גבולות גזרה // peach me

מי?

טל אבני, בעלת מותג האופנה peach me. בת 35 מרמת גן, אמא של גדעון (4.5) ונתן (2) ונשואה ליאיר. מהנדסת מכונות בוגרת הטכניון שהחליטה להפוך את חופשת הלידה השנייה שלה להזדמנות להגשים חלום ישן – עיצוב אופנה.

המותג

הכל התחיל בזמן ההיריון השני שלי, שבמהלכו החלטתי לקחת קורס בעיצוב אופנה – משהו שחלמתי עליו כל החיים. הקורס יצר בי שינוי ובזמן חופשת הלידה הבנתי עד כמה הבנים שלי רגישים לבגדים שאני לובשת, ועד כמה זה משפיע על ההתפתחות שלהם. אז יצאתי למסע.

התחלתי לקרוא מחקרים בנושא והבנתי איזה פוטנציאל אדיר ומטורף יש בבגדים שלנו. הם יכולים לחזק תקשורת ולעודד קירבה פיזית ורגשית. למדתי שמגע פיזי הוא צורך אנושי בסיסי וחשוב לכל אורך החיים. הוא תורם לא רק לשיפור מצב הרוח וההרגשה, אלא גם לבריאות הפיזית והרגשית שלנו.

סקרנות, למידה ומחקר חשובים לא רק בשנות הילדות והנוער, אלא גם בבגרות ובגיל מבוגר. הם תורמים לשיפור היכולות הקוגניטיביות, בריאות הנפש, תחושת המשמעות, ומסייעים להתמודד עם שינויים ואתגרים.

בתחילה התמקדתי בילדים וגיליתי שאפשר לעודד את ההתפתחות שלהם באמצעות הבגדים. אבל ככל שהתהליך התקדם – הבנתי שמה שאני עושה הוא הרבה יותר גדול ומשמעותי, ורלוונטי לכל האנשים, ללא קשר לגיל.

קולקציה אחרונה

ב־peach me נוצרת מציאות חדשה, שבה לכל פריט לבוש יש סיפור, מסר וכמיהה לתקשורת. הקולקציה הראשונה שלי היא של טישרטים וחולצות מכופתרות. היא נוצרה ברגע מאוד אישי – כשישבתי בבית והילדים שלי לא ירדו לי מהידיים כל היום.

שם גיליתי את כוחו של הבגד, ברמת המרקם של הבד וההדפסים שמושכים את תשומת הלב, והכל קיבל משמעות חדשה. כל אלה גרמו לי לראות את הבגד כדרך לעורר סקרנות, למשוך תשומת לב וליצור רגעים של תקשורת.

בזכות הילדים שלי אני לומדת את המשמעות של יצירתיות אמיתית. הם לא רק מקור ההשראה – הם היוצרים והחוקרים הכי טובים שאני מכירה, שמעניקים משמעות חדשה לכל דבר שהם נוגעים בו

כעת, אני כבר עובדת על הקולקציה החדשה, שלא פונה לילדים כי אני כבר במקום אחר. היא מתבססת על אותו קונספט של חיבור ותקשורת – רק לכולם. החזון שלי הוא לעצב בגדים שהם לא רק יפים, אלא כאלו שמספקים ערך אמיתי – שמרגשים אותך, מסקרנים את מי שמולך ויוצרים חיבורים עמוקים בין אנשים.

את הקולקציה אציג לראשונה ביריד הלייף סטייל ABOUT US של היזמית ואשת התוכן קרין לאופר דיין, שיתקיים בבית המכולות בנמל יפו ב־6-8.2 ואפשר להשיג אותה גם באתר.

מקורות השראה

ההשראות שלי הן מעולמות התוכן שלי. הראשון הוא ההנדסה: מאז ומתמיד נמשכתי למספרים, לפיזיקה, לחוקים שמסבירים את מה שמסתתר מאחורי כל דבר בעולם. זה הבסיס לכל עיצוב ויצירה בראייתי. השני הוא תנועה: אני רקדנית לשעבר. הריקוד הוא החיבור הכי עמוק שלי לעצמי. מגיל ארבע אני מגלה איך תנועה אחת מובילה לשנייה, בדיוק כמו כל רעיון יצירתי.

השלישי הוא טבע: צבעים, צורות, כוחות ותופעות בטבע הם עבורי המוזה הגדולה. הם ההפקה הכי גדולה שאפשר לצפות בה. הרביעי הוא הילדים שלי: בזכותם אני לומדת את המשמעות של יצירתיות אמיתית. הילדים שלי הם לא רק מקור ההשראה – הם היוצרים והחוקרים הכי טובים שאני מכירה, שמעניקים משמעות חדשה לכל דבר שהם נוגעים בו.

החלום הגדול

הייתי רוצה להיות יד ימינה של מעצבת האופנה הוותיקה והמוערכת איריס ואן הרפן, שנוגעת בכל העולמות שמושכים אותי ומשלבת מדע מחקר ואופנה עילית, וזה מהפנט בעיני. החלום שלי הוא לצעוד בדרך דומה, אבל עם מטרה משלי: לעצב בגדי Ready to Wear שמשלבים את כל התשוקה שלי למדע ולמחקר, עם פרקטיקה שמתאימה לחיי היומיום.

אני רוצה לקחת רעיונות גדולים, מורכבים ומעוררי השראה, ולהפוך אותם לחלק מהחוויה היומיומית של אנשים – כך שבגדים לא יהיו רק יפים, אלא גם בעלי ערך ומשמעות עמוקה.

ארון פרטי

אני מוצאת את עצמי בשנה האחרונה לובשת בעיקר את החולצות שלי, כדי לחקור איך הסביבה מגיבה להן וכדי לפתח את הקולקציות הבאות.

עתידות

במהלך השנה האחרונה רופאים הציעו לי לפתח קולקציה מבוססת מחקרים עבור ילדים עם הפרעות קשב וריכוז וילדים עם צרכים מיוחדים. החלום שלי שאגיע למקום בחיי שבו אוכל לשלב פרויקטים כאלה בתוך העשייה שלי.