כל מה שחשוב ויפה
יול מעודד. צילום: רוני כנעני
יול מעודד. צילום: רוני כנעני

״Cotton הוא בית המלאכה שלי״: יול מעודד מעצבת עבור העסק המשפחתי

נסיעה לחו״ל בתום לימודיה בשנקר גרמה ליול מעודד להבין שהצטרפות לעסק המשפחתי, בית האופנה Cotton, יכולה להוות כר פורה ללמידה. בתפקידה הנוכחי היא נחשפת לעולמות תוכן מעבר לתהליך העיצוב, מה שהופך את עבודתה להוליסטית יותר

״פרחי הבר״ הוא שמה של קולקציית קיץ 2024 שעיצבה יול מעודד לבית האופנה Cotton, בהשראת פרחי הבר המקומיים. ״להם לא איכפת ממלחמות ומאמונות, הם פשוט שם בסנכרון עם המעגליות של הטבע״, היא אומרת. ״ההתבוננות בהם נותנת את ההבנה שאנחנו גם חלק מתנועה מתמדת שבסוף תוביל להשתנות ולצמיחה״.

מעודד מעידה על עצמה שכשהיא ניגשת לעיצוב קולקציה, היא מעדיפה להתחיל מהבדים, מהחומר. ״אני מקפידה על זה שהבדים יהיו נעימים על הגוף. מאחר ודפוסים זה משהו שאהוב על הלקוחות שלנו, אני מסדרת בקפידה ומאזנת בין דגמים עם דוגמה לבין פריטים חלקים; בין בדים אטומים לקצת שקופים ובין משקלים שונים של סריגים. חשוב לי לרדת לפרטים קטנים״.

Cotton, קיץ 2024. צילומים: רוני כנעני

Cotton, קיץ 2024. צילומים: רוני כנעני

״בקולקציית הקיץ, לדוגמה, השתמשתי בנרווירים – מכפלות שהן פרומות במכוון, וכיווצים שיתנו לבגד נגיעות שמייחדות אותו. כשאני מעצבת בגד, אני חושבת על הסטייט אוף מיינד של האישה שקמה בבוקר ליום של עשייה ושהייתה רוצה שהבגד לא יכביד עליה, אלא ילווה אותה בקלילות ובטבעיות במשך כל היום״.

מעודד סיימה את לימודי עיצוב האופנה בשנקר ב־2022. פרויקט הגמר שלה, שהונחה על ידי אורית פרייליך, היה מחווה לסבא שלה, דמות מרכזית בחייה – נגר שיצר צעצועי עץ, שדרכו למדה על עבודת כפיים וחדוות יצירה. כבר אז בלטה הנטייה שלה לעולמות התוכן של בעלי המלאכה שהם לדבריה זן של אנשים שהולך ונעלם. ״הם האנשים שיודעים את תהליכי החומר והבנייה בדרך ליצירת מוצר״.

היא חקרה את מלאכת הנגרות והעץ, והתייחסה למערכת היחסים בין בעל המלאכה לחומר ואל התוצר הסופי, באמצעות תרגום עיצובי לעולם האופנה, שבו הפגישה בין החומר הגולמי אל התעשייתי – בעיקר בצמר וכותנה, וכן בעיבודי טקסטילים החושפים את מקור החומר, לצד העץ.

״הייתי מבלה איתו שעות וממנו למדתי הרבה מלאכות כפיים, שהן מקור השראה גדול עבורי. הוא היה איש שכל הזמן עשה ומימש את כל חלומותיו, מצעצועים ועד גבינות. הוא נפטר כשהייתי בשנה השניה של הלימודים שלי בשנקר״. את מגוריה כעת קבעה בקיבוץ כפר מנחם, בביתו של סבה – עוד סוג של סגירת מעגל מבחינתה.

לא לוותר על ההזדמנות

בדצמבר 2022 כתבתי על מותג האופנה Cotton – חברת אופנה משפחתית שחגגה אז 30 שנה להיווסדה. גלית ברוידא ובן זוגה ארז מעודד שהקימו את החברה, מחזיקים בה ומנהלים אותה גם היום. הם גם הוריה של יול.

במהלך הריאיון עם ברוידא היא סיפרה על יול, שאז שסיימה את לימודיה בשנקר, ולשאלה האם תשתלב בעסק המשפחתי ענתה ״יול נמצאת כרגע בטיול בחו״ל עם בן זוגה, הכל עומד לרשותה ולהחלטה שלה. מה שהיא לא תהיה – נקבל אותה באהבה. בין אם תצטרף לחברה ובין אם תחליט לפתוח מותג עצמאי שישתלב בכותון. נאפשר לה הכל״.

לצערי תחום האופנה מלא באגו ותמיד יש דגש על המעצב, אבל מעבר לעיצוב הפריט פועלת מערכת כל כך גדולה של בעלי מקצוע, שהיא זו שגורמת למוצר לקרות ולצאת החוצה

על אותה הנסיעה מספרת היום מעודד: ״זה היה מבחינתי הטיול הגדול שהחמצתי. הנסיעה סייעה לי להבין מה אני רוצה מעצמי, ודרכה מצאתי את הסנטר שלי. כששבתי ארצה ניהלנו הרבה שיחות משפחתיות על ההצטרפות שלי לכותון, על המשמעויות של זה, על העבודה בחברה המשפחתית שבה עובדים שני ההורים שלי. החלטתי לא לוותר על ההזדמנות.

״הבנתי שכרגע כותון הוא בית המלאכה שלי, מסורת שאני יכולה ללמוד ממנה. אני באופן יומיומי נפגשת עם בעלות מקצוע מנוסות ומהוקצעות ופשוט לומדת שלב אחר שלב: מהדרך שבה מנהלים ייצור לרשת חנויות ועד שימור יחסים טובים של שנים עם עובדים וספקים. לצערי תחום האופנה מלא באגו ותמיד יש דגש על המעצב, אבל מעבר לעיצוב הפריט פועלת מערכת כל כך גדולה של בעלי מקצוע, שהיא זו שגורמת למוצר לקרות ולצאת החוצה. אני אוהבת להיות בענווה מול אותם האנשים שגורמים לזה לקרות ולספוג מהם ידע, ומתוך הלמידה אני מדייקת את כתב היד האישי שלי״.

איך משתלבת העבודה שלך לצידה של אימך?

״אנחנו מעצבות יחד. אני באה לכותון יותר רעננה, והעבודה המשותפת של שתינו מאפשרת לנו להניע ולקדם את הדברים שאנחנו רוצות. לפני יצירת כל קולקציה אנחנו מנהלות שיחה שבה אנחנו בוחנות מה עבד בקולקציות הקודמות, מה נשאיר, מה נחדש. אני בחורה בת 31 שיודעת מה אני רוצה ללבוש, ואת זה אני מנסה להביא לעיצובים שלי. במקביל, אני מחוברת לעולמות העיצוביים של כותון.

״אני תופסת את התפקיד שלי בצורה הוליסטית. אני בתפקיד מעצבת שכל הזמן אוספת ומהדקת את התמונה הגדולה לשפה אחת. אני מוצאת שהשילוב של יצירת שפה ואסתטיקה בתחומים שונים של המותג עונה לי על הרבה תשוקות, שעיצוב הבגדים בלבד לא תמיד עונה לי עליהן״.

מה לדוגמה?

״ימי צילום, ארט וסטיילינג; הדרך שבה אנחנו מוצגים ברשתות החברתית ובאתר – אילו נושאים עולים באותו החודש ואיזה אימג׳ים ילוו אותם. בקרוב אני מתכוונת גם להכנס ולעסוק בעיצוב החנויות שלנו. יש לנו צוות נפלא של נשים מוכשרות שעובדות ביחד כל אחת בתחומה, ויש משהו נעים ומעניין בשיחה משותפת על הדברים.

״אני מחפשת את המקומות שבהם אפשר לייצר בדים מודפסים ייחודיים לנו, וזה עוד משהו שמכניס יצירתיות אל תוך העבודה היומיומית. הקיץ יצאנו בסדרת חולצות בדפוס רשת בעיצובה של ירדן אדר, שיתוף פעולה שמוסיף צבע ומגדיל את מעגלי העבודה שלנו.

״הגזרות הוא נושא שאנחנו משקיעות בו המון. אנחנו כל הזמן חושבות על מבני גוף שונים ומאזנות בין גזרות שלנו שבגללן לקוחות חוזרות שוב ושוב, לבין המקומות שבהם אפשר להכניס גזרות חדשות וקצת שונות״.

Cotton, חורף 2024. צילומים: רוני כנעני

Cotton, חורף 2024. צילומים: רוני כנעני

birds

את מעצבת לאותן לקוחות שכותון עיצבה עבורן תמיד?

״בהחלט. אנחנו אוהבות את הלקוחות שלנו. בזכותן אנחנו קיימים. היינו רוצות שהבנות של הלקוחות שלנו יגיעו אלינו וירכשו כותון. המשימה שלי היא להצעיר ולהדק את סגנון הלבוש של הלקוחה שלנו״.

ממתי את יודעת שאת רוצה להיות מעצבת אופנה?

״ממש לא ידעתי את זה, למרות שעולם התוכן הזה ליווה אותי לאורך כל חיי. העסק המשפחתי היה נוכח בבית, אבל לא הרגשתי שזה משהו יוצא דופן. אחרי הצבא עבדתי במסעדת שילה בתל אביב. אני אוהבת בישול ועד היום הוא עולם תוכן מרכזי בחיים שלי. בכלל חשבתי שאפנה לכיוון חברתי או לחינוך.

״אחרי נסיעה לארצות הברית וביקור משמעותי בניו יורק הבנתי שאני רוצה ללמוד משהו שקשור לעיצוב. הבנתי שאני נמשכת לטקסטילים, לבדים ולחומר. חזרתי לארץ והכנתי תיק עבודות שאיתו ניגשתי לוועדות הקבלה בבצלאל ובשנקר. עדיין לא הבנתי מה הקשר ביני ובין אופנה. התקבלתי לשני המוסדות. בחרתי בשנקר למרות שחלמתי תמיד לגור בירושלים, אבל הרגשתי ששנקר הוא המקום שיכול לענות על הרצונות והדרישות שלי מעצמי״.

איפה את בעוד חמש שנים?

״זו שאלה נורא קשה. רק התחלתי. כשסיימתי את שנקר הבנתי שאני מתחילה דרך. יש לי הרבה תחומי עניין ונראה לאן הדרך הזו תוביל אותי. טוב לי בכותון, אני לומדת המון על ניהול עסק וזה בית ספר לחיים. ויש שם עוד כל כך הרבה מה לעשות.

״לצד זה אני רוצה להמשיך ולפתח את הצדדים הטקסטיליים שלי. למדתי ליבוד, אני עושה קרמיקה ויש עוד המון דברים שאני רוצה להגיע אליהם, גם להמשיך וללמוד״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden