איור עכשיו. מפגש 32: ינון זינגר

אחד המשתתפים בתערוכה טמפרמנט שנפתחה בשבוע שעבר הוא ינון זינגר, בן 30, בוגר מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בצלאל (2010). מאז שסיים את הלימודים הספיק זינגר לאייר כמה עטיפות של ספרי נוער ופנטזיה, את הטור השבועי של אייל מגד בטיים אאוט ירושלים, להשתתף בפרויקטים שונים כמו הגרסה המאויירת, פרויקט הקופסאות של לצאת מהקופסא, הכרזות של גלובס ביריד צבע טרי, ההגדה לפסח של אסופה, איור פרסומות (למרצדס ולאורביט ווייט), פרוייקט הסטריט ארט של קסטרו ועוד. במקביל – וזה מעניין לא פחות מהאיורים שלו – הוא גם עושה עיצוב גרפי לסרטים, בעיקר לסרטים תקופתיים.

“התפקיד שלי לשבת וליצור לפי רפרנסים כל הדברים הגרפיים בסרט כמו מספרי רחובות, לוגואים של בנקים, עטיפות של מסטיקים, מודעות ועוד. זה יכול להיות חודשים וחצי עבודה של ליצור מחדש כרזות ואלמנטים גרפים וזה מרתק: אני לא אוהב לעצב אבל את זה אני מאד אוהב, יש בזה משהו סיפורי במובן הרחב יותר. יותר מהכל סיקרן אותי לעשות עוד משהו ולא רק לשבת כל היום בבית לצייר: להיפגש עם אנשים, לעבוד איתם, לאזן את הלבד של המאייר הבודד, ובאמת להרחיב את הראש מבחינה אמנותית ורעיונית.

“בכל פעם שאני מעצב שלט או כרזה אני נכנס לראש של המעצב שלכאורה חי באותה תקופה. אני עושה הרבה תחקיר, בודק רפרנסים, ומקפיד לבדוק לדוגמה האם הפונט שאני רוצה להשתמש בו בכלל היה קיים באוה תקופה, אם הטכנולוגיה של ההדפסה הספציפית הייתה קיימת או שצריך לדמות משהו ישן יותר”.

“העבודה שלי היא שילוב מובהק של היד והמחשב. כל עבודה אצלי מתחילה בהרבה ישיבות ומחשבות. אני עושה סקיצות מאד גסות בעיפרון כדי להבין את הקומפוזיציה. ברגע שהבנתי ונסגרתי אני מתחיל לרשום בעיפרון את כל המרכיבים של האיור בנפרד. רק אז אני סורק את האיורים ומתחיל לעבוד במחשב. שם אני גוזר כל איור בנפרד ומתחיל לבנות את הקומפוזיציה, שכבות של צבע, מרכיב את המנה כמו שף שמכין את תפוחי האדמה בנפרד ואת העוף בנפרד ואת המנה הסופית מרכיב על הצלחת”.

“כאחד שלא כל כך אוהב לשבת ליד ההמחשב או אפילו די סובל מזה, אני לא רואה את עצמי מוותר לשניה על העיפרון והחומר. אני משתמש במחשב לטובתי, הרבה יותר קל לי לשחק ולהעז כשהדברים נמצאים על המחשב. בשתי לחיצות אני יכול לבדוק את כל האפשרויות, הכל נורא בקלות. התחלתי לעבוד ככה בעקבות הצורך בעבודות מוזמנות מסחריות כשיש דדליין לחוץ, זה איפשר משחק הרבה יותר גדול בפחות מאמץ ויותר מהר. צריך להזיז דמות טיפה שמאלה כדי להכניס טקסט, זה קורה ברגע. זו שפה שמאפשרת לי ליצור קולאז׳ של חומרים וטכניקות שמתחברים ביחד במחשב”.

“חו”ל הוא משהו שכמובן נהיה אפשרי בעקבות האינטרנט. להיות נגיש למידע, למה שקורה, לתחרויות איור או ללקוחות שיותר קל להם להגיע לראות דברים שלך. אני עכשיו במגעים עם חברה מהונג קונג שמתעסקת עם מרצ׳נדייז וכל מיני אביזרים לאייפונים וכיסויים למיניהם במזרח הרחוק. פשוט שלחו לי מייל, ראו את האתר שלי ויצרו קשר. דיברנו בסקייפ, המרחקים ככה די קצרים. אני אפילו לא יודע איך הם הגיעו לאתר שלי, גם לא שאלתי. האינטרנט הפך את העולם לכפר גלובלי ומאד קטן. הוא הולך ומקטין אותו. אתה רואה המון מאיירים ישראלים טובים בכל מיני תחרויות נחשבות של איור, לפחות שניים בכל תחרות שמבחינה סטטיסטית זה המון. הדבר הזה נהיה יותר זמין”.

“אני קצת הולך לאיבוד, יש לי כאב ראש מכל השפע הזה. אני עדין חושב שעם הקידמה והטכנולוגיה, אנשים עדין מחפשים את הצמתים המרכזיות בדבר הזה. בתוך כל השפע אנשים מחפשים את הדברים הטובים, את הבלוגים שבאמת חשובים, את אלו שיכולים להביא להם חשיפה ולקדם אותם. וזה לא רק האינטרנט, זה גם טכנולוגיות ההדפסה שמאפשרות לך להדפיס כמעט על כל חומר ולהכניס עליו איור. האפשרויות גדלו, מאיירים יכולים לפתוח חנות, להדפיס בלא הרבה כסף באיכות טובה ולשלוח לחו”ל. זה לא היה קיים לפני. כשטכנולוגיה חדשה נכנסת היא מבטלת דברים קודמים שפתאום כבר לא רלבנטים ומביאה איתה אפשרויות חדשות. הדברים משתנים”.

“מבחינת לשלוח דברים לתחרויות וכאלו אני לא עושה את זה הרבה, אני מנסה להיות מאד ממוקד, אני מרגיש שמאד קל ללכת לאיבוד בתוך שטף האינפורמציה. מאד קל להתפתות לעשות הכל, ומבחינה טכנולוגית זה אפשרי, אבל המלחמה שלי עם עצמי היא לנסות לעשות את הדרך שבאמת טובה לי ונכונה לי ושאני אשמח ללכת בה. העניין של למצוא מה מתאים לי בכל השפע הזה, זה באמת הדבר הכי חשוב. זה יכול להיות סגנונות, ישומים של האיורים, או הבלוגים שכולם חייבים לעקוב אחריהם, או פייסבוק שאתה חייב לשים משהו כל הזמן רק כדי לצעוק שאתה פה. בתוך כל ההמולה אני מנסה להקשיב לקול הפנימי. זה נראה לי משהו עקרוני, הפרעת הקשב והריכוז שמכל מקום תוקפת אותך אינפורמציה ואתה צריך לבחור. זו המשימה שלי בתוך כל הבלאגן הזה”.

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה אומת האיור שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.