גן חיות למתחילים

בזמן האחרון הבית שלי הפך לגן חיות קטן, וזה מבלי למנות את תושבי הבית הקבועים והאורחים לרגע. להלן רשימת מלאי, מקווה לא לקפח אף אחד:

הנמלים החרוצות שמעבירות כל הזמן את האוכל של החתולות מחדר העבודה של הבן זוג לחריצים שבקירות המטבח, האמבטיה והשירותים, רק בשביל לגלות שהוא גדול מדי בכדי לעבור שם, וחוזר חלילה. מעניין אם הן מתוסכלות. בהתחלה הן קצת הפריעו לי אבל היום כבר למדנו לחיות אחד עם השני בשלווה. האם זה המקום לגלות שכשהייתי קטן מידי פעם הייתי אוכל נמלים.

היונים החביבות שאימצו את החרך בין התריסים לבין חלונות הזכוכית בסלון. לפני כמה שבועות הן אימצו את המקום, דגרו על הביצה (אחת נפלה – זה היה מאד עצוב), עד שנולד הגוזל הנחמד מיצי לו. מכיוון שאני עובד מהבית עקבתי בעניין אחר המתרחש – מהקמת הקן והבאת הזרדים, דרך ימיו הראשונים של הגוזל מיצי לו, שהיה די פחדן, דרך המפגשים הנרגשים עם אימו והנסיונות שלה לגרום לו לצאת מהמסתור בדרכים ערמומיות, ועד טיסת הסולו הראשונה שלו לפני משהו כמו שבועיים. עכשיו הן חזרו ושוב כנראה יש ביצה. מישהו אולי יודע איך זה עובד, כל כמה זמן יונים מטילות ביצים? האם אלו אותן יונים שרק לפני כמה שבועות עזבו?

הג’וקים, שנדמה שהשנה הפכו גדולים מפעם. לא חיה מאד סימפטית, שלא באשמתה, אבל אני חושב שמצאתי פיתרון – ברגע שסותמים את החורים באמבטיה התדירות שלהם פוחתת.

היתושים, שאותם אני הכי פחות מחבב, אבל המזגן עושה את שלו.

השממית הנחמדה שנכלאה היום בבוקר באמבטיה וכשניסיתי לעזור לה לצאת עם היעה קטעתי שלא בכוונה את זנבה. כל היום היא לא זזה מהפינה באמבטיה והביטה על העולם בעיניים מפוחדות, וכבר לא ידעתי מה אעשה. עכשיו שבדקתי היא כבר לא שם. אני מקווה שהזנב שלה יגדל במהרה.

ושתי החתולות, ציפורה ויהודית, דיירות הקבע, שכדרכן של חתולות חוץ מלהתבטל ולישון כל היום לא עושות כלום. בעצם, ליהודית, יש תחביב – להתגנב לשכנים דרך המרפסת, לגנוב להם דברים ולהניח למרגלות המיטה. רק לפני כמה ימים חיכה לי שם בבוקר קילו שניצלים שהוצאו מהמקפיא (!!!). לא נעים בכלל.

לא יודע מה פתאום התחשק לי לפרסם את הרשימה הזו. פשוט התחשק.