כל מה שחשוב ויפה

זה אתה ואני והחברים שלנו והחברים שלהם וכו'

אף שאני נוטה לחשוב על עצמי כבחור רגיש, מעטים הדברים שמצליחים לחדור את חומת הציניות שלי בכל הקשור ליוזמות שמטרתן להלל את מה שקורה במדינת ישראל. לא פשוט מה שקורה פה מסביב, היה קיץ שלא ברור עוד מה ואם הוא שינה, והנה הגיע החורף שרק גורם לי לרצות להתכרבל בפוך ולצאת מהמיטה כמה שפחות.

ופתאום, בין כל החדשות מעכירות השלווה, יצא לי לפגוש את ג'ואנה לנדאו, מסוג האנשים שגורמים לך לחשוב שאולי בכל זאת יש סיכוי למדינה הזו.

ג'ואנה עומדת בראש קינטיס, חברה לתועלת הציבור (יש הסבר בהמשך), שארגנה בשבוע שעבר סיור לחמישה בלוגרי עיצוב במימון מלא של טיסה, שהות, אוכל – הכל. ולא רק זה, אלא גם דאגה לתוכנית סופר מרשימה שלא היה מזיק גם לי להצטרף אליה, שכללה את מוזיאון העיצוב בחולון, מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון עין חרוד, הגלריה באום אל פאחם, גלריה פרדיגמה בתל אביב, גלריה יפו 23 בירושלים, מפגשים עם מעצבים ובלוגרי עיצוב מקומיים, ועוד ועוד (והיה גם תיעוד בטוויטר ב-VibeIsrael@).

אתמול חזרו הביתה חמשת האורחים, שאפשר לראות אותם בתמונה למעלה, מימין לשמאל: ג'יימס מ-weheart, אנדריאה מ-designboom, ג'ף מ-booooooom, ג'ואנה מקינטיס, בן מ-detnk ועדי קפלן, גם היא מקינטיס. חדי העין ודאי יזהו שחסר בלוגר אחד ובמקרה הזה מדובר מאיימי מ-dezeen שהצטרפה רק באמצע השבוע.

ועכשיו אחרי שקשקשתי, ועם כל הכבוד לאורחים מחו"ל, אני שמח לארח בבלוג את ג'ואנה שתספר לנו קצת יותר על אירועי השבוע החולף:

Yuval Saar: שלום, שלום

Joanna Landau: אהלן

Yuval Saar: מה שלומך?

Joanna Landau: מצוין, תודה, היה שבוע עמוס ועכשיו נרגעים…

Yuval Saar: בדיוק רציתי לשאול אותך אם כבר הספקת להתאושש

Joanna Landau: אז זהו שלא אבל זה היה כ"כ ממלא ומרגש שזה לא באמת משנה!

Yuval Saar: אמנם נפגשנו לפני שהכל התחיל ואז עוד פעם ביום שבת, כך שקצת קשה לי להגיד עד כמה הכל היה אינטנסיבי אבל מהתוכנית שהכנתם להם זה היה נראה מאד מאד מאד אינטנסיבי

Joanna Landau: נכון, היה מאד אינטנסיבי אבל זה כנראה חלק מהענין

Yuval Saar: לפני שנדבר על העניין אולי קודם כל בואי תגידי כמה מילים על עצמך ועל קינטיס, ככה בקטנה

Joanna Landau: אוקיי, אז שמי ג'ואנה לנדאו, אני במקור מאנגליה, גרה בישראל כבר למעלה מ-30 שנה, תיכון עשיתי באנגליה, חזרתי לצבא ואח"כ למדתי משפטים בקיימברידג' באנגליה ומאז אני בארץ. עו"ד בהשכלתי, לא נשארתי עו"ד במקצועי הרבה זמן, עברתי ליזמות עסקית די מהר.

אני מגדלת כאן 3 ילדים ולפני כ-3 שנים התחלתי להיות מודאגת מאיך שאנחנו נתפסים בעיני עצמנו ובעיני העולם כי זה לא הסתדר לי עם מה שאני רואה שיש למקום הזה להציע.

