עירוב שימושים בדגש על קהילתיות: בניין ״מטאור״ החדש בהרצליה

את הבניין בעל החזות המרשימה שמתנשא לגובה חמש קומות בפינת הרחובות רש״י ואלתרמן בהרצליה, אפשר להכתיר ככזה שתוכו כברו: הוא מרשים לא פחות ברעיון העומד בבסיס הקמתו ובעושר התכנים שהוא מאכלס בתוכו. הבניין, על שם לאה גולדברג, נקרא ״מטאור״, והוא מאכלס מרכז חינוך וקהילה רב תכליתי, המכנס בחלליו מנעד פונקציות ופעילות מגוונת לכל שכבות הגיל באוכלוסיה.

הוא הוקם ביוזמת עיריית הרצליה והחברה לפיתוח העיר, כשחמש קומותיו מהדהדות במשהו את סיפור הילדים פרי עטה של גולדברג ״דירה להשכיר״, שבו ״עומד מגדל בן חמש קומות״. תכנונו האדריכלי בוצע על ידי משרד דוד נופר אדריכלים, ועל עיצוב חללי הפנים היה אמון האדריכל ליאור בן שטרית.

גילוי נאות: שנים אחורה, כשבן שטרית היה בשנת לימודיו האחרונה, יצא לי לכתוב על כיתת קיץ שיזם ותכנן במרכז המדעים ״גילוי״ בבית פוסטר בהרצליה, שגם נטל חלק פעיל בבנייתה. אמנם 12 שנים חלפו מאז, אך הפרויקט המוצלח, שבמסגרתו הוא הפך מרפסת־חצר בשטח מצומצם של 30 מ״ר לחלל למידה ומשחק אינטראקטיבי וא־פורמלי, שמטרתו להעצים את מעמדו של הילד ולהעניק לו שליטה במרחב – לא נשכח. וכך, כשהגיעה השעה, וכמי שתכנון סביבות חינוכיות וקהילתיות ממשיך כאז להיות תחום עיסוקו המועדף והעיקרי, עיצוב הפנים של מטאור הופקד בידיו.

הרעיון, הוא אומר, ״ביקש לייצר במקום עירוב שימושים עם דגש על קהילתיות, כשכל קומה משרתת תכלית לימודית או חברתית אחרת. האתגר היה ליצור בבניין שפת עיצוב קוהרנטית המשמרת הקשרים ויזואליים בין הקומות ומקנה לו זהות, בד בבד עם אפיון מובחן לכל קומה בהתאם לייעודה, שגובש בשיתוף עם צוותים מקצועיים רלוונטיים״.

קומת הקרקע מאכלסת גן מדעים שנועד לגיל הרך עד כיתה א׳, והקומה הראשונה היא מרכז נבון – מרכז חוגים כלל קהילתי שמיועד לכל הגילים ומכיל חללים ייעודיים לחוגים שונים – מחול והתעמלות, ג׳ודו וקפוארה; וכן כיתות אמנות ותיאטרון, מדע וטכנולוגיה. הקומה השנייה מרכזת בשטחה מועדון שחמט ומרכז קיימות. מועדון השחמט משרת פעילויות חוגים, ובמקביל מצויד כך שהוא מתאים גם לקיום טורנירים.

מרכז הקיימות שבאותה קומה מכיל חלל מוזיאלי שנועד להצגת תערוכות מתחלפות המתמקדות בתמות של קיימות, לצד סדנאות מייקרים שמהותן ותכליתן נגזרות מעקרונות מקיימים, דוגמת מחזור ומחדוש רהיטים. הקומות השלישית והרביעית משמשות את בית הספר למחוננים ומצטיינים ״שחפים״ ע״ש אהרון ידלין, ועיצובן נועד להעניק לתלמידים תגבור והעשרה לימודיים באמצעות פעילויות חקר והתנסות המתאימות ליכולותיהם הגבוהות.

עיצוב הפנים נרקם תוך היצמדות לעקרונות של קיימות והקפדה עליהם, ותפיסתו הרעיונית, לדברי בן שטרית ״נשענה על ׳תפיסת המורה השלישי׳. מדובר בתפיסה שנהגתה על ידי אדריכלים בארצות הברית, ועל פיה העיצוב משתלב כחלק בלתי נפרד מהחוויה הפדגוגית

עיצוב הפנים נרקם תוך היצמדות לעקרונות של קיימות והקפדה עליהם, ותפיסתו הרעיונית, לדברי בן שטרית ״נשענה על ׳תפיסת המורה השלישי׳. מדובר בתפיסה שנהגתה על ידי אדריכלים בארצות הברית, ועל פיה העיצוב משתלב כחלק בלתי נפרד מהחוויה הפדגוגית. המורה הראשון הוא כמובן המורה הרשמי־מקצועי, המורה השני הוא השיח שמתקיים בין התלמידים, שגם לו יש תפקיד בחוויה הכוללת, והמורה השלישי הוא, כאמור, עיצוב החלל – שתכליתו לתמוך בלמידה חווייתית והוא מהווה רובד נוסף שלה״.

במישור החומרי החללים הציבוריים בקומות רוצפו ביציקת פוליאוריטן עמיד לשחיקה, ולחיפוי השליש התחתון של קירותיהם נעשה שימוש בלוחות קני במבוק. בכל חלל כזה, ובהתאמה לצרכי הקומה והפונקציה שהיא משרתת, שולבו באזורים הציבוריים מקומות ישיבה מגוונים המאפשרים יצירת אינטראקציות בין השוהים והממתינים בהם: ספסלים (בכלל זה כאלה שניתנים להצבה משתנה), מושבים מרופדים, פופים ובולי עץ כמושבים. בקומת הקהילה/חוגים ובקומת השחמט והקיימות הוצבו גם שולחנות וכיסאות.

מרחבים אישיים בתוך העושר החווייתי

חללי הקומות אופיינו בצבעים משתנים, כשעיצוב האלמנטים, השילוט ופריטי הריהוט ששולבו בהם בוצע קאסטם־מייד, על פי מאפייני התוכן הספציפיים של כל קומה. בקומת הקרקע שולט הצבע הצהוב, וגן המדעים שבשטחה תוכנן בהתאם להנחיות של הצוות הפדגוגי. ״הגן הוא מרחב שמאפשר גמישות שימוש, וככזה מאופיין בדו־תכליתיות. כך לדוגמה, גינות נוי ששולבו בשטחו מהוות גם כלי לימודי להבנת מנגנוני הצומח בטבע, ארון אחסון פונקציונלי ורגיל לכאורה תוכנן תוך שילוב פונקציה משחקית, ומתקני משחק עוצבו ייעודית תוך שהם מאפשרים פירוק והרכבה כאמצעי לפיתוח כישורים יצירתיים״.

מרחב הגן מכיל גם מטבח ניסוי, וכחלק מלמידה חווייתית הכוללת גם תכנים טכנולוגיים, תוכנן בו חלל כסוג של קופסה שחורה עם פונקצית הקרנה שמופעלת במגע ומקרינה על הקירות והרצפה. אלמנט מעניין אחר הוא אלמנט נגרות המאפשר התנסות בבנייה תוך חיבור רכיבים שונים ליצירת תנועה והשתקפויות באמצעות מראות בתצורת חלוקי נחל המשולבות בו, ומהוות גם חלק מחיפוי התקרה. אלמנט מיוחד נוסף הוא כיפות עשויות עץ המייצרות סוג של מרחבים למפגשים אישיים בתוך העושר החווייתי שמרחב החלל כולו מזמן.

הקומה הראשונה, שהיא קומת חוגים ״מתנ״סית״ באופייה, נשלטת על ידי גון חמרה, ועיצובה, לדברי בן שטרית, נסמך על תובנות וצרכים העולים מהווייתה כקומה שמשרתת קהילה מגוונת. ״שיתוף הפעולה עם מנהלי הקומות שיש להם ידע רלוונטי סייע משמעותית לדייק את הדברים״. לקומה השנייה נבחר צבע ירוק זית; למועדון השחמט שבשטחה הקנה העיצוב מופע מכובד ההולם את תוכנו, ובמרכז הקיימות שבה חופו הקירות באריחי אדמה, כשאופן ביצוע החיפוי, המדמה שכבות גיאולוגיות של ארץ ישראל, טומן בחובו ערך לימודי־חינוכי.

קומות בית הספר, השלישית והרביעית, עוטות צבע כחול, ולצורך עיצובן, מספר בן שטרית ״נדרשתי ללימוד מעמיק של המורכבות הכרוכה בעולם המחוננים״. תפיסת הכיתות היא מודולרית, וחלליהן מציעים ריבוי מקומות מפגש לפיתוח וקידום כישורים חברתיים. ממד דו־תכליתי מאפיין גם כאן את האלמנטים ששולבו בעיצוב, דוגמת קיר חוצץ מבוסס זכוכית מגנטית מחיקה, שמעבר להיותו אלמנט חציצה פונקציונלי אפשר להקרין עליו פרזנטציות או שרטוטים. המחיצות ככלל, מאופיינות בגמישות, המאפשרת פתיחה וסגירה בהתאם לצרכים משתנים.

קומות בית הספר כוללות גם מעבדה ואזור סדנה כמרחב יצרנות והתנסות בבניית פרויקטים. ״אזור הסדנה מצויד היטב במנעד רחב של כלים, ומשרת גם צרכים של קומות אחרות, כמו את סדנאות המייקרים שבקומת הקיימות או את חוג הנגרות שבקומת החוגים. בתוך כך, בא לידי ביטוי גם ההיבט הקהילתי של מטאור, שהיה היבט חשוב בתפיסת התכנון – למרות התכנים השונים, ההקשרים בין הקומות נשמרים״.

לדידו של בן שטרית הפרויקט היה ״מאתגר ומרתק כאחד, וזכיתי לשיתוף פעולה פורה ממנהלו חנן וסרמן מהחברה לפיתוח הרצליה. גם החברה הקבלנית אניס יזמות הפגינה מחויבות טוטאלית שאינה מובנת מאליה, ומעבר לאיכות זה הפך את התהליך לזורם ונעים. הפרויקט הקודם שביצעתי בעיר היה הגן, שהיה קטן ודל תקציב בלשון המעטה. בזה הנוכחי מדובר בפרויקט בגודל 4,500 מ״ר ובתקציב מכובד, והיה בו סוג של סגירת מעגל מרגשת מבחינתי״.