הסרט ״המנצחים״: ארון בגדים לכל דמות

את העבודה על הסרט ״המנצחים״ התחיל הבמאי אלירן פלד לפני יותר משנתיים, למרות שהנושא שבו הוא עוסק מרגיש עכשיו רלוונטי מתמיד: מחיר המלחמות שאותן אנחנו לוחמים, שעליהן משלמים בגוף ובנפש. ״המנצחים״, מיוזיקל מקורי בהשראת אירועים אמיתיים, מבוסס על האווירה של אחרי 1967, כשישראל הייתה מסוחררת מאופריית הניצחון במלחמת ששת הימים.

כדי להגשים חלום ולהפוך לשחקנית מפורסמת, עוזבת גיבורת הסרט נטע אגמון את קיבוץ נצר סירני, ועוברת לעיר הגדולה תל אביב. בעוד שהיא נישאת על גלי ההערצה, היא מתקשה לזהות את אהוב ליבה שחזר אדם אחר מהמלחמה, ואת חבריה שחלומותיהם התנפצו לעד.

נשמע מוכר? זה בגלל המציאות שלנו, שעדיין לא השתנתה. כך גם מעיד פלד, שמספר שאת ״המנצחים״ יצר בעקבות החוויות שלו ממבצע צוק איתן (2014), אז הבין לראשונה ועל בשרו את מחיר המלחמה, את הלופ הבלתי אפשרי שאנחנו חיים בו ואת המחירים הכבדים שאנחנו משלמים. את התחושות שלו מאז הוא השליך על סיפור היסטורי מ־1967, מתוך מחשבה שאם מספרים אותו על הניצחון הגדול בהיסטוריה – הוא כנראה נכון לכל מלחמה באשר היא.

״גם בניצחון יש מפסידים רבים״, הוא אומר. ״ה־7 באוקטובר הכניס את הכל לקונטקסט אחר ומכאיב, יותר מכל מה שיכולתי לדמיין. זה כבר לא סרט על חוויה אישית מצוק איתן, והוא גם לא הרהור על העבר שלנו כמדינה או נורת אזהרה למה שעלול להגיע. זו תמונת מצב של ההווה שלנו, של המציאות הישראלית. ״במהלך התחקיר המעמיק טרום הכתיבה, נפגשתי עם הלום קרב ממלחמת ששת הימים, שסיפר לי שהוא הרגיש אז כמו דמות אילמת בעולם מוזיקלי. הניגוד המרתק הזה הוביל להחלטה שלי להפוך את הסרט למחזמר.

אלירן פלד: ״כשידין גלמן, גיבור הסרט וחבר טוב שלי, נפצע באופן אנוש תוך כדי הלחימה בבארי, פשוט איבדתי את זה. הגעתי לבקר אותו ומצאתי את עצמי בוכה בלובי של בית החולים המשולט בעשרות שלטים שעליהם כתוב ׳אנחנו המנצחים׳. בתוך האבסורד המוחלט הזה נפל לי האסימון״

״כשידין גלמן, גיבור הסרט וחבר טוב שלי, נפצע באופן אנוש תוך כדי הלחימה בבארי, פשוט איבדתי את זה. הגעתי לבקר אותו ומצאתי את עצמי בוכה בלובי של בית החולים המשולט בעשרות שלטים שעליהם כתוב ׳אנחנו המנצחים׳. בתוך האבסורד המוחלט הזה נפל לי האסימון: זאת בדיוק התחושה שתיאר לי אותו הלום קרב, והמשפט הזה הוא חלק בלתי נפרד מהמהות של לחיות פה״.

הלבשה של עשרות דמויות

ברשימת הקרדיטים הארוכה והמכובדת של כל העושים במלאכה, על עיצוב התלבושות היתה אחראית חן כרמי, אחת מהבולטות בתחום הלבשה לקולנוע וטלוויזיה. את המשימה היא הפכה ללא פחות מפרויקט אופנה.

״להפקות אני בדרך כלל נכנסת בשלב הפרה־פרודקשן״, היא מספרת, ״כשיש תסריט כתוב או שלד איתן שאני יכולה לקרוא. לטובת עיצוב התלבושות חשוב שהפרויקט יהיה כבר מלוהק, ואם חסרה דמות קשה לי לבצע את העבודה. לצערי בארץ אין מספיק זמן לעבוד על כל דמות ודמות, בגלל בעיית תקציב שתעשיית הקולנוע לצערי סובלת ממנה. הייתי רוצה שיהיה לי יותר זמן להעמיק בחשיבה על עיצוב של הדמויות״.

העבודה עם פלד, לדבריה, היתה שונה. ״הוא במאי שמגיע מוכן לעבודה ויודע מה הוא רוצה, ויחד עם זאת הוא פתוח. המסגרת והתפיסה הוויזואלית שלו היו ברורים לו. שנינו אוהבים רפרנסים, ויחד צללנו לתוך התחקיר שלקח מספר שבועות, שהיו אינטנסיביים אבל עם הרבה אוויר.

״נהניתי מזמן תחקיר ארוך דיו שסייע לי לבנות את הדמויות. הכלים החזותיים שעוזרים לי הם התפיסה של הצילום, הצבעוניות והטקסטורות שהן הויז׳ן של הבמאי. משם המשכתי לבניית ארון בגדים לכל דמות. עבודת התחקיר המקדימה מאפשרת לי לייצר סט חוקים שאליהם אני מתייחסת כשאני מעצבת״.

איך זה עבד?