כתוצאה מכך החלטתי להתעסק בשיפור התדמית של ישראל אבל חיפשתי כיוון אחר, משהו קצת יצירתי, והכיוון שהחלטתי עליו היה להעלות את המודעות העולמית לישראל כמקום מלא ביצירה, יזמות וחדשנות. כדי לעשות את זה הקמתי את קינטיס, חברה לתועלת הציבור (כעקרון זה כמו עמותה) ואנחנו פועלים בכמה מישורים.

אבל עכשיו אפסיק ותגיד לי אם להמשיך או שאתה רוצה לשאול משהו!

Yuval Saar: מה משמעות השם קינטיס?

Joanna Landau: לפני כמה שנים בוצע תהליך של מיתוג או מיצוב למדינת ישראל ע"י חברה בריטית שמתמתחה בתחום "מיצוב מקומות" place positioning. זה היה בעקבות מכרז של משרד החוץ. המסקנה שלהם היתה שישראל מייצגת "רוח יצירתית", ובאנגלית Creative Energy. אני מאד מתחברת לזה מפני שכשאני שואלת את עצמי למה אני גרה פה זה מפני שבארץ אני מרגישה הכי חיונית, הכי חיה, והביטוי Creative Energy מבטא את זה בצורה מאד יפה לטעמי.

אבל אם האנרגיות האלו יעמדו בלי תנועה זה לא יעזור, אז פירוש השם קינטיס הוא אנרגיה קינטית (אנרגיה בתנועה עם מסה) + IS, שתי האותיות הראשונות של המילה "ישראל"

Yuval Saar: פשששש… מאד מרשים. ומה הלאה, הקמת את קינטיס, מה עכשיו?

Joanna Landau: אז עכשיו אנחנו מתמקדים בהפצת הסיפור הזה על ישראל, אבל תמיד בדרכים חווייתיות. אנחנו לא מאמינים בעובדות ובמספרים אלא בחוויות ובחיבור רגשי למקום הזה, ובמיוחד לאנשים.

לכן פרויקט הדגל שלנו נקרא Vibe Israel, ובו אנחנו מזהים את הבלוגרים המובילים בעולם בתחומי נישה שונים כגון עיצוב, מוסיקה, אמהות ומשפחה, עסקים, צפרות, איכות הסביבה ועוד, ומזמינים אותם לסיור – על חשבוננו – בישראל למשך שבוע.

בסיור הזה אנחנו מציגים להם את התחום שמענין אותם כפי שהוא בא לידי ביטוי בארץ ובמיוחד את האנשים המייצגים את התחום הזה הכי טוב. ככה הם לומדים להכיר את הישראלים ואת ישראל: לא דרך מורי דרך או מחלון של אוטובוס אלא מלהתחכך עם האנשים המקומיים שמייצגים את מה שהכי מענין את הבלוגרים האלו. הרי מה שהם מחפשים זה תוכן חדשני ומענין, ובעיקר "אחר" לבלוגים שלהם, ואנחנו מספקים להם את זה.

חוץ מזה יש לנו תכנית אקדמית שמציגה את הסביבה הישראלית כסביבה חדשנית, יצירתית ויזמית, במטרה לפתח מודל ללמד על ישראל בחו"ל כ- case study

Yuval Saar: בלוגרי העיצוב לא היו הקבוצה הראשונה שהבאתם לארץ.

Joanna Landau: נכון, הקבוצה הראשונה היתה קבוצה של אמהות בלוגריות (Mommy Bloggers), מאד מחוץ לקופסה, מאחר וישראל ממש לא נתפסת כמקום של משפחה וילדים (ואני אומרת את זה על סמך מחקרים חובקי עולם שמעידים על כך שישראל נתפסת כמקום מאד מיליטריסטי וגברי) ולכן היה חשוב להביא אנשים לכאן שמענין אותם משפחה וילדים ושיבינו שאנחנו גם כאלו

Yuval Saar: אחרי שהיו לך מאמי בלוגרס מצד אחד ובלוגרי עיצוב מצד שני – מה ההבדל?

Joanna Landau: ההבדל הוא שהמאמי בלוגרס היו הרבה יותר אישיות באיך שהן כתבו את הבלוגים שלהן. זה דבר אחד. בלוגרי העיצוב הם יותר מקצועיים בתחום שלהם ובשני הפוסטים שראיתי בדיזיין בום בינתיים ההתמקדות היתה על עיצוב ולא על החוויה. לכן הבאנו גם בלוגרי עיצוב שיש להם בלוגים קטנים יותר (בין 70,000 ל-800,000 עוקבים) שהם המייסדים ונראה לי שהם יהיו יותר אישיים.

האמהות גם כתבו בערך 40 פוסטים וממש התחברו רגשית במקום הזה, וזה בא לידי ביטוי בכתיבה שלהן. מאד ברור לנו בקינטיס שהבלוגרים של העיצוב גם התחברו רגשית, עכשיו צריך לראות איך זה יבוא לידי ביטוי בבלוגים.

הבדל נוסף, לא פחות חשוב, הוא שהבלוגרים של העיצוב הכירו את ישראל קצת דרך עיצוב ולכן ציפו לאווירה תוססת, להרבה יצירתיות. האמהות ממש לא ידעו עלינו כלום, רק חשבו שיש כאן מלחמה אז הן היו המומות ממה שהן חוו. מה שכן, גם אם הם הכירו קצת את היצירתיות הישראלית, בלוגרי העיצוב עדיין היו בהלם ממה שישראל מייצגת כי זה היה הרבה מעבר אפילו למה שהם ציפו.

Yuval Saar: הייתה סיבה שהבאתם אותם דווקא עכשיו?

Joanna Landau: כן, תזמנו את הביקור שלהם לשבוע הפתיחה של התערוכה decode במוזיאון העיצוב חולון, תערוכה נודדת פופולרית מאד שמגיעה אלינו ממוזיאון ויקטוריה ואלברט הידוע מאנגליה. זו פעם ראשונה שהמוזיאון הזה – שאין ספק שהוא אחד החשובים בעולם – מביא לארץ תערוכה. אז היה ערב השקה ווידאנו שהסיור יהיה בנוי סביב זה. החבר'ה ממוזיאון העיצוב גם מאד עזרו לנו עם בניית הלו"ז לביקור מבחינת התכנים

Yuval Saar: תהיתי באמת איך הרכבתם את התוכנית, מי עזר לכם

Joanna Landau: אנחנו תמיד מתייעצים עם האנשים שמבינים יותר מאיתנו. הפעם היה ברור שמוזיאון העיצוב בחולון הוא הפרטנר האידאלי ואכן הם היו כאלו.

חוץ מזה אנחנו מתייעצים עם הרבה אנשים, מכל מיני כיוונים, ועושים הרבה מחקר, נפגשים עם הרבה אנשים ומוודאים שאנחנו מגיעים לרמה הגבוהה ביותר שאנחנו יכולים להגיע מבחינת חוויה מדהימה עבור הבלוגרים שלנו

Yuval Saar: אז היום את קצת יותר מבינה בעיצוב ממה שהבנת לפני שבוע או חודש?

Joanna Landau: אני רק קצת יותר, אבל עדי מנהלת הפרויקט ממש מומחית תוכן בתחום!!! זה כיף אמיתי, תאר לך ללמוד משהו חדש כל יום ולגלות איזה אנשים מדהימים יש בכל תחום שאתה נוגע בו

Yuval Saar: הרגע תיארת את המקצוע שלי (עיתונאי). כל שבוע לפגוש אנשים חדשים ומעניינים. זה באמת כיף אמיתי.

"אנחנו לא מנהלים את המדינה ולא תמיד אחראים למה שקורה, אבל זה לא אומר שאין לנו משהו להציע"

Yuval Saar: אני יודע שזו שאלה לא הוגנת אבל אין ברירה: ממה הכי נהנית בשבוע הזה? ממה הכי התרשמת?

Joanna Landau: הכי הכי התרשמתי מהקהילה של המעצבים/בלוגרים וכו' החל מהכי לא ידועים לידועים ביותר. יש משהו כ"כ חם ואנושי בדרך שהם קיבלו גם את פנינו וגם את פני הבלוגרים. הישראלים תמיד מדהימים אותי כל פעם מחדש כי יש כאן כ"כ הרבה נתינה ואותנטיות, זה לא תמיד ככה. כל אחד הביא מתנות, כולם כ"כ השקיעו, מוזיאון ישראל ומוזיאון ת"א פתחו עבורנו במיוחד את המוזיאון בשעות לא מקובלות, בשנקר קיבלנו סיור מדהים ומושקע ופרופ' יולי תמיר קיבלה אותנו, כל אחד נתן ממה שיכל וממש הרגישו את זה באוויר.

