בלי עין הרע: קמעות עכשוויים (ועוד) בטרמינל עיצוב

עמית: הי אילנה, מה שלומך?

אילנה: הי עמית. כמו כולם בתקופה הכאוטית הזו, נעה בין שמחה כשהחטופים חוזרים לעצב על שאר החטופים ועל מה שקורה לנו כחברה. למרות שיש רוחות קצת יותר מרחיבות לב

עמית: כן. זה בלבול מטורף וייקח עוד זמן עד שנשקם את עצמנו כעם וכאנשים פרטיים

אילנה: המציאות קשה. העתיד לא ברור אבל אנחנו חייבים להמשיך בעשייה היומיומית שנותנת טיפת אור

עמית: בדיוק. זה מביא אותי לשאלה על מעשייך בימים אלו. את תמיד עסוקה, ועכשיו נראה לי עוד יותר – שלוש תערוכות בבת אחת

אילנה: טרמינל עיצוב הוא הבית השני שלי, והעשייה שם מעניקה לי תקווה ואנרגיות חיוביות. כל שלוש התערוכות הוקמו באהבה גדולה לאמן ולמעצבים, ולכן היצירה שלהם היא מהנה, למרות העומס

עמית: ברור. מתי מונית לאוצרת של הטרמינל?

אילנה: לא ממש מוניתי. כשהמקום נפתח, לירון הרשקוביץ (מקים ומנכ״ל עמותת ״לצאת מהקופסה״) סיפר לי שהוא רוצה לפתוח חנות בחלל שבו עכשיו מוקמת הגלריה. קפצתי והצעתי לו מודל של גלריה חברתית, והוא אמר שאם אני לוקחת את זה על עצמי – זה שלי. כך החל המסע המרתק של הקמה, ניהול ואוצרות של הגלריה

בטרמינל פועלים שלושה מפעלים למתמודדי נפש. אחד מהם הוא ״הלב הכתום״ למתמודדי נפש בתהליך שיקום תעסוקתי, שמסייע להם לחזור לשגרת עבודה ולהשתלב בקהילה

עמית: אז כמה תערוכות כבר אצרת שם מאז?

אילנה: קרוב ל־70. הפסקתי באיזשהו שלב לספור. אולי יותר

עמית: וואו, הספק רציני. ספרי על התערוכות הנוכחיות

אילנה: כל התערוכות הן בנושא חברתי. הראשונה, ״מָה שֶׁאַתָּה, מַרְאָהּ?״, של אמיר בן משה, בוגר בצלאל פוסט־טראומטי ממלחמת לבנון ובוגר המחזור הראשון של פרויקט ״נביעה״ שמתקיים בטרמינל.

דרך היצירות הוא חוקר את המורכבות של תפיסת העצמי ואת השכבות המסתוריות של הזהות העצמית. היצירות משחקות על המתח בין הפנים, לחיצוניות, לאמת הפנימית; ובין מה שאנחנו רוצים שאחרים יראו לבין מה שאנחנו באמת מרגישים. הוא עובד בציור ופיסול יחד, וגם בכל מדיה בנפרד. תערוכה מרתקת.

התערוכה השנייה היא ״הקמע״ – פרויקט ראשוני שנעשה בין מתמודדי הנפש שעובדים ב״לב הכתום״ לבין מעצבי החממה שלנו. זו תערוכת קפסולה שמסכמת מסע יוצא דופן של מחשבה ויצירה משותפת בין עשרה זוגות של מעצבים ומתמודדים. מוצגים בה עשרה קמעות שונים זה מזה – כל אחד מהם הוא פרשנות אישית למושג קמע.

הם עשויים מגוון חומרים – מתכשיט כסף לעץ אזוב ואדמה, הדפסת תלת־ממד ועוד. לצד כל קמע בחרתי להניח את הסיפור של תהליך העבודה המשותפת שלהם, שהיא כשלעצמה מרתקת

עמית: איך מתנהלת העבודה המשותפת של המעצב והמתמודד?

אילנה: כל זוג קיים כחמישה מפגשים אישיים, שבהם בחנו את המשמעות של המושג קמע. כמעט כולם דיברו גם על טקסט כלשהו שקרוב אליהם, ובחרו לצרפו לקמע

עמית: למתמודדי הנפש יש עניין אמנותי? הם מגיעים עם רקע?

אילנה: ממש לא. בטרמינל פועלים שלושה מפעלים למתמודדי נפש. אחד מהם הוא ״הלב הכתום״ למתמודדי נפש בתהליך שיקום תעסוקתי, שמסייע להם לחזור לשגרת עבודה ולהשתלב בקהילה. את הצד העיצובי והביצועי עשו המעצבים, את הצד הרעיוני עשו בשיתוף המתמודדים

אתה במקום מוגן

עמית: תני לנו כמה דוגמאות של עבודות מהתערוכה

אילנה: תליון כד כסוף של מעצבת התכשיטים אתי שלמה ומתמודדת מהמפעל, לתוכו אפשר להכניס את כל הפחדים ולסגור עליהם בפקק. על הכד חרוטה המילה ״וישמרך״, מתוך ברכת הכוהנים, שהיתה חרוטה על תליון שקיבלה המתמודדת בילדותה כמתנה מאמה.

המעצבת מינה איזנשטרק עבדה עם מתמודדת צעירה על ערכה להכנה עצמית של קמע, שבה גוש חימר, אזוב ושפריצר מים קטן. את החימר הן מציעות לאחוז בכף יד סגורה ולעצב אותו לפי מידת כף היד האישית. הוא משמש כמצע לאזוב וכך, במצבי לחץ או במקומות הומי אדם, אפשר להחזיק בפיסת הטבע הזו ולהירגע.

המעצב התעשייתי צח חביביאן עבד עם המתמודד והמשורר נתי קדר על גוף תאורה שהוא גם עציץ, וממנו משתלשלים משפטים מחזקים כמו ״קח עוד נשימה, ו״הכל בסדר, אתה במקום מוגן״.

מעצבת התכשיטים עדילי ניר עבדה עם מתמודדת שהציעה קמע בצורת שמש, מאחר שלא משנה מה קורה – אנחנו יודעים שמחר השמש תזרח. הן יצרו מובייל שמש, עם קריסטלים קטנים בקצות קרני האור.

אמנית הנייר שלי ארוטשס עבדה עם מתמודדת ביצירת צמיד שמעלה חיוך ומהווה תזכורת חיובית יומיומית. במרכז תליון חרוטה דמותה של ״מרת קו״, שכמו דמות האנימציה ״מר קו״ – תמשיך לצעוד למרות השיבושים שהקו יזמן לה, ותשמור על רוח חיובית ומשעשעת. החוט שאליו קשור התליון הוא הקו, ולדמות יש מאפיינים הלקוחים משתי היוצרות: הקוצים השובבים בשיערה של אוריתי עם הקוקו הגבוה של שלי

עמית: ומהי התערוכה השלישית?

אילנה: תערוכה של ארבע מעצבות של החממה שמציגות את תחום העיצוב שלהם ותוצרתן: נטע חבקין, קרמיקאית שמציגה כלים על רקע השראות מנופי הארץ; מעצבת התיקים מאיה ברויד, שמציגה תהליכים בעבודה עם חומרים תעשיתיים; האדריכלית והמעצבת יפעת זאבי, שמציגה אריחים ומשטחי בטכניקה של טרצו; ומעצבת התכשיטים אתי שלמה, שמציגה תכשיטי זהב ויהלומים עדינים, פרשנות לנשיות ואלגנטיות.

בחממה משתתפים מדי שנה 20 מעצבים. מאחר ובטרמינל יש הרבה מבקרים, החלטנו לקחת את הפרוזדור הראשי ולהסב אותו לגלריה של המעצבים. כל חודשיים נציג שלושה־ארבעה ממעצבי החממה שיציגו את תחום העיצוב והעבודות שלהם

עמית: את כבר בפרויקט הבא?

אילנה: בפרויקטים הבאים

עמית: כן! אני מבינה. את לא נחה. מה הם? יכולה לשתף?

אילנה: תכנית התערוכות בגלריה סגורה עד תחילת 2026, ועכשיו אני בונה את ההמשך שלה. התערוכה הבאה תהיה של האמנית זוהר ירום ותוקדש ליום האישה. אחריה מתוכננת תערוכה לפרויקט של הטרמינל לאמנים ומעצבים הלומי קרב – ״נביעה 2״, ואחריה תערוכה רטרוספקטיבה ליצירה של נעמה בצלאל. ועוד בהמשך

עמית: תודה אילנה. ובהצלחות. תמשיכו

---

אמיר בן משה | מה שאתה, מראה?
קמע | תערוכות קבוצתיות
חממת המעצבים | נטע חבקין, מאיה ברויד, יפעת זאבי, אתי שלמה
אוצרת: אילנה כרמלי לנר
טרמינל עיצוב, אהוד קינמון 32, בת ים
נעילה: 7.3