״עבדנו באמצעות פלטפורמה משותפת (Milanote), כלי שיתוף ויזואלי שמאפשר למשתמשים בו לארגן רעיונות ופרויקטים לתוך לוחות דיגיטליים שאפשר לשתף בהם טקסט, תמונות, קישורים, הערות ועוד. זה אפשר לנו לעבוד בשיתוף פעולה צמוד עם מחלקות הצילום, הארט וההלבשה, שאמונות על העיצוב הכולל של הדמות מכף רגל ועד ראש, כולל איפור ושיער. בדרך הזו נחשפנו לכל העשייה של כולנו, שבסופו של דבר התחברה במדויק לפרויקט ההפקה כולו ויצרה מפה של כל ההפקה״.

חן כרמי: ״בסרטים תקופתיים כמו זה אני מתחילה את הסיבובים שלי בחנויות גדולות של יד שניה. אפשר למצוא בארץ הרבה פריטים ואביזרים מהתקופה הזו, ובמקרה וקשה למצוא פריט אוטנטי – אנחנו פשוט מיישנים אותו באמצעים טכנולוגיים״

כרמי מעולם לא למדה את התחום, אבל תמיד היתה בסביבת בגדים. את העבודה התחילה כבר בשנות ה־90, כשחברה הציעה לה להצטרף לצוות ההלבשה של הסדרה ״כסף קטלני״. לאחר חודש מתחילת העבודה עזבה המלבישה הראשית את תפקידה וכרמי קיבלה את ההצעה לעמוד בראש הצוות. ״ככה צללתי למים, ומאז הכל היסטוריה״.

מאז עיצבה את התלבושות למיטב הסרטים והסדרות שהופקו כאן, ביניהם ״שבתות וחגים״, ״מבצע סבתא״, ״פרפר נחמד״, ו״פלורנטין״. בשנת 2018 זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה הודות לעיצוב תלבושות ל״פאודה״, וב־2021 זכתה בפרס אופיר עבור הסרט תמונת ניצחון.

ההתכווננות לסרט הנוכחי, היתה לדבריה שונה מעט. ״מדובר בסרט שהוא מחזמר, שבו השחקנים גם רוקדים. הייתי חייבת להתחשב לבחור בפריטים שאפשר ונוח להתנועע בהם. זה דומה באופן מסוים להלבשה של עבודת מחול.

״מעבר לזה, העלילה מתרחשת בשנות ה־70 וצריך היה למצוא פריטים מתאימים לתקופה הזו. בסרטים תקופתיים כמו זה אני מתחילה את הסיבובים שלי בחנויות גדולות של יד שניה. אפשר למצוא בארץ הרבה פריטים ואביזרים מהתקופה הזו, ובמקרה וקשה למצוא פריט אותנטי – אנחנו פשוט מיישנים אותו באמצעים טכנולוגיים״.

מה היה האתגר הכי גדול בסרט?

״הלבשה של עשרות דמויות, כשכל דמות מחליפה עשרות פעמים את התלבושת. מדובר במאות פריטים. הדמויות המעניינות בסרט הן אלה הפחות יפות, הפחות אטרקטיביות. לשחקנים יש פחד להיות דמות לא יפה. הם מעדיפים להיות מלוהקים לדמויות היפות והמושכות ופחות למכוערות והדוחות, ומבחינתי כמעצבת תלבושות זה בדיוק הפוך״.

באילו רפרנסים השתמשת?

״הרפרנס לנאמבר ׳בנות ישראל׳ הגיע מהסרט Beautiful Girl ומהשיר ׳שיר אשיר בגשם׳. הרפרנס לנאמבר הקברט הגיע מהסרט Sweet Charity של בוב פוסי ומהשיר Big Spender. הרפרנס לנאמבר ׳ימי שני בשמש׳ הגיע מהסרט ׳העלמות מרושפור׳ של ז׳אק דמי. גם הסרט ׳מטריות שרבורג׳, היה השראה לכל החלק הראשון של הסרט. ההשראה לעיצוב התלבושות בנאמבר ׳הליידי והצנחן׳ הגיעה מ׳לה לה לנד׳. בסצנת החתונה של יצ׳קה ואילן שיחזרנו את שמלת החתונה של אמא שלי״.

את יושבת על הסט במהלך הצילומים?

״נגעת בנקודה כואבת. מאחר ומדובר תמיד בפרויקט מתוקצב, את מעצבת התלבושות מתקצבים למספר ימים שלצערי אינו כולל את הימים על הסט. זה תפקיד צף, כמו שאני מגדירה אותו. אני עושה את שלי, ועל ההלבשה על הסט כבר אחראיות מלבישות – שעושות את העבודה על פי הנחיות שאני משאירה״.

את מתאהבת בדמויות ספציפיות?

״כן. יש כאלו שאני יותר אוהבת. ב׳המנצחים׳ אני מאוהבת בשתי הדמויות הראשיות, למרות שהקאסט כולו מקסים, אבל הן ריגשו אותי במיוחד. אני קיבוצניקית במקור והיה לי קל להזדהות עם נטע (יעל שטולמן) שכובשת באישיות שלה ובעיקר בתפקיד שהיא מגלמת – בחורה שאינה נכנעת לתכתיבי הקיבוץ ויוצאת להגשים את חלומותיה.

״באותה הנשימה התאהבתי גם בבעלה של נטע, עמוס (דניאל ליטמן), שחזר מהמלחמה לא כמו שיצא אליה. מדובר בשתי דמויות שבריריות וגם כאן הקסם הוא לא בדמויות החזקות. העניין שלי הוא יותר בדמויות המורכבות יותר״.