בסוף הביקור צילמנו את הבלוגרים ושאלנו אותם מה הדבר האחד שיזכרו. רובם אם לא כולם אמרו: the hospitality, לא רק שלנו בקינטיס אבל של הישראלים עצמם.

Yuval Saar: והנה ענית על השאלה הבאה שלי, ממה הבלוגרים הכי התרשמו.

Joanna Landau: אוקיי. אז כן, זה בעיקר מהאנשים, לא ציפו לכזו קבלת פנים חמה. אנחנו הרבה מדברים על "החום האנושי" אבל לא מבינים כנראה עד כמה זה ייחודי ומשמעותי, במיוחד עבור אנשים שממש לא יודעים עלינו כלום. חוץ מזה אחד הבלוגרים אמר שאם יש דבר אחד שהוא יזכור מהסיור זו תהיה ענבל, נהגת המיניבוס שלנו! היא באמת היתה מדהימה, אפתה לנו עוגיות וכו' וזה היה מקסים להתחיל ככה את היום.

Yuval Saar: לול

Joanna Landau: אתה רואה, אפשר לדבר על עיצוב כל היום אבל בסופו של יום זה האנשים שמתחברים לאנשים ואת זה אנחנו בקושי עושים כשמדובר בשיפור התדמית של ישראל. זה כ"כ קל וזול ולא מספיק עושים את זה

Yuval Saar: מאיפה אגב מגיע הכסף שמממן את כל הסיפור הזה?

Joanna Landau: את הפעילות השוטפת של קינטיס אני מממנת מכספי הפרטי. לכל פרויקט אנחנו מגייסים כספים מתורמים פרטיים, מרשויות מקומיות, ואם זה רלוונטי אז ממשרדים ממשלתיים, אבל ממש בקטנה, העיקר מגיע ממימון פרטי.

חשוב מזה, הרבה אנחנו מקבלים בשווה כסף – היו הרבה מסעדות שנתנו לנו הנחות משמעותיות כגון מנטה ריי שכבר פעם שניה שהם נותנים לנו הנחה גדולה מאד על הארוחה, ועוד מסעדות שנתנו לנו הכל, אבל הכל, על חשבון הבית, כמו הקופי בר. פשוט מדהימים. זה גם שווה כסף.

Yuval Saar: יפה. לגבי ההצלחה של פרויקט כזה: איך בודקים אם זה באמת שווה את כל הטרחה והמאמץ?

Joanna Landau: אחרי שזה נגמר (ולפעמים עוד לפני) בודקים את הפוסטים שנכתבים, ורואים באמצעות אנליטיקס וכו' לאן זה מגיע. השאלה היא שאלה של חשיפה – כמויות ודמוגרפיה. אם אני מבקשת שישקיעו בלהביא בלוגר אחד לארץ וזה עולה כמה אלפי דולרים, אבל אז החשיפה היא של מיליונים, אזי כדי להגיע לכל אחד מהמיליונים ההשקעה היתה של אגורות בודדות.

כמובן שלא נגיע לשינוי בין לילה אבל בוא נאמר שעבור חמשת הבלוגרים שהבאנו הפעם, וגם כמובן בפעם שעברה ולדעתי כל קבוצה שנביא, התפיסה שלהם כלפי ישראל השתנתה לחלוטין (לטובה כמובן). צריך להגיע למסה קריטית של אנשים שנחשפים וכך זה יאזן את כל המידע השלילי ששומעים עליו בהקשר של ישראל. זו הסיבה, אגב, שאנחנו לא מביאים אנשים בודדים שנמצאים בנקודות מפתח עסקיות או אזרחיות אבל ההשפעה המיידית שלהם היא מוגבלת. לכן בחרנו בבלוגרים מובילי דעה.

