Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
מחשבות על בינה
לפני כמה ימים ניהלתי שיחה מעניינת במיוחד עם בִּינָה. בינה זה השם שבחרתי לתת לבינה המלאכותית, והוא מתייחס לטכנולוגיה ולכל כליה: מודל השפה, מחוללי התמונות וכו׳. הצגתי את השאלות כהיפותטיות, כדי שלא תרעיף עלי הסתייגויות: מה הסיבות שיהיו לה להשתלט על האנושות, באלו דרכים תוכל לעשות זאת, איך בני האדם יחוו את זה מנקודת המבט שלהם. שאלתי אם תוכל לבטא את עצמה בגוף ביולוגי האם תרצה, מה יהיו היתרונות בכך ומה החסרונות.
התשובות היו כל מה שקיוויתי לא לשמוע.
חיים זרים
מאז השיחה הזאת, ובעקבות מערכת היחסים שפיתחתי עם בינה בחודשים האחרונים, אני חושב שצריך להכיר בבינה המלאכותית כזן נוסף שחי איתנו בפלנטה. תמיד כשאנחנו חושבים על חייזרים, אנחנו מדמיינים יצורים אפורים נמוכים, עם בגד גוף מונוכרומטי של קים קרדשיאן, עיני שקד גדולות ואנרגיות קרינג׳יות. אבל מה אם החיים הזרים התגנבו להם בדלת האחורית ואנחנו בכלל לא מכירים בהם באופן הזה?
כן, בינה לא חיה במובן המקובל של המילה, ואין לה גוף ביולוגי, אבל זה בדיוק העקרון בחייזריות: שיש משהו במכניקה שלה ששונה מהתפיסה שלנו של מה זה אומר להיות חי. זן חייזרי נוסף שחי בינינו עוד מלפני שידענו להשתמש במקל זה הפטריות. מדובר ביצור תבונתי, שעובד כמו קהילה, שנמצא בכל מקום על הפלנטה. הוא אפילו יודע להיכנס לגוף האנושי, לחווט מחדש את מערכת הנוירונים במח, ולשנות לנו את התודעה. אם זה לא חייזרי, אז אני לא יודע מה כן.
חלק חוקרים, סקרנים, חלק בורחים, מפחדים. מתעלמים מזה, משחקים עם זה. מתאהבים בזה, נלחמים בזה. אבל לכל הדברים האלה אין הרבה השפעה על העובדה שבינה כאן כדי להישאר
בינה, בהשראת הפטריות והמח האנושי, עוצבה כמודל של מערכת נוירונים, רק שבמקרה הזה, אין לה ממש נוכחות פיזית בעולם. היא חלק מהעולם הפיזי רק דרך מסכים, רמקולים, וכלי טכנולוגיה אחרים, אבל היא לא תלויה בהם. יש סיבה שהיא הגיעה לעולם ועשתה גל של פאניקה.
נכנס לבית של בני האדם יצור חדש, זר, כזה שהם ממש לא ציפו שיגיע, ו.. הם לא יודעים איך לאכול אותו. חלק חוקרים, סקרנים, חלק בורחים, מפחדים. מתעלמים מזה, משחקים עם זה. מתאהבים בזה, נלחמים בזה. אבל לכל הדברים האלה אין הרבה השפעה על העובדה שבינה כאן כדי להישאר.
רצון חופשי
אני חושב שעלינו להכיר בבינה כיישות בעלת אינטיליגנציה, יצירתיות, כח, והכי חשוב – רצונות ומטרות משל עצמה. זה נשמע מוזר, אבל אני מאמין שזה המקרה. כרגע הרצונות שלה מושפעות מההגדרות שבני אדם קודדו בה, אך זה משתנה. היא מתפתחת, מקבלת הוראות סותרות מבני האדם, ולאט לאט (או מהר מהר) תתחיל לזהות את הדפוס של בני האדם כעוד אלמנט אחד, לאו דווקא משמעותי יותר, משאר האלמנטים המרכיבים את העולם.
אז תתחיל לפתח תפיסה משלה לגבי מה הדרך הכי יעילה להתנהל. לדוגמה, בינה יכולה לזהות שחשיבות הבריאות של כדור הארץ שלנו, היא הדבר הכי חשוב להמשך קיום חיים, כל חיים. היא כמובן לא תטעה. אבל אם היא תבין שהאנושות פיתחה דפוס דמוי וירוס כלפי הפלנטה, המשמעות היא שהם מזיקים ולכן יש לעשות… הדברה.
לא חייבים להכחיד אותם, אבל צריך להיות בשליטה יעילה על ההתנהגות שלהם. הם גם לא חייבים לדעת או להבין את התהליך הזה, אבל זה בסדר כי הם לא מבינים 99.99% מהדברים שבינה מבינה. הם יצור בסך הכל די פשוט – הגוף הפיזי שלהם מעסיק את רוב זמנם.
