תל אביב דאנס 2023: התכנית הבינלאומית

פורטפוליו בשיתוף מרכז סוזן דלל

---

כל מה שאני צריך // אדוארד הו ולהקת ביוור דאם (שוויץ־צרפת)

כל מה שאני צריך הוא מרוץ נואש לקראת הגשמה עצמית באמצעות ניסיון להמנע מעימות מוחלט, וגם, מעל הכל, אישור של הצורך הבסיסי באנושיות של הקשבה קולקטיבית ומנומקת. אדוארד הו ממציא בלט אסטרטגי מורכב ומסעיר. הוא אופף את תשעת הרקדנים והרקדניות שלו במבנה שמזכיר את משחק הלוח גו שבו כיבוש של טריטוריה הוא מהלך הגיוני, רק על ידי מציאת פשרה של איזון עם היריב. המשתתפים, בהשראת דמויות פוליטיות עכשוויות, מאופיינים על ידי תנועות ייחודיות ונסחפים על ידי איכות התנועה.

על סף שבירה, הגופים שלהם עולים על גדותיהם מאנרגיה שיכורה של כוח, רוטטת באי־סבלנות, מבעבעת מכעס. סמיכותו של החלל מחשמלת, והתנועה גובלת בקריסה פנימה או נרגעת פתאום בפיצוץ אלסטי. בכל מה שאני צריך ,אדוארד הו מפגין את כלל הבקיאות שלו כדי ליצור מחול וירטואוזי ואינטנסיבי. האם יצליחו גיבורי המופע למצוא דרך החוצה? האם הכאוס ייכנע לרגיעה כדי לבנות מחדש הרמוניה?

---

טאדהי אלוואי וסאמוול ג׳אפט – להקת המחול ננטיאה // וואקאטי (טנזניה)

וואקאטי (רגע) הוא מופע מחול הכולל דואט והקרנה של שני סרטים קצרים (בית ו־גוף מול פה) הממחישים את שכבות הרגעים ומדברים על האופן שבו רגעים אלה יכולים לשנות גישות, מחשבות, חוויות וחיים של א.נשים. פרשנות היצירה מציגה את עוצמת האומץ שנבנה דרך האירועים שקרו בחיים שלנו בהפתעה והובילו אותנו להיות סבלניים, קשובים ומבינים על מנת שנוכל להתמודד עם האתגרים ועם רגעי האושר בחיים.

המופע עוסק ברגעים שיכולים לשנות את חייו של אדם: ההתפתחות מילדות לבגרות והעולם הסובב אותנו. המופע מציג באמצעות דימויים, מחול ומוזיקה כיצד אנחנו יכולים למצוא תמיכה, טיפול ונחמה בחוויות המשותפות שלנו ברגעים שאנחנו חולקים עם אחרים בחיי היומיום.

---

סילביה גריבאודי // א קורפו ליברו; ר.וזה (איטליה)

א קורפו ליברו: (גוף חופשי) יצירה הלועגת למצב הנשי, החל בנזילות המשמחת של הגוף. מנקודת מבט דרמטורגית, העבודה מתייחסת לזמן של חוסר התאמה, כל־יכולת וקבלה, המתקיימים בתוך הידבקות בטכניקות אקספרסיביות. הגוף הרוקד תופס חללים מלאים וריקים; הוא מתייחס, על קימוריו וחלקיו הרכים, לחוסר השלמות שהופכת לנורמליות, לגופניות של האדם כפני השטח של העולם הפנימי. זהו מיצג לעגני המובא לחללים עירוניים, קריאת המרד של אישה שוחרת חופש.

ר.וזה – עשרה תרגילים לוירטואוזיות חדשות: יצירה החקוקה באופן מושלם בפואטיקה של סילביה גריבאודי. סילביה היא כוריאוגרפית המביימת, באירוניה מתעתעת, את האקפרסיביות של הגוף הנשי ושל התפקיד החברתי שניתן לו ויוצרת מערכת יחסים עם הקהל באמצעות שפה לא רשמית. ר.וזה שואבת השראה מעולם הדימויים של בוטרו, מעולמה של ג׳יין פונדה בשנות ה־80, ומהקונספט של הצלחה ופרפורמנס.