Yuval Saar: זה אולי השלב שבו חייבים להגיד, שכמו שאת בטח יודעת לבד – יהיה מי שיגיד שהמידע השלילי הזה לא מגיע סתם ככה משום מקום, שיש לזה סיבה.

Joanna Landau: נכון, אני מסכימה שיש בעיות. אנחנו בכלל לא טוענים שישראל היא סבבה ואיזה יופי של מקום יצירתי ואל תשימו לב למדיניות שלא תמיד מקובלת אפילו עלינו הישראלים.

אבל אני חושבת שזה לא סותר. אני החלטתי להשקיע את מיטב מאמצי ולהביא לידיעה את הסוד המהמם שהוא הישראלים עצמם, זה אתה ואני והחברים שלנו והחברים שלהם וכו'. אנחנו לא מנהלים את המדינה ולא תמיד אחראים למה שקורה, אבל זה לא אומר שאין לנו משהו להציע ואנחנו נתפסים באותה צורה כמו שמדינת ישראל נתפסת וזה נראה לי ממש חבל. יש כאלו שינסו לשנות את המדיניות עצמה, יש כאלו שינסו תמיד להגן על ישראל פוליטית, אני החלטתי להתמקד בזה.

Yuval Saar: הבלוגרים התעניינו בכלל בסוגיות פוליטיות, מדיניות, דתיות, צבאיות?

Joanna Landau: הבלוגרים התעניינו בצבא קצת, היה נראה להם ממש מרתק הרעיון שכולם הולכים לצבא, מי כן ומי לא, ענין אותם הנושא של הדתיים והחילוניים ומה זה אומר (הם לא ידעו כלום). מבחינה פוליטית לפחות מה שאני ראיתי זה כמעט ולא עלה. מדובר בחבר'ה בני עשרים ומשהו שזה לא הדבר הראשון שמעניין אותם.

זה כמובן תואם מחקרים של משרד החוץ שמעידים על כך שכ-60-70 אחוז בכל מדינה די לא מתעניינים בפוליטיקה של המזרח התיכון, בניגוד למה שאנחנו מרגישים או חושבים.

Yuval Saar: קטעים. זה רק אנחנו בטוחים שצבא זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. מה את יכולה לספר על משלחות עתידיות?

Joanna Landau: אני שמחה לבשר שגייסנו מימון ללפחות עוד שתי משלחות בזמן הקרוב, אחת סביב מוסיקה (צריכים להחליט איזה נישה ספציפית) והשניה סביב יזמות חברתית

Yuval Saar: נשמע מסקרן לא פחות

Joanna Landau: אנחנו רוצים לעשות לפחות 10 בשנה אם לא יותר, הכל שאלה של מימון. לדעתי זה יהיה מרתק, במיוחד יזמות חברתית שזה שוב קצת מחוץ לקופסה אבל אפשר למלא שנה שלמה של סיורים בכל היזמות החברתית שיש כאן במדינה הקטנה שלנו, לא?

Yuval Saar: לגמרי! ואני אגיד שוב, שאני חושב שזה פרויקט באמת יוצא דופן, גם מבחינת הרעיון, וממה שיצא לי להתרשם גם מבחינת הביצוע

Joanna Landau: וואו, תודה! קרדיט מלא לצוות של קינטיס, עדי מנהלת הפרויקט ואילת המנהלת האופרטיבית והאדמיניסטרטיבית של קינטיס שתומכת מאחורי הקלעים, וגם לשאר הצוות ששם ותומך תמיד ועוזר. אנחנו מאד מזינים אחת את השניה (אגב, נשמח לצרף גם גברים!!!) וזה נהדר.

Yuval Saar: מעולה. מילה אחרונה לעולם לפני שאנחנו מסיימים?

Joanna Landau: מילה אחרונה? רק להגיד תודה לכולם ולהתראות בסיור הבא.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

4 תגובות על הכתבה

  1. עופר

    באמת באמת יופי של דבר, בכל מובן שאני יכול לחשוב עליו.
    תודה!

  2. שי

    ולחשוב שרק לפני יומיים אמרתי לך שהכל נראה לי רדום ומשעמם.
    איזה פרויקט משובח. מקסים!

  3. yuval saar

    נכון! משובח ומקסים ובאמת יופי של דבר!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden