מלחמאמי תאורה לעד // ליאור

פרטים טכניים

״ליאור״, עבודה של קבוצת מלחמאמי תאורה לעד, שמוצגת בתערוכה ״אור בבקשה״ במוזיאון תל אביב (אוצרת: שוע בן ארי), עד מאי 2025.

מי אנחנו

אנחנו ״מלחמאמי תאורה לעד״ – אסף כהן, יונתן דהן, יוסף משיח ושי דרור; קבוצה של אמנים ומעצבים, חברי ילדות, שהחלו במקביל ללימודי האמנות בירושלים, לארגן מסיבות בחללים אלטרנטיביים ונטושים.

לאט לאט זלגנו מחללי המסיבות לחללי האמנות ועבודותינו הוצגו בין היתר בשבוע העיצוב בירושלים, במוזיאון אגם בראשון לציון, במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב ועוד ועוד. היצירות שלנו מתממשות ומתקיימות בעולם של אור, סאונד וחלל.

העבודה

לפני כחצי שנה פנו אלינו אוצרת התערוכה שוע בן ארי ומעצב התערוכה טל ארז, וביקשו שנחשוב על עבודה חדשה שתעסוק בוויטראז׳. ניסינו לפרק את המושג: מה הופך אותו לקסום כל כך ולעיתים אפילו לקדוש, ואיך אנחנו יוצרים עבודה שמדברת על ויטראז׳ – אבל היא לא ויטראז׳ בעצמה. חשבנו על אור טבעי שחודר דרך פילטר, והפילטר מייצר את ההתבוננות המחודשת בקרני השמש.

אור הוא דבר שתמיד נמצא, כלומר – אנחנו לא יכולים לראות כלל ללא אור, ולכן הוא לרוב שקוף לנו. ידענו מניסיון קודם שאם מצליחים לתת ביטוי מוחשי לאור – נוצר קסם אמיתי ויופי של ממש. הוויטראז׳ הוא אמצעי קדום לתת לאור ביטוי גרפי ברור, ובכך טמון כוחו המיסטי.

איזה עוד פילטר שהוא לא זכוכית צבעונית יכול ליצור ייצוג ממשי לאור? זו השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו בכל עבודה – איך אפשר ״להראות אור״? הדבר הראשון הוא כמובן עשן (כמו שכל תאורן יודע) והחומר השני שאנחנו מתעסקים איתו בזמן האחרון הוא מים.

לבסוף העבודה היא עבודה מינימליסטית, או אולי יותר נכון לומר אימפרסיוניסטית, שלוקחת חוויה שקופה ופשוטה של קרני שמש על שלולית מים ומכניסה אותה באמצעים מלאכותיים לתוך חלל המוזיאון

הבנו שהמים והעשן יהיו הפילטר שלנו, ״החלון״ בעבודה. עכשיו נותר להבין מה תהיה השמש בעבודה? מה יהיה מקור האור? ידענו שאנחנו רוצים הרבה הרבה קרניים, כמו ציור ילדותי קלאסי של שמש, רצינו שיהיה גדול וחם. חיברנו 48 ספוטים חמים בזווית מעל מקור המים, כשכל פנס נדלק ונכבה באופן אוטונומי דרך תוכנת מחשב. כך נוצרת לנו האפשרות ליצור בשמש המלאכותית שלנו תנועה טבעית – מחול של קרניים.

לבסוף העבודה היא עבודה מינימליסטית, או אולי יותר נכון לומר אימפרסיוניסטית, שלוקחת חוויה שקופה ופשוטה של קרני שמש על שלולית מים ומכניסה אותה באמצעים מלאכותיים לתוך חלל המוזיאון.

עוד רובד שהרגשנו שאנחנו מתייחסים אליו בתוך העבודה הוא הניסיון לעצב ולמשטר כוחות טבע, הניסיון ליצור רדוקציה של המושגים של אור. אחרי שמפשיטים אותו נשארים עם השמש והירח – שני מקורות האור היחידים והמרכזיים. גם בעבודה הזאת יש תחושה שהשמש והירח מייצרים ביניהם דיאלוג בתוך החלל המוזיאלי.

תעבירו את זה הלאה

אם העבודה הייתה משתמשת במקור מים טבעי – אגם, מעיין או אפילו הים – זה היה יכולל להיות מעניין מאוד.

פלוס אחד

״סימן טוב״, עבודה מיוחדת במינה שהוצבה בבית הראשונים שליד ביתן אהרון במשך כמה חודשים. זוהי בלי ספק העבודה הכי מרגשת ומחוברת ללב שעשינו. היא נוצרה לזכרם ולאורם של משפחת סימן־טוב שנרצחה כולה ב־7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. תמר, יהונתן, שחר, ארבל ועומר בליבנו תמיד.