פצה קוצ'ה 15

פצה קוצ’ה 15 יתקיים ביום ראשון, 5 במאי
, האנגר 11, נמל תל אביב. סבב ראשון בשעה 19:30
, סבב שני בשעה 22:15

מכירת כרטיסים תחל ביום שני, 29 באפריל, בשעה 12:00 בדיוק
. כרטיסים אפשר לרכוש בארבעת סניפי בית הקפה לאבאיט (ברזילי 1, נחלת בנימין 3, דיזנגוף 232 ונמל יפו) ובאתר האינטרנט. מחיר כרטיס: 30 ש”ח.

אוצרים: ענת ספרן ואיתי מאוטנר
שותפות כלכלית, רעיונית והפקתית: פאזה שיווק והפקה

רשימת המציגים:

איל ‘פרסון‘ שחר

הקלידן המיתולוגי מהג’ירפות, הוא לא רק מוסיקאי מחונן, אלא גם גיק טכנולוגי שמסתובב בעולם וקוצר שבחים על רעיונותיו פורצי הדרך. לפני שנתיים פרסון נסע לניו יורק ללמוד ב-MIT. בפצ’ה הקרוב, בביקור נימוסין קצר בארץ, פרסון יחשוף אותנו לעולמות המשלבים בין טכנולוגיה לאמנות. בין השאר ניתן לראות שם כלי נגינה אינטראקטיבי המופעל בצורה אחרת לחלוטין ממה שאתם חושבים, ויצירה מיוחדת אותה בנה עבור המופע המדובר ביותר בניו יורק –  Sleep no more.

שי בן צור

כבר קרוב לעשרים שנה שהיוצר והמוסיקאי שי בן צור, מדלג בקלילות בין ישראל לבין ראג’יסטן (שבהודו), בין מסורות מוסיקליות עתיקות יומין (קוואלי) לבין ביט עכשווי. בין יהדותו לעובדה שהוא נשוי לבת של שייח’ סופי. על הכל מגשר כישרונו האדיר של שי כיוצר, והכריזמה החודרת שלו. בפצ’ה קוצ’ה הקרוב שי ייקח אותנו למסע בנבכי נשמתו תוך עצירה בנופים מרהיבים, מקדשים צבעוניים ואין סוף מוסיקאים מוכשרים. מלווה בחבורה של ארבעה נגנים הודיים שיגיעו עמו במיוחד, ייצור שי חגיגה של ממש.

קרולינה

קולה הנפלא של קרולינה כבר מחלחל אל לבבות רבים. מה שמעט מאוד אנשים יודעים הוא שבשנים האחרונות קרולינה נמצאת בקשר עמוק עם לוויתנים. אותם יצורים מימיים, רחמיים אם תרצו, ענקי מימדים וותיקים על כדור הארץ, תמיד משכו את תשומת ליבה. קרולינה חקרה אותם, האזינה להם ואפילו סימפלה מהם סאונדים ייחודים. בפצ’ה הקרוב, כשהיא בחודש התשיעי להריונה (חמסה), היא תחשוף לראשונה את הפרויקט, ותבצע קטע לייב על הבמה. מציגי הפצ’ה לדורותיו נרתמו לעשייה, וכל מהם תרם דימויי אחר האזנה ליצירה. בין השאר יהיו שם עבודות של ג’ו בוי, Know hope, ברוקן פינגז, גבריאלה ברוך ועוד…

מגזין SCRAWL

מגזין סקרוול הוא מגזין איור וקומיקס דיגיטלי שנוצר במיוחד עבור האייפד. המגזין נוצר כפלטפורמה עצמאית עבור אמנים ומאיירים, ומציע את האפשרות לחלוק את עבודתם עם אחרים. זהו מקום חדש לדיון וחוויה על איור, קומיקס ואמנות. המגזין יוצא לאור באופן עצמאי ונערך ע”י מיכאל גולן, רוני פחימה ושירז פומן. בפצ’ה יציגו עורכי המגזין את תהליך היצירה של המגזין הדיגיטלי. במאי יושק הגיליון השלישי, אז כדאי כבר להוריד לאייפד.

יוסי טיאר

יוסי הוא אנימטור במקצועו, רק שנמאס לו להתעורר בכל בוקר עם אותו הנוף. בעקבות סרט שראה בנשיונל ג’אוגרפיק, יוסי החליט לבנות לעצמו בית על גלגלים. בית עם מיטה, מיקרוגל, אמבטיה, מחסן… רק אחד כזה שנוסע. יוסי יציג את סיפורו המיוחד וצורת חיים קצת אחרת, כזאת שמאפשרת לגור בכל מקום כמעט.

יעל רסולי

ההיכרות שלכם עם יעל רסולי כנראה תיגע בכם עמוק בפנים. מי שכבר מכיר, יודע בדיוק על מה אנחנו מדברים. מי שלא – שיתכונן. רסולי, בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי, מסתובבת בעולם עם הפקות תיאטרון החפצים שלה, וזוכה לתשואות רבות ברחבי הגלובוס. טקסטים מהודקים, יכולת ביצוע נפלאה ונוכחות בימתית כובשת הם חלק מסימני ההיכר של רסולי. הפצ’ה הקרוב היא תציג על הבמה קטעים ערוכים מחדש ליצירתה Papercut, תרעיד אותנו עם קולה ותחשוף מעט מהתחום החמקמק הזה שנקרא תיאטרון חפצים. אגב, יעל מופיעה בארץ בתאריכים 22,23.4 – תבואו!

הוםבייס

הוםבייס הוא פרויקט רזידנסי בינלאומי, ללא מטרות רווח, החוקר את המשמעות של המונח “בית”. הוםבייס נודד בין חללים אורבניים ריקים, ובמשך שלושה שבועות, אמנים מרחבי העולם יוצרים בחדרים שונים במתחם, והופכים את המקום לבית-אמנים זמני, שנפתח לקהל ומציע תכנית תרבותית עשירה, יצירה אינטראקטיבית וקהילתית. בפצ’ה קוצ’ה, ענת ליטוין, מי שיסדה את החזון החברתי אמנותי של הוםבייס, תספר על הפרויקט, רגע לפני שמגיע גם לירושלים…

סימפוניה של עיר

מיה דנון ואלינור דבידוב יציגו קונצרט אורבני הבנוי כולו מרעשים שמפיקה תל אביב. באמצעות סמפלר דיגיטלי, מיה תדגים סאונד של משאית זבל, חתולי רחוב, קשקושי בית קפה ועוד, ההופכים ליצירה מוסיקלית אחת גדולה, וכל זה בעקבות ספר ילדים שכתבו יחד.

שרון רז

שרון הוא אדריכל בהכשרתו. לפני כמה שנים החליט להפסיק לבנות ולהתחיל לתעד דווקא מבנים שננטשו, כשהם מתפוררים והרוסים, רגע לפני שייעלמו לחלוטין וייקחו איתם פיסות של היסטוריה, מיתולוגיה ותרבות מקומית. את כל הצילומים הוא מעלה באדיקות כבר מס’ שנים לבלוג שלו, ויוצר ארכיון בעל ערך היסטורי ואדריכלי. בפצ’ה, שרון יעשה את הבלתי אפשרי, ויבחר 20 צילומים בלבד מתוך 45,000 שבאמתחתו – מגדלי מים, מפעלים, מבני ציבור ובתי קולנוע (אשר חלקם הוצגו בתערוכה מקסימה בבית האדריכל אשר הסתיימה ממש עכשיו) ויספר איך מרגיש אדריכל שעומד לבד עם מצלמה באולם קולנוע הרוס.

הקדמה מוסיקלית: לסה פסה (Laissez Passer)- אופיר טובול וגל כדן

על הציר שבין המזרח התיכון, אפריקה והאמריקות, בערים הרב תרבותיות המלאות במהגרים חסרי מעמד ופנים. במשברי הזהות וביחסי השליטה וההתנגדות, שם נמצאת המוסיקה הכי מרגשת. מוסיקה של חופש, שחרור וביטוי של עוצמה לחסרי עוצמה. את המוסיקה הזאת, לסה פסה מביאים לרחבת הריקודים. לסה פסה (בצרפתית: תנו לעבור) הוא שמה של תעודת מעבר הניתנת לחסרי אזרחות, ומאפשרת מעבר חופשי בין מדינות.

הקדמה ויזואלית:

תגובות טיפוגרפיות של תלמידי שנקר לזרמים מוסיקליים מרחבי העולם.