קח חלל ריק ותניח בו שטיח. תוך רגע הדינמיקה שלך עם אותו חלל משתנה

שטיחים. אם תשאלו אותי זה אחד מפריטי העיצוב לבית השקופים, שנמצאים שם אבל לא ממש שמים לב אליהם. אולי במזג אוויר קריר יותר הם היו מקבלים יותר תשומת לבף אבל בישראל החמה והמיוזעת, זה נראה לי ממש מסוג הפריטים שההתאמה שלהם לאקלים שלנו מוטל בספק. בניגוד אלי, ארז איזידור בטש, בוגר המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, חושב אחרת, ולראיה הוא הקים מותג שטיחים עצמאי, La forma. השטיחים שהוא מעצב מיוצרים כאן בישראל, ולפני שנשמע איך הוא הגיע לתחום, הנה עוד דוגמה לאחד השטיחים שלו:

הי ארז

אהלן יובל. מה שלומך?

מעולה, תודה. תגיד, איך הגעת לשטיחים?

טוב, זה קצת ארוך

יש סבלנות…

פחות או יותר בשנה ג’ בשנקר, שם למדתי עיצוב טקסטיל, לקחתי קורסים שעוסקים בעיצוב שטיחים ומשטחים והרגשתי שזה התחום שהכי מדבר אלי. אם נרד יותר לעומקו של עניין, היתה לי מרצה בשם יערה פרי שהלהיבה אותי על הנושא ועזרה לי לפתח שפה עיצובית שבאה לביטוי גם היום. אחרי שסיימתי את שנקר (2011) חיפשתי את עצמי כמו רוב הבוגרים. תחילה זה היה חיפוש סטאז’ בחו”ל בסטודיו שעוסק בשטיחים וכשקיבלתי תשובות שליליות כמעט מכולם החלטתי שאני אעשה זאת בעצמי.

אבל למה הרגשת ששטיחים זה התחום שהכי מדבר אליך? מה יש בהם שמושך אותך?

זה די מוזר לי שאני חוזר על זה בכל במה שניתנת לי אבל זה פשוט הולך כך. נתחיל מהחומר ונעבור למרחב: אני זוכר שמאז שאני ילד, כשאני חוזר מבית הספר, כל הדרך הביתה קטפתי עלים ומיששתי עצמים מהטבע שפגשתי עד לביתי. תמיד חשבתי על זה בצעירותי וניסיתי להבין למה אני עושה את זה. הנחתי שיש לזה תפקיד חשוב בחיים שלי אבל כרגע אין לי מושג למה. אבל בוא נחזור לשטיחים, מבחינתי הם שיא של אותה תקופה שהחלה בצעירותי: יש להם נוכחות, יש להם טקסטורות, תחושות שונות בהתאם לסיבים שמרכיבים אותם. לכן זה היה לי טבעי להתמקד דווקא בשטיחים.

אוקי

נעבור למרחב: אני חושב שנוח לי בתוך מסגרת, הגדרות שמוכתבות לי וכאלה שאני יוצר בעצמי. אם תחשוב על זה, קח חלל חדר ריק ותניח בו שטיח. תוך רגע הדינמיקה שלך עם אותו חלל משתנה. אתה יכול לבחור אם לדרוך עליו, לשבת, לשכב, או ללכת מסביבו כי הוא נראה עדין מידי, ולא בא לך להרוס אותו. זו אינטראקציה שאני יוצר לעצמי כשאני חושב על עיצוב חדש לשטיח והיא משחקת עם הגדרות החלל שאני מתבקש לעצב לתוכו

שניה לפני שנדבר על דוגמאות ספציפיות, אמרת שזה די מוזר לך לחזור על זה בכל במה שניתנת לך. למה מוזר?

כמו שאמרתי מקודם, עוד בצעירותי חשבתי שאני עוף מוזר שממשש עלים וזרדים בדרך הביתה. כשהתחלתי לבנות פורטפוליו, ומאוחר יותר כשפניתי לסטודיו לעיצוב שטיחים בחו”ל ולבסוף כשהקמתי אתר אינטרנט לסטודיו, חזרתי על המידע הזה כדי להכניס את הקורא למה שהביא אותי ליצור ומה קו המחשבה שמנחה אותי לפני כל שטיח. וזה עדיין הרגיש לי מוזר/ מצחיק שזה מה שעשיתי. היום אני קצת יותר בטוח בעצמי מכשהתחלתי ואני מבין שזו הדרך שלי ואין מה להתבייש או לצחוק.

אני מבין. יש משהו בשטיח שקצת לוקחים כמובן מאליו. לזה אתה מתכוון? שהוא פשוט שם…

זו נקודה מעניינת, זה די נכון , אבל תלוי את מי שואלים. המשתמש הממוצע רוצה שטיח כדי שיהיה לו נעים ברגליים, מישהו מעליו ירצה להוסיף צבע וחיים לחדר ומישהו מעליו (מעצב פנים/אדריכל), שיראה את כל התמונה מלמעלה, ירצה ליצור עיצוב חלל שישלב את כל מה שציינתי ויארגן את החלל בצורה שלא תוכל להסתדר בלי פריט כזה או אחר.

אז בוא תתן כמה דוגמאות מתוך השטיחים שלך. אולי נתחיל ב״מישור״ שאני מחבב במיוחד

קשה לדבר על אחד מהם באופן ספציפי. אני אתחיל דווקא מהעובדה שבעקבות המשיכה שלי למשש כל עלה בדרך הביתה פיתחתי סקרנות טבעית למראות מן הטבע שאני פוגש כשאני הולך ממקום למקום, זה אף פעם לא מתוכנן. זה יכול להיות סוג של איצטרובל שפגשתי בגינה כשטיילתי עם הכלבה, או פטרייה נדירה בדרך לרכבת, ולפעמים זה מחקר ויזואלי באינטרנט.

