לונדון 2007

לונדון פשוט מהממת, במיוחד בתקופה הזו של השנה, כשכל חלונות הראווה כל כך יפים בגלל חד המולד הקרב. אני חושב שזו הייתה אחת הפעילויות העיקריות שלי שם, לצלם את חלונות הראווה (מי שרוצה לראות את כל הקולקצייה מוזמן לבחון את הפליקר שלי). זה אפילו לא מפריע לי שהיא כל יקרה כי המחירים שם כל כך יקרים בצורה מגוחכת שזה אפילו לא מתסכל, כי זה בדרך כלל לא מתקרב בכלל למשהו שנראה לי הגיוני לשלם עליו. כשכרטיס לסרט עולה 12.5 פאונד (100 שקל) זה רק רמז לשאר המחירים.

אבל לא רק חלונות ראווה ראיתי בלונדון, אלא גם הרבה אמנות. לא שהמוזיאונים שם זולים אבל על זה אני לא מוכן לוותר. הייתי במיליון גלריות ומוזיאונים בכל גודל אפשרי, שעל חלקן תוכלו לקרוא בגליון הקרוב של שמנת. שתי תערוכות אהבתי במיוחד. האחת – Painting of Modern Life שמוצגת ב-Hayward Galery. התערוכה מציגה ציורים שנוצרו החל משנות ה-60 המבוססים כולם על צילומים, ובודקת מה קורה במעבר בין שני המדיומים.

התערוכה השנייה היא שיבולת, לא בדיוק תערוכה אלא מיצב של האמנית הקולומביאנית Doris Salcedo שמוצג באולם הכניסה של הטייט מודרן, ללא ספק אחד המוזיאונים שאני הכי אוהב (על המגלשות שהיו שם בשנה שעברה כתבתי כאן). Salcedo יצרה שבר לאורך כל אולם הכניסה, במה שנדמה כתוצאה של רעידת אדמה או של בנייה באיכות לא טובה. השם שיבולת נלקח מהסיפור המקראי בו אם הצלחתם להגות את המילה באופן הרצוי הוכחתם שאתם שייכים לגזע הנכון.