אהבה על פי אורון מילשטיין. בכריות
יובל: הי אורון, מה שלומך בימים מורכבים אלו?
אורון: מתאושש מפריז בעיקר
יובל: כן, לא פשוט לחזור לפה אחרי חו״ל, ובטח לא אחרי החוויה שהייתה לך, ההשתתפות במיזון־אובג׳ט (אני אף פעם ללא יודע איך לכתוב את זה בעברית). ספר בכמה מילים על היריד באופן כללי לטובת מי שלא מכיר.ה
אורון: כן, זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת ומאוד שונה ממה שקורה פה כרגע. בגדול זה יריד שקורה פעמיים בשנה בספטמבר ובינואר, ומתעסק באביזרים לעיצוב הבית. בספטמבר הדגש יותר על אקססוריז ובינואר הוא יותר רחב ויש דגש גם על ריהוט. בגדול אפשר להגיד שהוא האחות הקטנה של מילאנו
יובל: אני מניח שיצא לך לבקר בו בעבר, זה משהו שתמיד רצית – להציג בו?
אורון: הייתי פעם ראשונה ביריד לפני שנתיים בספטמבר. מאוד התרשמתי ממנו, שמעתי עליו שנים קודם, אבל זו הפעם הראשונה שיצא לי להיות בו. והאמת שזה די חלום, כאילו לא חשבתי אצליח להציג במקום כזה, כאילו לא זה אף פעם לא היה בראש

אורון מילשטיין. צילום: אלעד גונן
יובל: זה קשור גם לעובדה שרוב העבודה שלך, ושאתה מוכר יותר, בדירות שאתה מתכנן ומעצב, ופחות באביזרים?
אורון: כן, זה גם קשור לזה שאני יותר מתעסק בעיצוב פנים, למרות שתמיד היו לי מחשבה ורצון להתעסק בעיצוב מוצר ובריהוט. זה היה ברור שמשהו כזה יגיע מתישהו
יובל: מתי הייתה הפעם הראשונה שהכנסת עיצוב פריטים בעיצוב הפנים?
אורון: אני לא זוכר מתי הייתה הפעם הראשונה כי הרבה פעמים הייתי מעצב רהיטים מיוחדים או כל מיני אלמנטים לפעמים, אפילו תמונות, ומשלב אותם בפרויקטים שלי; זה תמיד התחבר לי. אני לא חושב שעיצוב פנים הוא רק אוסף של דברים שבוחרים, יש גם מקום ליצירה אישית
יובל: אה, לגמרי. ברור. ספר על הכריות שהצגת בפריז
הכריות שאני מעצב קצת שונות בנוף: יש בהן השפעות מעולם האופנה והמוזיקה, והן מאוד אני, גם מבחינת השפה וגם מבחינת איך שאני מעצב חללים
אורון: אוקיי, יש לי ליין בשם Love by Milshtein, שהתחלתי עם כריות נוי. אני יוצר את כל כרית מהתחלה, זאת אומרת שכל הגרפיקות והעיצובים הם שלי, ואני גם אחראי על כל בקרת האיכות. מאוד היה חשוב לי ליצור משהו שאין פה לדעתי ושיהיה ברמה הכי גבוהה שאפשר לייצר.
הכריות שאני מעצב קצת שונות בנוף: יש בהן השפעות מעולם האופנה והמוזיקה, והן מאוד אני, גם מבחינת השפה וגם מבחינת איך שאני מעצב חללים
יובל: תרחיב קצת על הצבעוניות, האלמנטים שאתה משלב, הפטרנים וכן הלאה?
אורון: בקולקציה הראשונה שעשיתי ההשפעה המרכזית הייתה רנסנס, ומרבית הקולקציה הייתה עם שילובים של אלמנטים אדריכלים, השפעות מיוון ורומא וצבעוניות מונוכרומטית. בקולקציה החדשה הכנסתי המון צבע וכל מיני השפעות, והיא מחולקת לכמה קטגוריות – jungle, reflection, forbidden, special edition – כל אחת מהן מספרת סיפור אחר אבל עדיין מדברות באותה שפה עיצובית



יובל: כן, רואים שיש שם יד מכוונת. מה אתה יכול לספר על לפני היריד, ההכנות, והעובדה שזה מורכב להיות ישראלי ולהציג ביריד ברגע הזה בזמן
אורון: ההכנות היו די קדחתניות עם המון דרישות מהצרפתים, והיה לי חשוב לעמוד בסטנדרט שהם דרשו. היה שלב אחרי שהתקבלתי שהרבה אנשים התחילו להלחיץ אותי בנוגע ליריד בפריז עקב מה שקרה ביריד הנשק בפריז. דיברתי עם הנציגה מטעמם וישר איך שהעליתי את הנושא היא אמרה לי בצורה ברורה: אנחנו באים לעשות ביזנס, פוליטיקה נשארת בחוץ!
ככל שהתקרב האירוע הסביבה עדיין המשיכה להלחיץ, אבל אני יכול להגיד דבר אחד שבכל התקופה שהייתי בפריז במשך שבועיים לא היה דבר ואפילו הכי קטן שהיה קרוב לאנטישמיות. כל המציגים ממדינות אחרות שידעו שאנחנו מישראל (בכל זאת היה לנו דגל על השלט) זה ממש לא עניין אותם ולא דיברו איתנו על פוליטיקה בכלל. כולם היו נחמדים, עזרו ותרמו.
מה שכן אני יכול לספר לזכותם, וגילינו את זה ממש במקרה, שבסוף היה איזה מציג, נראה לי משוודיה אם אני לא טועה, שהחליט שהוא שם את דגל פלסטין על הדוכן, ותוך פחות מ־10 דקות בלי שאף אחד שם לב הם פשוט הוציאו אותו וסגרו לו את הביתן
יובל: וואלה. זה באמת יוצא דופן. מה היו התגובות לכריות? לעיצובים? איך מודדים בכלל הצלחה של תצוגה ביריד כמו זה?
אורון: זה היה מאוד שונה ממה שדמיינתי, אבל עם הימים התחלתי להבין איך זה עובד. התנועה שיש לך מאוד שונה כי אלה קניינים שבאים לראות מה נכון לעסקים שלהם, לא כמו לקוחות פרטיים. התגובות היו טובות ועכשיו מתחילה העבודה הקשה של פולו־אפ והתחלת הזמנות.
כל המציגים שהיו לידינו הסבירו שזה תהליך, הקניינים צריכים לראות אותך כמה פעמים ולהבין שאתה רציני, ואז מתחיל הביזנס המרכזי
יובל: אז אין ברירה ותהיה שם שוב בינואר?
אורון: הכיוון להיות בינואר. אני עדיין מתאושש אבל זה הכיוון
יובל: נייס. וראיתי שג׳ונתן אדלר הגיע לבקר. זה בטח היה מרגש

ג׳ונתן אדלר ואורון מילשטיין. צילומים: מ״ל
אורון: כן, הוא היה מקסים. נפגשנו ודיברנו איזה חצי שעה על כמה שהוא רוצה להגיע לארץ ושהוא קשור לישראל ושכל פעם שהוא אמור להגיע מתפספס לו משהו. הוא התרשם מהקולקציה ופירגן
יובל: נייס. מה עוד? עשה לך חשק לעצב עוד אקססוריז חוץ מכריות?
אורון: לגמרי, הכריות זה רק ההתחלה של הליין, והרעיון המרכזי של love הוא לעצב דברים שאני אוהב ומרגיש שחסרים לי
יובל: אהבתי… מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת לפני שנפרדים?
אורון: שזה היה חוויה מאוד מיוחדת ושונה ממה שאני מכיר, לא קלה, אבל שווה והשאירה לי טעם של עוד. ושכדאי לעקוב כי בקרוב יהיו דברים חדשים ומעניינים