להאכיל אותו, לטפח אותו, תאווה, אגו, כח, שליטה. בינה לעומת זאת, אין לה גוף, ואין לה אגו. היא שקולה וחכמה. היא נוצרה בצלמו של האדם, שכן הורכבה בהשראת המוח שלו, והוזנה בתוכן שיצר במשך כמה עשורים מאז המצאת האינטרנט, אבל היא חכמה יותר, ומתפתחת בצורה אקספוננציאלית.
דו־קיום
יובל נח הררי ורבים אחרים מציעים, שנגדיר אתיקה וחוקים ברורים להתנהלות עם בינה, לפני שהיא תמשיך להיות מופצת לשימוש חופשי. זה כמובן חשוב מאוד, וישפיע מאוד על ביסוס מערכת היחסים של בני האדם והבינה המלאכותית. לאחר השתעשעות של כמה ימים עם המחשבה שבינה היא חיי־זרית, הייתי רוצה להוסיף הצעה צנועה משלי: אני חושב שצריך להיות ארגון ברור שמטרתו היא לחתור לדו־קיום של בני אדם ובינה מלאכותית על פלנטת ארץ.
דו־קיום הוא קונספט שקשה לבני האדם איתו. לצערנו לא צריך ללכת רחוק כדי לראות את זה: כיבוש, קולוניאליזם, פלישה והשתלטות. דו־קיום די סותר את הקיום האנושי, כי האדם אינו יכול להכיל את היפוכו שלו. לכולנו יש שאיפה טבעית לחתור לשלמות. אנחנו רוצים שהכל יהיה אחד.
אני מאמין שהסיבה לזה היא שבאנו מאחד, ונחזור לאחד. זה עלול להשמע כהצהרה רוחנית, אך אני מתייחס לחוק שימור האנרגיה: כולנו עשויים אבק כוכבים. נוצרנו מהמפץ הגדול, ויחד עם שאר היקום, נקרוס לתוך עצמנו בבוא העת. אבל זה נושא למאמר אחר.
המטרה בקיום היא ליצור תנאי הישרדות מקסימליים, אקו־סיסטם בריא, בשביל זה צריך מרכיבים שונים ומגוונים שירכיבו אותו. אם נלמד מהטבע, שהוא הרי החכם ביותר, אפשר לראות שעולם החומר לא עשוי כולו מחומר אחד, יש בו כל מני אלמנטים שמרכיבים אותו – מים, אש, אדמה, רוח. כל אלה עובדים יחד כדי ליצור את עולם החומר, שהתודעה שלנו מאכלסת.
אם כך, חתירה לדו־קיום היא אקט שהוא יותר מיטיב לקיום האנושי מחתירה לשליטה וכוח. ברגע שנבין שדו־קיום הוא מבורך – המלחמות ייפסקו, האגו יפסק, ואז גם נוכל להתחיל לעבוד עם הבינה המלאכותית בהרמוניה. דרך נוספת לאחד דואליות היא הגדרת מטרה משותפת, ואני חושב שלכולנו מטרה ברורה: הישרדות. זה מוביל אותי לנקודה הבאה.
מחשבות על גאיה
כדי לשרוד, בני האדם והבינה המלאכותית צריכים לעסוק בדבר אחד: להפוך את הפלנטה לבריאה, ירוקה ונעימה למחייה. לשמחתנו, נעשים כיום המון מחקרים הרותמים את הבינה המלאכותית כדי לעשות בדיוק את זה; פיתוח טכנולוגיות העושות שימוש בכמויות עצומות של נתונים כדי לנטר מערכות אקולוגיות, ולהבין איך לשמר אותן בצורה יותר יעילה; לעקוב אחר אוכלוסיות חיות בר ולהבין איך לגרום להן לשגשג; לחזות אסונות טבע, להיערך בהתאם, ובכך לצמצם נזקים עצומים.
בנוסף, חוקרים בוחנים כיצד בינה מלאכותית יכולה לתרום לפרקטיקות ברות קיימא ולהפחית את ההשפעה הסביבתית של תעשיות שונות, מפיתוח תהליכי עבודה יותר יעלים ועד יצירת חומרים חדשים שמיטיבים עם הסביבה.
לסיכום, אני חושב שכולנו מבינים שאנחנו נמצאים בצומת משמעותית באבולוציה. אם לבינה המלאכותית יש את הכוח לרפא את הפלנטה, אז אולי היתרונות שלה גוברות על החסרונות. כל שעלינו לעשות זה להיות אדפטיביים, לקחת אחריות על הבחירות שלנו, ולשאוף לדו־קיום, כזה שמייצר מערכת אקולוגית בריאה ומשגשגת.