דגם “מישור” (באנגלית plateau) נולד בשנה ג’, בקורס עיצוב טקסטיל לבית. הוא החל כמחקר ומשחק של נקיקים בנהרות. אם כבר מדברים על שיטת המחקר שלי, אני יכול להגיד שהיום אני כבר לא מחפש תמונות באינטרנט ומעדיף לפגוש את מושא העיצוב שלי בצורה אי וודאית ומקרית לחלוטין – כשאני מטייל ממקום למקום.

איך אתה עובד – לפי קולקציות? קהל יעד? ישראל או חו״ל?

קצת מכל דבר. אני יודע שזה חייב להיות יותר מאורגן אבל כרגע אני מרגיש שאני חייב לתת מענה לרעב שהצטבר בתוכי וליצור שטיחים (אני לא רק מעצב אותם אלא אורג בכוחות עצמי וזה מתגמל מאוד). אחרי שאשבע אני מאמין שאעבוד יותר מסודר והקולקציה הבאה תהיה קשורה יותר בכל הדוגמאות שלה. השאיפה היא להגיע לשוק העולמי בעתיד הרחוק וכרגע אני מתמקד בשוק הישראלי. קהל היעד שלי הוא כזה שמחפש משהו מיוחד, מעניין ושונה, שספק אם ימצא את אותו שטיח במקום אחר, בתקווה שיעריך איכות גבוהה ואת העובדה שהוא כולו מיוצר בישראל.

ומה המחירים (ואיפה אפשר להשיג)?

המחירים הם 1,500 ש”ח למטר רבוע לשטיחים בטכנולוגיית טאפט. ישנם עוד שטיחים בעבודת יד המשלבים אריגה, צביעה, סריגה וליבוד שהם בקטגוריה אחרת. להשיג ניתן רק דרכי, זאת אומרת, כשלקוח מעוניין בשטיח, אנחנו נפגשים אצלו ובהתאם לחלל המדובר אנחנו בוחרים דגם לשטיח, צבעים וגודל. לכן אי אפשר להשיג אותם בחנויות אלא רק להתרשם מתמונות ומדגמים מוכנים.

מה המחירים שלהם, ומה זו טכנולוגיית טאפט?

טכנולוגיית טאפט (Tuft) היא שיטה שקיימת מעל 30-40 שנה (בצורה החשמלית שלה, לפני כן הכל נעשה בכח הידיים). על גבי יריעת בד מתוחה מציירים את הדוגמה ומזריקים חוטים בצבע ובאורך רצוי (סוג של מילוי שטחים). כל העבודה נעשית בגב השטיח ובסיומה מורחים שכבת דבק וסוגרים בשכבת בד נוספת. זו שיטה יחסית מודרנית שבאה להוזיל עלויות ולהפוך את ייצור השטיח למהיר יותר והיא שונה מאוד משטיח הקשרים הקלאסי.

לגבי המחיר – לא חשבתי לתמחר אותם מפני שמדובר בשעות על גבי שעות של עשייה. אני מניח שהם יהיו יותר יקרים ואתמחר אותם כשיהיו לי יותר נתונים מצד הלקוח.

שאלה אחרונה מתבקשת: יש בארץ קהל לשטיחים האלו – גם מי שיעריך את העבודה וגם מי שישלם?

אני יודע שכן. השוק מאוד מצומצם מן הסתם אבל יש קהל לא קטן בארץ שמוכן לשלם 38,000 ש”ח לשטיח בגודל סטנדרטי לחלוטין רק כי הוא נמצא בחנות ספציפית והמעצב שמאחורי השטיח הוא מותג בפני עצמו. כרגע הבעיה שלי היא שלאנשים קשה לתת אמון במישהו לא מוכר. והם לא מוכנים לקחת סיכון במחירים מעט גבוהים.

משהו חשוב להגיד לפני שמסיימים?

כן. ישנם הרבה בוגרים טריים שמסיימים את בתי הספר לעיצוב ונותרים אובדי עצות. גם אני הייתי אחד מהם. אני תמיד אומר שבלימודים מתמקדים בעיצוב ופחות, אם בכלל, בשיווק נכון. כשאני סיימתי חברתי לחברה טובה שלמדה איתי שניסתה את כוחה בשוק העיצוב כמוני וגילתה עד כמה הוא קשה. היא בחרה לפתוח בית למעצבים צעירים, מדריכה ומקשרת אותם לאנשי מקצוע מתאימים ויוצרת להם הזדמנויות שאילמלא היא, הם לא היו חושבים על זה בכלל.

צריכים להבין שלבוגר שרוצה לפתוח סטודיו פרטי (בכל תחום) יש חלום שיתלהבו ממה שיצר, וכמובן שייקנו כדי שהוא יוכל להמשיך ליצור וגם להינות מהסיפוק שמעריכים אותו. רק מה שהם שוכחים הוא שאנשים מוכשרים יש המון וההבדל בין אחד שמצליח לאחד שלא הוא לאו דווקא הכישרון אלא הקשרים. אני קיבלתי עזרה לעשות את הצעד בין היצירה הכישרונית לבין זה שנצליח גם למכור את המוצרים שלנו ולהמשיך לעסוק בתחום שלמדנו.

הלוואי