מרוקו 2007
אפילו לי זה נשמע קצת מופרך אבל חזרתי אתמול מחופשה במרוקו. כשעמדתי בשדה התעופה באיסטנבול בתור לקבל כרטיס עלייה למטוס לטיסת ההמשך בחזרה לארץ, עמד מאחורי זוג צעיר שחזר גם הוא ממרוקו ומה שהפליא אותם יותר מכל היה איך מכל המקומות בעולם הגענו אני והבן זוג דווקא למרוקו לחופשת בטן גב.
כשאומרים מרוקו ישר חושבים על השווקים הצבעוניים ועל המדבריות והרי האטלס, וכשחושבים על קזבלנקה ומרקש ואגדיר נדמה שהדמיון מפליג למחוזות די ברורים, שמשום מה לא כוללים בריכה או ים. והנה אני צריך להתחיל להסביר לכולם מדוע אני כל כך אוהב מלונות 5 כוכבים עם מיטה מפנקת, ארוחת בוקר שמספיקה לכל היום (עד ארוחת הערב כמובן) ועם בריכה שבמזג האוויר המושלם ששרר שם ממש לא התחשק לי ללכת לשום מקום אחר. מקסימום לחצות את הכביש ולרבוץ על חופי האוקיאנוס האטלנטי.
אז למה בכל זאת מרוקו? קודם כל היה מי ש”לקח” אותנו – זוג חברים, שאחד מהם הוא ממשפחה מרוקאית ושממנו הגיע הרעיון מלכתחילה. לאחר שהרעיון קרם עור וגידים, המחשבה על האוקיאנוס האטלנטי ומימיו הקרירים היא שגרמה לנו לבסוף לשנס מותנים ולצאת להרפתקה. אמא שלי ממרום גילה המופלג של 60 ומשהו אומרת תמיד שאת כל המקומות האקזוטיים (מילה בעייתית משהו, אגב. האם הם גם אקזוטיים למי שגר שם? אבל זה דיון לפעם אחרת) היא מעדיפה לראות ממושב כורסת הטלוויזיה בערוצי הטבע השונים. אני מניח שיש לא מעט שחולקים עליה וגם אני מסתבר אחד מהם, עובדה שנסעתי, אבל יחד עם זאת יש משהו בדבריה. אחרי כמה שעות בשוק ובככר העיר ההומה של מרקש כל מה שרציתי היה קצת שקט. יש משהו כל כך אינטנסיבי במקום הזה שגרם לי להרגיש כאילו אני ניצב בסרט רב משתתפים בו כל רגע יצעק הבמאי קאט ויפרקו את התפאורה, כאילו כל השוק והככר נראים כמו שאנחנו מדמיינם שהם צריכים להיראות ולא כמו שהם “באמת”.
כמעט שבועיים ארך הטיול ומכל המקומות בהם ביקרתי יש מקום אחד אליו הייתי שמח לחזור יותר מהשאר: Essaouira, עיירת דייגים מקסימה לחופי האוקיאנוס צפונית לאגדיר, קיטשית להפליא (אבל לא במובן האירופאי הקיטשי), עם חוף מושלם (בעיקר לגולשים, אבל גם לאמיצים שלא פוחדים מגלים וממים קפואים), עיר עתיקה במימדים הנכונים, נמל קטן אך שוקק ופעיל שהמוני שחפים חיים בו בשלום עם החתולים המקומיים והדייגים העסוקים, ושאם רק יוצאים ממנה קצת צפונה או דרומה נתקלים בחופים פראים שנדמה שמחכים רק לך. התמונה במרומי הפוסט צולמה שם, והנה לינק לעוד תמונות למי שמעוניין.
המשך, אני מניח, עוד יבוא.