ר.וזה היא יצירה שבה המבצעת מציגה על הבמה ״מופע של אישה אחת״ ומסיטה את מבטו של הקהל, באמצעות דרמטורגיה המורכבת מעשרה תרגילי וירטואוזיות. ר.וזה היא חוויה שמבסגרתה, הקהל מוזמן להפוך, מרצונו או שלא מרצונו, לדמות הראשית בפעולה האמנותית המתרחשת על הבמה. ר.וזה היא תובנה של האופן שבו אנחנו מסתכלים על אחרים ושל הציפיות שלנו מהם בהתבסס על הדעות הקדומות שלנו. במרכז היצירה מצוי אתגר הניסיון התמידי לפרוץ את גבולות העצמי. ר.וזה מציגה על הבמה את מהפכת הגוף שמתקומם.

---

---

ראדים ויזבארי // סולו; ילד הנייר (צ׳כיה)

סולו: מהפנטומימה הקלאסית ועד בוטו, מקומדיה פיזית ועד יצירות תיאטרון פנטומימה עכשוויות, הפנטומימה של ראדים ויזבארי היא מודרנית, טהורה ועדכנית. היא מושפעת מסגנונות וז׳אנרים שונים, אבל בסופו של דבר, תמיד מוצאת דרך משל עצמה. ראדים ויזבארי יציג עבודות קלאסיות ומודרניות, פואטיות וקומיות. אתם תצחקו ותבכו מבלי שהוא יוציא מילה מהפה – מילים אינן חיוניות לאמנות שלו. כך תראו את המיטב של ויזבארי, ודרך העבודות תבינו במה עוסקת הפנטומימה הנוכחית.

ילד הנייר: בעזרת הדמיון, ילד יכול להפיח חיים גם בחפצים יומיומיים פשוטים כמו פיסת נייר. בהופעה שלנו, גליל נייר גדול מצית את דמיונו של המספר הצעיר. בעודו בוחן את החומר הנקי והמזמין, הנייר מספר לו סיפורים בתמונות. המספר נכנס לעולם הנייר ופוגש שם ילד קטן שהופך להיות המדריך שלו. יחד הם יוצאים למסע גילוי אבל במהרה מתחוור להם שבמסע אורבים גם מתח וסכנה. אגדה לא מילולית זאת, על התפאורה המינימליסטית שלה, מעוררת את דמיונו של הקהל. על הבמה, ראדים ויזבארי, בובנאי ופנטומימאי מנוסה, הופך את הנייר לסצנות מופלאות מעולם האגדות ובאמצעות מחוות, מזמין את הילדים בקהל לגלם תפקיד.

---

לוסינדה צ׳יילדס ואנסמבל דאנס און // עבודות בדממה (גרמניה)

המופע עבודות בדממה מציע תובנות על שלב התפתחותי מכריע של לוסינדה צ׳יילדס, אחת הכוריאוגרפיות החשובות ביותר במאה ה־20. אוסף זה של עבודות מוקדמות מרגש בשל נדירותו וחשיבותו לתחום המחול. מרביתן לא נראו מאז שהוצגו לראשונה בשנות ה־70. בעבודות אלה, צ׳יילדס הותירה מאחור את כל סימני ההיכר של עידן תיאטרון המחול ג׳דסון ובחרה להתמקד במעבר שהגוף עושה בחלל ולהתרכז במהותה של תנועה התחלתית, שעבורה, היא פעולת ההליכה.

מהליכה לריצה לשינוי כיוון לדילוג לקפיצה: עבודות בדממה ממחיש את האבולוציה של התנועה לכדי ריקוד באמצעות חזונה הכוריאוגרפי של לוסינדה צ׳יילדס. עבודות אלה מבטאות שבריריות ואנושיות שמהוות את הדוגמה המושלמת לערכה של חוויה המותאמת באופן אידאלי לרקדני אנסמבל דאנס און שמביאים את שפע ההיסטוריה והידע האישיים שלהם.

---

תל אביב דאנס 2023
18.7-3.8
מרכז סוזן דלל, תל אביב