amaze עם הסטודיו הישראלי the moving company, שעסק בהתמודדות עם הטרדות מיניות שעולות מהעבר בגיל צעיר.

חוץ מזה אני גם בעלים של פלטפורמה לקורסים דיגיטליים באיור אנימציה וקראפט ״ארטיק סטודיו״ אז כמו שהתחלנו – ימים טרופים זה בשגרה 🙂 למזלי באילת יש לי יותר זמן ביום אז זה איכשהו מסתדר

ואני זוכרת שגם כתבתם על התערוכה שמרינה פוזנר העלתה בטרמינל הנטוש באילת לפני יותר משנתיים, השתתפתי שם גם 😉

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

יובל: נכון. שלא יהיה משעמם. אז קודם כל אני באמת זוכר שסיפרת לי בעבר על הדוקו של הלידות השקטיות טיפולי הפוריות ושמח (כל הכבוד!) שזה התקבל לאנסי וירושלים, ונדבר על זה בהרחבה בהזדמנות אחרת.

וחוץ מזה לפני שניפרד תני את כל בפרטים של הארוע בשבוע הבא – איך, איפה, מתי וכן הלאה

תום: ערב גאלה ״עיר קטנה״, חמישי 18.5, מרכז קולייר, אילת, 19:30. יהיו יין ונשנושים, מכירה פומבית של ציורים מקוריים, מכירת הדפסים במגוון גדלים, וגם חצי מההכנסות נתרמות לתוכניות הנוער של המרכז בשכונת ערבה־אופיר

יובל: יפה, משהו חשוב נוסף שאת רוצה להוסיף שלא אמרת?

תום: אני מאוד סקרנית לראות את התגובות והאנשים, ואיך אירוע כזה יירד בגרון. הרבה פעמים אומרים לי מה יש לעשות באילת, אין כאן כלום. אני מסכימה אבל אומרת את המשפט הזה בכיוון ההפוך: כמה יש לעשות באילת, אין כאן כלום!

זה ההפך מהמרכז המוצף, חוץ ממני אין כאן עוד אף מאייר או אנימטור, וגם מהר מאוד הפכתי לדמות שמובילה יוזמות תרבותיות ואמנותיות. אם מישהו מחפש מיקום מחדש שישקול גם את אילת 🙂 נשמח לעוד ידיים וראשים יוצרים

תום דניאלי | עיר קטנה
חמישי 18.5, מרכז קולייר, אילת, 19:30
הכניסה חופשית. להרשמה >>>