כל מה שחשוב ויפה

איור עכשיו. מפגש 40: מורן ברק

לפני שמונה שנים, כשכתבתי על תערוכת הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, האיורים של מורן ברק הופיעו בראש הפוסט שהוקדש לנושא. מאז אני משתדל לעקוב אחרי האיורים שלו (כמו גם על תערוכות הבוגרים בשנקר…).

ברק, בן 35, בוגר מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר (2005). הוא אייר הרבה לעיתונות, בעיקר בעבור הארץ אבל גם לכל העיתונים הכלכליים – כלכליסט, גלובס ודה מרקר, או כמו שהוא מספר, "ב-2011, אחרי שעבר חוק הניוד הפנסיוני, ציירתי כל כך הרבה איורים על פנסיה: צוללת, ספינה, שודד יד שמנסה לנייד את הפנסיה שלו על ספינת פירטים ועוד ועוד".

הוא אייר עטיפות לספרים בעם עובד והוצאות נוספות, ואייר את ספרי הילדים "המלך גוגול" בהוצאת כתר; "גולי בארץ הנבהלים", "גרגרים וזרעונים" ו"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת" בהוצאת מודן. בשנה האחרונה הוא עובד בסטרטאפ בתחום המשחקים לאייפד, וגופים כמו רופאים לזכויות אדם ובימים אלו הוא עובד על סרט אנימציה בנושא המירוץ לחלל בעבור אתר TED, בשיתוף האנימטור נדב ארבל.

מעולם לא בחרתי להיות מאייר, לא הייתה שום נקודה בחיי שאמרתי שזה מה שאני. זה אולי מאפיין את כל חיי המקצועיים: החלטות שאני עושה לא מגיעות לידי ביצוע, דברים אחרים קורים בלי שאני מתכנן אותם

 

"מעולם לא בחרתי להיות מאייר, לא הייתה שום נקודה בחיי שאמרתי שזה מה שאני. זה אולי מאפיין את כל חיי המקצועיים: החלטות שאני עושה לא מגיעות לידי ביצוע, דברים אחרים קורים בלי שאני מתכנן אותם. אחרי הלימודים התחלתי לעבוד בבי-אפ-טי-ו-וי (ערוץ טלויזיה לפעוטות). אחרי שנה וחצי היה גל פיטורים ואני מוקיר את הרגע הזה. זרקו אותי למים ואילצו אותי להסתדר לבד. כיום אני עושה פחות איורי עיתונות אבל אני לא מבכה את זה לרגע. זה מיותר, צריך להרים את הראש והלסתכל על האפשרויות החדשות".

Balashay-Hapere

"שוק האיור הישראלי התעורר מתרדמת ארוכת שנים. השינוי הגדול עוד בדרך, אנחנו רק בהתחלה, בעיקר בצריכה של איור. ככלל אנחנו בימי הביניים בהרבה תחומים והאיור הוא חלק מזה. כמו בכל תקופת מעבר היא מתאפיינת בהתנגשויות בין דיסציפלינות, בזליגה בין תחומים, ובעיני זה נפלא. יש כאלו שמבכים את זה אבל אני חושב שזה נהדר. גם כי זה מייצר עושר מאד גדול וגם כי באופן אישי זה מאד מתאים לאופי חסר המנוחה והמשתעמם בקלות שלי.

"זה גם מתאים לשוק הישראלי שהוא קטן ומכתיב רב תחומיות, מחייב אותך לעשות הרבה דברים ביחד. בחו"ל מאיירים יותר מתמקדים בדבר אחד וזה מה שהם עושים. פה השוק מאלץ אותך להיות כלבויניק וזה טוב לי. אחרי הלימודים ניסיתי לכוון לעצמי את הקריירה, פניתי לכל מיני כיוונים וזה תמיד נגמר בכשלון. במקביל נפתחו לי חלונות שלא יכולתי לדמיין. מאז חיי המקצועיים נוזלים לכיוונים שונים ואני משתף פעולה, גם כי אין גרוע ממני בשיווק עצמי אז אני פשוט לא עושה את זה, וגם כי הגעתי למסקנה שבסופו של דבר כל מה שאני צריך לעשות זה לפסול דברים משעממים, ויש סבירות גבוהה שהמציאות תיקח אותי למקומות מעניינים יותר ממה שאני מכוון את עצמי. כל הדברים שאני מחשיב כמעניינים הגיעו אלי ולא אני אליהם. מאז אני מהדס על התפר שבין איור לעיצוב לאנימציה. אפשר לומר שהמוטו המקצועי שלי הוא 'יאללה בלגאן'".

mbarak gooli in frightendland

"אני לא עושה הפרדה בין שימוש בכלים דיגיטלים לעבודה ידנית. זה נשמע לי מלאכותי לחלוטין כמו לעשות הפרדה בין צבעי שמן לפחם. בכל מקרה בסופו של דבר אני חייב את הדף, אנינ תמיד מתחיל שם. אני יודע שזה קיבעון אבל אני לא יכול יכול אחרת. אם בכל זאת יש הבדל הוא נמצא בנגישות, זה ההבדל העיקרי. העידן הדיגיטלי בעיקר נותן יותר אפשרויות. לפני 20 שנה יכולת לעשות איור לעיתונות או לספרי ילדים ופחות או יותר זהו. היום המדיות מתגברות ומתעצמות. ושוב, אני חושב שאנחנו לפני השינוי, אנחנו רק מגששים באפילה. התחום לא מצא עדין את המקום שלו וה מה שמרתק בעיני".

mbarakphr3

"האמריקאים תמיד מאד נחמדים, אבל אני אומר את זה לשלילה כי הם לא אומרים מה הם חושבים, אתה צריך לנחש. הם רוצים לדעת בדיוק מה הם מקבלים, לא מוכנים לשום אלמנט של חוסר ודאות. מראש ללכת למאייר זה משהו חרדתי בשבילם. בישראל כמו בישראל יותר גמישים, אבל תמיד הכל הרבה יותר לחוץ, תמיד זה לאתמול. ההבדל הכי גדול הוא שאני מרגיש שבחו"ל נותנים מקום לתהליך, יש סקיצות ומתייעצים, ובישראל מהנסיון שלי זה כמעט ולא קיים".

mbarak03

ככלל מאייר הוא כמו ליצן בקרקס. יש לו איזה קטע שהוא עושה וכשבאים אליו אומרים לו תעשה את מה שאתה עושה. מאיירים הם כמו להטוטני רחוב שלוקחים מטפחת ועושים את הקטע שלהם, זה מאד נחמד. מה שבולט בישראל זה שיש כמעט רק פידבקים שליליים. אם לא עונים לך או לא חוזרים אליך אז זה סימן שהכל בסדר".

mbarak01

"יש לי פייסבוק בערך שנה. יש לי את אותו נוקיה כבר שנים. את האתר אני מעדכן מדי הרבה זמן. זה נראה לי מגוחך, זה אידיוטי, ההקפה של עצמינו במסכים. זה לא משהו שאני רוצה לעשות לעצמי, גם ככה אני יותר מדי זמן מול המחשב. אבל כמו שאמרתי, אלו ימי הביניים ואלו המאפיינים שלהם".

mbarakphr1

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה אומת האיור שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. קרן

    אחד האנשים הכי נחמדים ומוכשרים. מעניין אותי איך הוא רואה את העתיד של האיורֿ נשמע מבטיח.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden