כל מה שחשוב ויפה
ברי לארסון ב״המארוולס״. צילומים: פורום פילם / Marvel Studios
ברי לארסון ב״המארוולס״. צילומים: פורום פילם / Marvel Studios

״המארוולס״: הגיבורות של מארוול מתאחדות, וזה פאן

יונתן קופיבקר הלך למארוולס בחשש מחוויה מייסרת, אבל בניגוד לציפיות ולביקורות, חיכה לו טוויסט בעלילה: הסרט טוב. וגם זה משהו בימינו: הגענו סקפטיים ויצאנו עם תקווה

״המארוולס״, סרט נוסף מבית הזיכיון המדשדש עלה למסכים בשבוע איחור (בשל המצב), ונכון לרגע זה נוחל כשלון קופתי וסובל מתגובות רעות – הן מקהל הביקורת והן מקהל המעריצות והמעריצים. על פניו זה מתאים לי מאוד.

יש שלושה דברים שאני נוהג להתלונן עליהם בקשר למארוול, אבל גם בהקשר קולנועי רחב יותר. ראשית, הדעיכה המרגיזה של מי שהיה עבורי אישית סיבה למסיבה בכל הקרנת בכורה – היקום הקולנועי של מארוול. השני, הליהוק הרובוטי של ברי לרסון לתפקיד חשוב ומהותי כל כך – קפטן מארוול. השלישי, האורך המיותר של רוב הקולנוע ההוליוודי של המאה ה־21 שהפך לקונבנציה, ומארוול אינם יוצא מן הכלל. במארוולס, נותר לי להתלונן רק על דבר אחד.

נתחיל במדרון החלקלק שבו מתגלגלת לה מארוול כבר יותר משנתיים. דיברתי על כך רבות במסגרת ביקורת טלוויזיונית וקולנועית גם יחד; והאמת שגם לא ויתרתי על הזדמנות להתלונן על כך בפני כל מי שמסכים להקשיב לי. אולם הפלא ופלא – גודל הציפייה כגודל ההפתעה. לא ציפיתי לכלום מהמארוולס. יצאתי לאולם בלי הרבה חשק, בעיקר בחשש ועם חשד סביר שאעדיף לצאת באמצע, או גרוע מכך, כמו שהיה ב״הנצחיים״ – שזו תהיה חוויה מייסרת ואעדיף לבלות שעתיים בתור לביטוח לאומי. אבל היה טוויסט בעלילה: הסרט טוב.

טוב, לא מושלם. העלילה פשוטה, גנרית, שבלונאית. שוב יש נבל חדש, הפעם נבלת. היא רוצה לנקום. הנקמה כוללת איום על הגלקסיה, על היקום, על העולם, מה זה משנה. אבל בכדור הארץ יש כמה גיבורות והן לא מוכנות לתת לה לעשות את זה: קפטן מארוול (ברי לארסון), מיס מארוול (אימאן ולאני) ומוניקה רמבו (טיונה פאריס), שהפכה לגיבורת על בסדרת המופת ״וונדה ויז׳ן״.

יש משהו מרענן מאוד במארוולס – מדובר בקאסט שמורכב ברובו המוחץ מנשים. לא רק זה, במרחב עם גיוון אתני לא רע בכלל. כמעט כל תפקידי המפתח, למעט ניק פיורי, שמור לשחקניות

הנבלת, דר בן (זאווי אשטון), היא אויבת שטוחה וצפויה מגזע ה״קרי״, שמחפשת נקמה בקפטן מארוול, שכן האחרונה הובילה לכך שהכוכב של הקרי גוסס. לאחר שהיא מוצאת צמיד קוונטי, צמיד התאום לזה של מיס מארוול, דר בן משיגה את הכוחות להשיג את נקמתה ואולי אף להציל את ביתה. באמצעות כוחותיה היא מתחילה להשליט טרור על כוכבי לכת שונים וביניהם כדור הארץ.

מולה, שלושת הגיבורות מתאחדות. מכיוון שכוחן כרוך זה בזה, הצמיד של דר בן גורם לתופעה במסגרתה כל פעם שאחת מהגיבורות משתמשת בכוחותיה – הן מתחלפות זו בזו במרחב. לא משנה מיקומן – באוויר, ביבשה או בחלל. מה שמתחיל כמטרד עלילתי הופך לקונץ המגניב של הסרט, שממנו פורחת כוריאוגרפיה נהדרת וסצנות קרב כיפיות.

יש ב״מארוולס״ משהו שפשוט כבר שכחתי שהזיכיון יודע לעשות, דבר שבגללו זכה להצלחה פנומנלית: פאן. אסקפיזם חסר יומרה שלא לוקח את עצמו ברצינות. לא צחקתי המון זמן בסרט כמו שצחקתי לאורך הסרט הזה. למען האמת, אני חושב שבצל האירועים, לא צחקתי בקול כבר די הרבה זמן. אמנם מדובר בבדיחות זולות כמו סרטוני חתולים ביוטיוב או בדיחות קרש – בעיקר בדיחות אימא ואבא של מיס מארוול. לא בדיוק הומור שייקספרי. האמת, חלק מהבדיחות מטורללות, הזויות ואף מטופשות. אבל זה עובד.

