אביגיל ריינר // בחגוי הסלע

פרטים טכניים

ספר אמנית לאביבה ברגר, ״בחגוי הסלע״, שיוצא לאור יחד עם תערוכה מקיפה של עבודותיה במרכז תאו הרצליה. הספר עוצב יחד עם אור סגל ומריה רפופורט.

מי אני

אביגיל ריינר, מעצבת המתמחה בעיצוב לתרבות ואמנות. עובדת עם אמנים, אוצרים, גלריות ומוזיאונים. בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, התואר השני במחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב והתוכנית לאוצרות בשנקר. במקביל מלמדת המון שנים: אני אשת סגל בביה״ס לתקשורת חזותית בשנקר ובמחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון. לאחרונה מוניתי למנהלת תחום העיצוב ב״רשות המחקר, הפיתוח והיצירה״ בשנקר. אני אמא לשרי, ענר ואמרי ותושבת גאה של השכונה הכי מהממת בתל אביב – יד אליהו! עולה!

העבודה

בשנה האחרונה עבדתי עם הזמרת דנה ברגר על ספר אמנית המאגד את עבודותיה של אמה, האמנית אביבה ברגר, שנפטרה לפני קצת יותר משנה. אביבה היתה פסלת, ציירת וגם אשת חינוך אהובה מאוד. היא הביעה את עצמה בחומרים מאתגרים לעבודה – שיש ואבן – ופסליה מוצגים היום ברחבי הארץ. התערוכה במרכז תאו מקיפה וכוללת גם עבודות סאונד ווידאו שעליהם אמונה דנה וקולגות נוספות שלה.

תהליך העבודה הארוך על הספר אפשר דיאלוג פורה בין דנה לביני. כמו בכל פרויקט, גם הפעם נדרש זמן עד שלמדתי להכיר את אביבה, הכרות שהיא לא ישירה. מתוך התבוננות בעבודותיה וצלילה לעשייה העשירה שלה, נוצר הגיון חדש שראיתי בעבודות שלה, שצף ועלה.

כך קרה שהצעתי לדנה לחלק את העבודות של אביבה לא באופן ״הגיוני״ – כרונולוגי או מדיומלי – אלא דרך מוטיבים שעלו מתוך העבודות השונות כמו עבודות הקשורות בתרבות, התכתבות עם טקסטים נוספים כמו אלה של ש״י עגנון, חיבור לטבע ועוד.

המהלך של יצירת ספר אמן היא תמיד דיאלוג, אבל כאן אי אפשר היה לדאבוני לייצר דיאלוג ישיר עם האמנית. לכן ביקשתי מדנה למצוא ציטוטים של אביבה שיאמתו את המוטיבים הללו ויסבירו למדפדף בספר את הלך הרוח של אביבה. היה לי חשוב להכניס את המילים שלה פנימה אל תוך המהלך הדפדופי.

היה כיף ומעניין לעבוד עם דנה, נוצר בינינו קשר שהוא הרבה יותר מלקוחה ומעצבת. השיחות על אמה תמיד היו מקצועיות עם קמצוץ אישי ורגשי. למדתי ממנה לא רק על האמנות ויצירתיות של אביבה, אלא גם על יכולות ההקשבה והטיפול שלה, ועל נשימה מעגלית – כל אלה פגשו אותי בנקודה רלוונטית במיוחד בזמן.

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעבודה שלי כמעצבת הוא הקשר האישי שנוצר עם מי שאני עובדת מולו. במהלך העבודה נוצרים תמיד קשרים עמוקים ארוכי טווח. במקרה הזה, הרגשתי סגירת מעגל אמיתית כי דנה היא כמו ״חברת ילדות״ – היא בעצמה פס הקול של ימי ההתבגרות שלי :).

תעבירו את זה הלאה

הספר יצא במהדורה לא מאוד גדולה – 300 עותקים. אני מקווה שהוא יגיע לכל מי שמתעניין בפסלי חוצות, בהבעה אישית ובאמנות ככלל, ועל מנת להכיר את עבודותיה של אביבה בפרט. אני גם מקווה שמאזינה של דנה ייקחו את הספר ליד כי דרך האמנות של אביבה אפשר להבין הרבה על הפן היצירתי של בתה.

פלוס אחד

בימים אלה מוצגות שתי תערוכות בעיצוב הסטודיו שלשתיהן אותו קהל יעד – ילדים! במוזיאון ישראל נפתחה לא מזמן התערוכה ״החיות של פרעה״ (אוצר: ניר אור לב) שמוצגת באגף הארכיאולוגיה. זוהי הפעם הראשונה שבאגף הזה יש תערוכה לילדים. היא מלווה באיורים של איתן אלוא הנהדר, שזו הפעם השניה שבמסגרתה אנחנו משתפים פעולה בתערוכות לילדים ונוער במוזיאון ישראל. את התערוכה עיצב איל רוזן המוכשר, שגם איתו אני עובדת כבר שנים. אור סגל ומריה רפופורט עבדו איתי על עיצוב התערוכה.

ממש בקרוב תפתח התערוכה ״הגינה שלי״ במוזיאון תל אביב, תערוכה קטנה וזמנית שממשיכה את התערוכה ״הגן״ של יעל מוריה. אני מאוד אוהבת לייצר שפה גרפית ייחודית לתערוכות ולא רק לספרים. קנה המידה השונה עושה רק טוב.

בנוסף, בימים אלה אני עובדת עם האמנית הבינלאומית ברכה אטינגר על עיצוב ספר אמנית שייצא בהוצאת Skira הצרפתית המעולה, יחד עם מוזיאון הפומפידו. אני מתרגשת מההזדמנות לעבוד עם שני גופים בינלאומיים מובילים בתחומם.

זה הספר השני שאני מעצבת עבור ברכה. הספר הקודם הוצג במסגרת התערוכה שלה בביאנלה באיסטנבול לפני כעשור. שני הספרים מרכיבים יחד מהלך שמאגד לא רק את האמנות שלה, אלא גם סוקר את החיבור של האמנות שלה לתאוריות הפסיכואנליטיקאיות שהיא הטביעה בעולם הקליני.