״המכשף״ עונה 4: אפשר להחליף שחקן, אבל אי אפשר להחליף נוכחות

בעונתה הרביעית, ״המכשף״ נמצאת במצב שאף סדרה לא מייחלת לו – ללא השחקן הראשי שלה, הנרי קאוויל. מדובר לא רק בכוכב שנשא את הסדרה על כתפיו, אלא באייקון שהפך למזוהה כמעט לחלוטין עם הדמות – מכשף נרגן ומסוקס בעל כריזמה נדירה. ובכל זאת, נטפליקס מבקשת מהסדרה להמשיך ולהתקיים, הפעם עם ליאם המסוורת׳ – שחקן שמאז ומתמיד התקשה להתרומם מעבר לתואר ״האח של״ ו״האקס של״.

מאז עלייתה, ״המכשף״ ביססה את מעמדה כאחת מסדרות הפנטזיה הבולטות של נטפליקס. היא מבוססת על ספריו של אנדז׳יי ספקובסקי, ובמרכזה עומדים גראלט מריווה – לוחם ומכשף שנודד ברחבי היבשת בחיפוש אחר מקומו בעולם רווי מפלצות ופוליטיקה; יינפר מוונגרברג (אניה צ׳אלוטרה), קוסמת עוצמתית שנאבקת בכוחות ששולטים בממלכות; וסירי (פריה אלאן) – נסיכה צעירה בעלת דם קדום וכוחות מסתוריים שהופכים אותה למבוקשת על ידי כולם. לאורך שלוש העונות הראשונות הם התאחדו ונפרדו שוב ושוב; התחילו כאינדיבידואלים ולבסוף הפכו למשפחה.

העונה הרביעית מתחילה בדיוק מהנקודה שבה הסתיימה קודמתה: סירי מוצאת את עצמה חלק מ״העכברושים״ – כנופיית נערי רחוב צעירים – ויוצרת לעצמה זהות חדשה בשם פלקה. יינפר נאבקת בהתפוררות הסדר המאגי ומנסה להילחם בווילגפורץ, בעוד גראלט מוצא את עצמו מנהיג חבורה חדשה ומוזרה של לוחמים בדרך חזרה אל משפחתו. כל אחד מהם ממשיך במסעו, מופרד אבל קשור בגורלו של האחר, על רקע מלחמה הולכת ומתרחבת שמאיימת להצית מחדש את היבשת.

החלפת שחקן ראשי היא כמעט תמיד מהלך מסוכן, וסדרות מעטות באמת מצליחות לשרוד אותו. ״שני גברים וחצי״ הוכיחה כמה קשה לשחזר כימיה כשצ׳רלי שין הוחלף באשטון קוצ׳ר, The O.C איבדה את ליבה עם מותה של מריסה (מישה ברטון), ו״משחקי הכס״ ו״הכתר״ הראו עד כמה קשה לצופים להתרגל לפנים חדשות. בסופו של דבר, אפשר להחליף שחקן – אבל קשה להחליף נוכחות.

כשהנוכחות הנשית משמשת בעיקר כפיצוי על חסרונו של הגיבור, היא מאבדת את כוחה. פמיניזם שנועד לסמן וי ולא לומר משהו אמיתי – הופך ממחווה מודרנית למניפולציה שקופה

במקרה של ״המכשף״, הפער הזה רק מחדד את הבעיה. ליאם המסוורת׳ מתקשה להשתוות להנרי קאוויל, והעונה הרביעית נכנסת לתהליך פיצוי כמעט קטסטרופלי. זה קצת כמו לטעום את המתכון האהוב של סבתא כשאמא מנסה להכין אותו בעצמה – על פני השטח הכל נראה דומה, אבל התחושה שונה לחלוטין. ההרגל, הניחוח, הנגיעות הקטנות שהפכו את המקור לבלתי נשכח – כולם חסרים. גם אם המאמץ של נטפליקס למזער את הפער ניכר, כבר מהדקות הראשונות ברור: הקסם נעלם.

מתוך אותו חוסר, הסדרה מנסה להעביר את מרכז הכובד אל הדמויות הנשיות. בעונה הרביעית נדמה שסירי ויינפר מתחזקות – אבל כל אחת מהן עומדת על יסודות רעועים. אצל יינפר זה מתורגם לנקיטת עמדת כוח חדשה: היא אמורה לשמש כאם מגוננת, אבל התפקיד הזה מרגיש מתוזמן ומלאכותי. אם בסוף העונה הקודמת היא רק החלה לאפשר לעצמה לראות בסירי בת, הרי שכאן היא כבר ״אמא אווזה״ מושלמת – בלי שנפגשו אפילו פעם אחת במהלך העונה. הכל קורה מהר מדי, בלי תהליך אמיתי.

סירי, לעומתה, פשוט הולכת לאיבוד. קו העלילה עם ״העכברושים״ – חבורת נערים חסרת אופי או עומק – מנסה להחליף את המשפחה שאיבדה, אבל מרגיש כמו פיצוי רגשי שחוק. גם הניסיון להפוך אותה מדמות עדינה ומבולבלת לדמות אגרסיבית ומינית יותר נראה מאולץ ולא כצמיחה טבעית. התוצאה היא דמות שמאבדת את המסתורין והרגישות שאפיינו אותה בתחילה. כך, שני הצירים הנשיים של הסדרה – אלה שאמורים לשאת אותה קדימה – מתערערים ומשאירים אחריהם תחושה חלולה במקום התפתחות אמיתית.

מתוך הניסיון הזה לצקת משמעות חדשה לסיפור, נדמה שנטפליקס החליטה ללכת עד הסוף עם ״העצמה נשית״. בעונה הנוכחית יש יותר מקום לנשים, אבל השינוי מרגיש מאולץ ומגוחך. נדמה שהמסר הוא ״לקחנו לכם את השחקן הראשי, אז תקבלו פמיניזם בתמורה״.

יש יותר מכשפות, יותר אחווה נשית, אפילו דמות חדשה שמצטרפת למסעו של גראלט – הכל בשם העצמה. אבל כשהנוכחות הנשית משמשת בעיקר כפיצוי על חסרונו של הגיבור, היא מאבדת את כוחה. פמיניזם שנועד לסמן וי ולא לומר משהו אמיתי – הופך ממחווה מודרנית למניפולציה שקופה.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

כשהקסם מתפוגג והאמירה מאבדת אותנטיות, גם הצופה כבר מתעייף. אבל זה לא יעזור לו, כי נטפליקס כבר הבטיחה עונה נוספת ואחרונה שתחתום את האכזבה המתמשכת, זו שהחלה עוד בתחילת העונה השנייה. אין כאן רגעים גדולים באמת, רק ניסיון נואש להוכיח שהלב של הסדרה עדיין פועם – וגם הפעם, הדופק חלש מתמיד.

בשלב הזה, נדמה ש״המכשף״ כבר לא נלחמת על גורל היבשת – אלא על עצם הסיבה לקיומה. בין החילופים, הפיצויים והניסיונות הנואשים להיראות עדכנית, מה שנותר הוא שלד ריק של סדרה שפעם ידעה לספר סיפור. ואם נטפליקס באמת רוצה לדבר על העצמה נשית – אולי הגיע הזמן לעשות את הצעד המתבקש באמת: לשחרר את ליאם, ולהשאיר את הבמה רק לבנות. לפחות אז יהיה על מה להילחם.

המכשף עונה 4 | נטפליקס
יוצרת: לורן שמידט היסריך
8 פרקים; ארצות הברית, 2025
2 כוכבים