קצר ולעניין

מי שמובילה את התזמורת היא קפטן מארוול, מה שמביא אותי לנקודה הבעייתית שאני עדיין מרגיש שצריך להתלונן עליו: הליהוק. הבחירה בברי לארסון לתפקיד נותר הליהוק הגרוע ביותר שנעשה במשרדי מארוול. היא לא מעניקה לתפקיד ערך מוסף, גם לא אמינות, וממשיכה להביע מינימום רגשות גם במקסימום סיכון.

למזלה, היא מלווה בקאסט נהדר. בעיקר מיס מארוול, שמתאימה לתפקיד כמו כפפה ליד. במסגרת הסיפור, חלומה של קמלה קאן, הלא היא מיס מארוול, הוא לפגוש בקפטן מארוול ולצאת איתה למשימה, לכן היא נרגשת מאוד ויוצאת מגדרה כאשר זה קורה. ההתלהבות של מיס מארוול מרגישה אותנטית, גם אם קצת קרינג׳ית לעיתים. זה לא מפתיע, שכן אימאן ולאני היא מעריצה שרופה של מארוול שבאמת רצתה מאוד לפגוש את ברי לרסון בחיים האמיתיים, והליהוק שלה היה חלום שהתגשם. היא עצמה דיברה על כך לא פעם בראיונות. למרות חוסר הניסיון שלה, היא שחקנית מעולה שמצליחה לנצנץ.

יש משהו מרענן מאוד במארוולס – מדובר בקאסט שמורכב ברובו המוחץ מנשים. לא רק זה, במרחב עם גיוון אתני לא רע בכלל. כמעט כל תפקידי המפתח, למעט ניק פיורי, שמור לשחקניות. זה ממש לא סרט לשוביניסטים. זה כן סרט לאוהבות ואוהבי מארוול, שסוף סוף יכולים, כמו כותב מילים אלו, למרות הליהוק של לרסון, לנשום לרווחה ולצאת בסיפוק, עם חיוך.

אם לא מאסתן בהפתעות – יש עוד. סצנת אמצע קרדיט נפלאה. לא סתם סצנת אמצע קרדיט, הסצנת אמצע קרדיט הכי טובה שראינו על המסך המארוולי מאז מי יודע מתי. עוד הפתעה? אין בעיה: הסרט עומד בפני עצמו, ללא שום תלות בתהליך הרחב שהיקום הקולנועי של מארוול מנהל בעת הזו. תהליך כושל, לפחות בינתיים.

אני כמעט לא מאמין שאני אומר את זה אבל זה סרט שכמעט ולא דורש היכרות עם כל התוצרים של מארוול, מה שהפך להיות די מתיש, במיוחד עבור מעריצים ומעריצות חדשים, אם יש דבר כזה (זה לא שאין ריפרורים, יש קצת, אחרי הכל זה מארוול, הכל יחסי). מייגן מקדונל (התסריטאית) וניקה דקוסטה (הבימאית) מוותרות על ריפרורים וביצי פסחא מיותרות, שלא לדבר על תסריט תמציתי וזריז שהופך את הסרט למשהו שלא ידעתי שקיים באוצר המילים של הזיכיון – קצר ולעניין.

birds

וזה הדובדבן שבקצפת והנקודה האחרונה שאיבדתי את הזכות להתלונן עליה: האורך הוא רק שעה וחצי! ממש כמו בימים הטובים שלא היה צריך לענות את שלפוחית השתן או לתכנן בקפידה את צריכת הנוזלים לפני הסרט. רק שעה וחצי, די והותר זמן כדי להעביר את הסיפור הצנוע, מבלי להיגרר לנוסטלגיה זולה, לעומס שנובע מריצוי מעריצים או לאקספוזיציות מעיקות.

מה שצפיתי בו לא דומה בשום צורה ואופן לקשקוש בלבוש הכמעט גורף שיש למארוול להציע מזה זמן רב. הסרט עומד בפני עצמו, לא משמש כטריילר לעוד סרט, ממעיט בטריקים זולים ורווי בהומור מוצלח. המלאכה הקולנועית עשויה היטב – לרבות צילום נהדר ומכניקה פשוטה אך מוצלחת (יש שוטים נפלאים שמצדיקים צפייה במסכי איימקס).

המארוולס מזכיר יותר את ימי הזהב של מארוול, גם ברגעיה החלשים. אני לא מסכים עם השנאה נגדו או עם הביקורת הקהל שבה נתקלתי. אבל האמת, לא אכפת לי. עבורי זה הסרט הכי טוב של מארוול מזה שנים בפרט, ואחד התוצרים המשעשעים שיצאו מהזיכיון בכלל. הוא אפילו לא מזמין השוואות.

וגם אם כן – אז הנכונה תהיה ״שומרי הגלקסיה״, מפאת המשחקיות הילדותית והנונסנס הקסום. כל כולו אסקפיזם טהור. אך חשוב מכך, הוא נותן תקווה שמארוול עוד עשויה לקום וגם אם לא לשבור את שיאיה, לפחות לחזור למה שהיא ידעה לעשות הכי טוב – פאן. פשוט פאן.


המארוולס
בימוי: ניקה דקוסטה
105 דקות; ארצות הברית, 2023
4 כוכבים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden