מיכאל מזרחי רוצה לגלות איך מביימים בגדים

עמית: הלו אנד גוד אפטרנון מיכאל. אתה כאן?

מיכאל: אני לגמרי כאן! גוד אפטרנון גם לך

עמית: ספר לנו מה שלומך בימים המטורללים שאנחנו עוברים

מיכאל: שלומי טוב, משתדל להישאר אופטימי גם כשנראה שזה בלתי אפשרי. חזרתי מיפן לאחרונה אז אני עדיין זוכר שיש דברים יפים בעולם

עמית: הו, יפן. משפיע על היצירה שלך?

מיכאל: כנראה שכן אבל בלי להתכוון יותר מדי. זה פשוט המקום הכי נעים, יפה והגיוני שיש. קשה להסביר את זה. זו פעם שנייה שאני שם

עמית: אני נוטה להסכים איתך. אבל בוא נחזור אליך, לכאן ועכשיו. ספר על עצמך, על היצירה ועל subtlebody

מיכאל: אני מיכאל מזרחי, בן 28; במאי, איש קריאייטיב ומקים המותג subtlebody. כבר בגיל ארבע התחלתי לעשות סרטים. אבא שלי מעצב גרפי ואמא שלי מעצבת פנים, ומאז ועד לפני כשלוש שנים – סרטים וקליפים הם כל מה שעשיתי בחיים. לפני שלוש שנים, כחלק מפרויקט שפיתחתי באותה תקופה, רציתי ללמוד איך יוצרים בגדים.

כבמאי אתה צובר נסיון איך לדבר עם אנשי סאונד, צלמים ומוזיקאים. אני רציתי ללמוד איך מביימים בגדים. הסקרנות הזאת הפגישה אותי עם שירה אנגלר – מעצבת אופנה, מאיירת ואשת רעיונות קודחים שלא מהעולם הזה. מתוך הסקרנות שלי והחיבור שהיה לנו, התחלנו לדבר על בגדים ולא רק על התהליך הטכני שלהם, דבר שהלך והתהווה והפך ל־subtlebody.

המותג נולד סביב השאלה מה בגדים יכולים לעשות בעולם, איך הם מגדירים אותנו ולמה אנחנו לא מתחנכים להגדיר אותם. זו הייתה ההנעה לפעולה – לייצר בגדים שאני כלובש יכול להגדיר עבור עצמי, אבל הם לא יגדירו אותי

עמית: אני מבינה שזאת היתה סוג של השראה לעיצוב הקולקציה. מה היא כללה בפועל? איזה סוג של פריטים?

מיכאל: זה היה תהליך אורגני ובוסרי. לא עיצבנו קולקציה. בהתחלה עיצבנו חולצת פיקה עם שרוול ארוך, סווטפנטס מחבקים וסוויטשירט ענני שאפשר לאסוף עם גומי וסטופר. בשום שלב לא עיצבנו קולקציה, אבל ככל שהזמן עבר כל דרופ הפך ליותר קונספטואלי. אחרי העיצובים הראשונים שנמכרו רק לחברים, עיצבנו חולצת טי בשם helium – אוורירית, פרקטית, מובחנת אבל מינימליסטית.

בהמשך עיצבנו את מכנסי cosmos ששואבים השראה מהאינסופיות של הקוסמוס, מחשבה שהופכת את המכנסיים לרב שימושיים; ואת סריג terrain שעשוי מצמר, ונראה כאילו הגיע מהאדמה, מושלגת, חיה או מתה, שמזכיר כמה הכל משתנה – ועדיין נשאר אותו הדבר

עמית: מהם טווח המחירים?

מיכאל: מ־150 ועד 550 שקלים. מאז הדרופ השני, של חולצת helium, אנחנו פועלים באירועים, בפופ־אפים, בירידים, ומוכרים הרבה גם אונליין – בארץ ובחו״ל

המקום שבו אנחנו חוגגים יחד הוא בפיצוח הקריאייטיביות של הסיפור. לדעת לקחת קונספט, כזה שאנחנו מדמיינים שאנחנו משאילים מעתיד כלשהו, מגל אמנותי שעוד לא נוצר או מדרך חיים מרוחקת, ולוכדים אותו בבגד 

עמית: לימודי אופנה, מעולם לא למדת?

מיכאל: לא, וגם לא לימודי קולנוע. ידעתי שבשביל לחקור את הדבר ברצינות אהיה חייב להעמיק. הקשר עם שירה נוצר בדיוק כשסיימה את לימודי האופנה בשנקר

עמית: אתה ממשיך גם לעשות קולנוע?

מיכאל: אני עובד כאיש קריאטיב ב־Simply, חברת הייטק שמייצרת מוצרים ללימוד תחביבים, שעוזרים למיליוני אנשים ברחבי העולם ליהנות מתחביבים יצירתיים – Simply Piano, Simply Guitar, Simply Draw וכדומה. אני משמש בחברה כקריאייטיב דירקטור ומוביל את כל הצד הוויזואלי־צילומי של המותג. אני אמון על איך העולם של Simply נראה.

כאיש קולנוע יוצר אני מחכה לשלב שבו אוכל לחבר בין subtlebody לקולנוע. אני עוד חולם גם לעשות סרט, אבל כרגע הראש שלי עסוק באיך גורמים לג׳ינס הזה או לג׳קט ההוא לאפשר לבן אדם למצוא את עצמו בפנים

עמית: מרתק. אתה עושה המון דברים, והכל הוא סוג של לימוד עצמי

מיכאל: כן. הכל סביב אמנות ויצירה אבל כל דבר עומד בפני עצמו, בציר מקביל. אני מרגיש שכל עוד אפשר להעמיק – אני שם

עמית: מה חלוקת התפקידים בינך ובין שירה?

מיכאל: שירה היא המעצבת של המותג ומובילה את תהליך הפיתוח של הגזרות והדיטיילים. כשאנחנו עובדים עם עוד מעצבים, היא מנהלת את התהליך מולם. אני מנסה לדייק את מה שאנחנו עושים, ובגלל שאני רואה את זה בזווית טיפה שונה – גם של מישהו שלא למד אופנה, גם של במאי, וגם של אדם שאין לו המון היכרות עם עולם האופנה וההיסטוריה שלה – זה מוליד משהו חדש, ונשאלות שאלות ילדותיות שמולידות רעיון מרגש.

המקום שבו אנחנו חוגגים יחד הוא בפיצוח הקריאייטיביות של הסיפור. לדעת לקחת קונספט, כזה שאנחנו מדמיינים שאנחנו משאילים מעתיד כלשהו, מגל אמנותי שעוד לא נוצר או מדרך חיים מרוחקת, ולוכדים אותו בבגד – החל מהגזרה, דרך הבד, המגע והצבע וכלה במיתוג ובסיפור שלו.

כששירה לא מעצבת ל־subtlebody היא מאיירת ומעצבת דמויות ללקוחות בכל העולם, זה סוג של פיצול אישיות שלה. מדהים לראות את המוח שלה עובד מהצד

עמית: אז גם כאן יש פיתוח קריאייטיבי

מיכאל: לגמרי, זה חלק אינהרנטי בתהליך העיצוב שלנו. גם כל הצד העסקי הוא חלק משמעותי שאני עוסק בו ולומד על הדרך, ואיכשהו מבמאי שמפחד מטבלאות אקסל ותקציבים, אני מתרגש לפצח את התוכנית העסקית, לשחק עם המספרים ולדמיין איך הדבר גדל ויוצר אימפקט גדול יותר

עמית: מה אתה רוצה לעשות שתהיה גדול?

מיכאל: להמשיך ליצור. כנראה שתמיד זה ירגיש שאפשר ליצור ולעשות יותר, אבל ליצור ולהשפיע, אפילו קצת, על חיים של אחרים. זה מעניין לראות איך אנשים מגיבים לסרטים לעומת איך שהם מגיבים לבגדים.

בטווח הקצר הפוקוס המרכזי שלנו לקראת 2025 הוא להיכנס לשוק הבינלאומי, לחנויות באסיה (בעיקר ביפן) ובארצות הברית, ככה שסביר שבתחילת שנה הבאה תצא לראשונה קולקציה מגובשת שהיא יותר מדרופ של בין פריט לשלושה

עמית: תודה מיכאל. בהצלחות. אנחנו עוקבים