מה נקרא // פרימיום קליקבייט

מי אני

דרור עמיר, עיתונאי לשעבר, איש מוצר בהווה, ובשעות הפנאי שאין לי – האיש מאחורי ״פרימיום קליקבייט״, ניוזלטר שבועי על תקשורת וטכנולוגיה. 

פרימיום קליקבייט נולד בתחילת אפריל 2025. קצת לפני זה עזבתי את ynet אחרי 18 שנים. עבדתי שם בכל מיני תפקידים – חלקם זוטרים (שלחתי פושים בסמס עוד לפני שהיו פושים!), חלקם קצת פחות זוטרים (עורך ראשי, סמנכ״ל מוצר, כאלה דברים). כיוון שתמיד היה לי עניין בטכנולוגיה, ועיתונות דיגיטלית הייתה הבית המקצועי היחיד שהכרתי (לא כולל מלצרות), יצא לי לצרוך כמעט כל פיסת תוכן שמצאתי על נקודת המפגש שלהן – פודקאסטים, ניוזלטרים, ספרים, מאמרים. בתקופת הבין־עבודות שלי הרגשתי שאין לי איפה לפרוק את כל המחשבות שיש לי על הנושאים האלה – ופשוט התחלתי לכתוב. 

על השם ״פרימיום קליקבייט״ חשבתי תוך כדי כתיבת המהדורה הראשונה, והוא די שעשע אותי – סוג של שעטנז בין שני דברים סותרים לכאורה, תוכן פרימיום וכותרות קליקבייט. שזה קצת דומה למה שעשיתי בימים היותר מוצלחים שלי כעורך. לא הייתי בטוח שיבינו את זה, אבל ChatGPT אהב, וצ׳אט הוא אח – אז זרמתי (כן, אני יודע שהוא היה אוהב כל דבר שהייתי כותב).

הניוזלטר יוצא אחת לשבוע ועד היום שלחתי 20 מהדורות (כאן נרשמים). תשע מהן הספקתי לכתוב לפני שנכנסתי לתפקיד הנוכחי שלי כ־Product Director בחברת Taboola, ואני חייב להודות שלא חשבתי שאצליח לשמור על תדירות שבועית כשאחזור לעבוד פול-טיים – אבל איכשהו עד עכשיו החזקתי מעמד. חוץ מזה אני גם מלמד במחלקה לתקשורת במכללת ספיר, שם אני פוגש את צרכני התקשורת של דור העתיד ולומד מהם לא פחות משהם לומדים ממני.

תוכן העניינים

הניוזלטר עוסק בעיתונות דיגיטלית, ובסביבה הטכנולוגית שמעצבת אותה: בינה מלאכותית, פלטפורמות סושיאל, פושים, דאטה, creator economy, פורמטים חדשים, פרסונליזציה – כל דבר שהספקתי לגבש עליו דעה, ושנראה לי שאולי יהיה מי שירצה לשמוע אותה. רוב המהדורות מתמקדות בנושא אחד, שעליו אני כותב בהרחבה (ממש בהרחבה. ממש) ובסוף אני משתדל לצרף כמה המלצות לתכנים מעניינים ממקומות אחרים. 

למה ניוזלטר

האמת שמהבחינה הזאת לא הייתה לי שום דילמה. רוב התוכן המקצועי שאני צורך היום מגיע בפורמט של פודקאסטים או ניוזלטרים. לא היה לי שום עניין להפיק לעצמי פודקאסט, וגם ככה תמיד הייתי יותר בן אדם של טקסטים (למרות שאפשר לשמוע אותי חופר על הדברים האלה גם בגרסת אודיו, כאן). ניוזלטרים הם בעיניי הבלוגים של העידן הנוכחי, ואני נכנסתי לתחום הכתיבה והעריכה כשבלוגים עוד היו דבר. כל העניין הרגיש מאוד טבעי. 

מאחורי הקלעים

השאיפה היא לכתוב לפחות טיוטה בסוף השבוע, כדי שזה לא יישב עליי במהלך השבוע. בפועל, בדרך כלל אני כותב את הניוזלטר ערב לפני שאני שולח אותו (למרבה המזל, אם יש משהו שלמדתי ב־18 שנים ב־ynet זה לחשוב מהר, ולכתוב מהר). לפעמים אני מזהה מראש נושא שמעניין אותי בגלל איזה סיפור שנתקלתי בו או מחקר מעניין, ולפעמים אני סתם בוחר משהו מרשימת נושאים אינסופית שהצטברה אצלי בראש.

על השם ״פרימיום קליקבייט״ חשבתי תוך כדי כתיבת המהדורה הראשונה, והוא די שעשע אותי – סוג של שעטנז בין שני דברים סותרים לכאורה, תוכן פרימיום וכותרות קליקבייט. שזה קצת דומה למה שעשיתי בימים היותר מוצלחים שלי כעורך

מיד אחרי שאני שולח מהדורה אני פותח גוגלדוק למהדורה הבאה – שם יש לי טאב אחד שבו אני עובד על הטקסט, וטאב נוסף ללינקים מעניינים שאספתי כדי לקחת מהם נתונים ופרטים רלוונטיים. אני לא משתמש בצ׳אט ג׳יפיטי לכתיבה עצמה (בכל זאת, אם יש משהו אחד שאני יודע לעשות), אבל אני כן נעזר בו לפעמים לתחקר נושא מסוים, מבקש ממנו פידבק וגם מטיל עליו את המשימה להכין לי תמונות אילוסטרציה.

החדשות בהרחבה

בסופו של דבר, זה ניוזלטר מאוד נישתי. אני לא כותב ביקורת עיתונות, לא מתעסק באולפן שישי או בערוץ 14 – אלא מדבר על התחום ממש ברמת המאקרו. בכל פעם מחדש אני קצת מופתע לקבל תגובות לנושאים שנראים לי פסגת האזוטריה – אבל איכשהו, כמעט כל מהדורה מובילה לכמה דיונים פרטיים עם אנשים (במייל, בווטסאפ, בסושיאל), ולא פעם השיחות האלה נותנות לי כיווני מחשבה חדשים למהדורות עתידיות. 

המהדורות שזכו להכי הרבה תגובות עסקו בנוכחות של גופי חדשות בטיקטוק, מבול הפושים שמציף את הטלפונים שלנו, ואיך הבינה המלאכותית אוכלת את האינטרנט ואת העיתונות הדיגיטלית יחד איתה. 

אולי יעניין אותנו גם

כאמור, המון מהתוכן המקצועי (או סמי־מקצועי) שאני צורך מגיע מניוזלטרים – אבל אם לבחור אחד מוצלח במיוחד, זה כנראה יהיה News Alchemists של מתיאה פרטי, שבכל שבוע גרום להאמין שוב בעתיד העיתונות (לפחות כל עוד אנשים כמוהו להוטים לתקן אותה). 

בעולמות הפנאי – הניוזלטר של נדב רביד, שכבר כיכב במדור הזה, הוא קריאה קבועה אצלי, וכך גם Skip Intro של דרור גלוברמן, שמתקצר בכל שבוע את כל הטרפת הטכנולוגית שמסביבנו. אני גם מאוד נהנה לקרוא את Fresh Hell של טינה בראון, העורכת האגדית של מגזין ״ואניטי פייר״ וכותבת בחסד, ואת The Most Interesting Reads של ניקולס תומפסון, מנכ״ל האטלנטיק ואחד האנשים הכי חכמים ברשת.