כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

צילומים: אלעד שריג

דוד ינאי: מודל לחיקוי

מה אפשר ללמוד מגוף עבודות של אדריכל, שרק מבנים ספורים מאלו שתכנן יצאו לפועל? ומה בין סגנון לבין שימוש בעקרונות גיאומטרים בסיסיים וגנטיקה? יונתן קנטי על התערוכה ״דוד ינאי: אדריכלות וגנטיקה״

בקצה התערוכה דוד ינאי: אדריכלות וגנטיקה, המוצגת בימים אלה במוזיאון תל אביב, נמצא מסמך אדריכלי מרתק ומעט מוזר. על קיר גדול מוקרנת ״המצגת״, מעין קטלוג ממוחשב המעוצב בגרפיקה מיושנת המכיל את כל גוף העבודות של האדריכל דוד ינאי. הקהל שמבקר בתערוכה יכול לדפדף במצגת ולהיחשף למכלול עבודתו של ינאי, למורכבות שלה, לאסתטיקה שלה ולדקדקנות הכמעט אובססיבית המאפיינת אותה.

ינאי החל לעבוד על המצגת בשנת 2002 והמשיך לשכלל אותה ולהוסיף לה תוכן עד מותו בשנת 2006. הוא ביצע מעין תהליך רטרוספקטיבי על עבודותיו שלו, והתבונן מחדש על פרויקטים שתכנן כבר בראשית דרכו האדריכלית, בשנות ה-60. המצגת מכילה עשרות פרויקטים המאורגנים לפי קטגוריות גיאומטריות שונות ואת התיאוריה הגנטית של ינאי שהעניקה לתערוכה את שמה. אפשר למצוא במצגת, לדוגמה, הצעה לתכנון קריית הממשלה בברלין, בניין שמאורגן בצורת צלעות ישרות הנפרסות בצורת מניפה, שינאי קיטלג תחת הקטגוריה הגיאומטרית ״עכביש״; או את הסרטון Net Directions, שבודק אפשרויות לשימוש בגריד משתנה ככלי לתכנון.

החיבור בין אדריכלות וגנטיקה נשמע לא טריוויאלי, ולא לחלוטין מובן; אבל בעבור ינאי זה היה הכרח. כמו אדריכלים רבים לפניו הוא ניסה למצוא מתודה או שיטה שיאפשרו לו להגיע לבניין אופטימלי. הוא האמין שארגון שיטתי של המרחב על בסיס עקרונות גיאומטריים מדויקים יניב בניניים טובים ויעילים. כל אחת מהקטגוריות שהוא הציג לוקחת עיקרון גיאומטרי בסיסי אחד, ויוצרת בניין שלם על ידי שכפול, הסטה, הזזה או השתנות שלו – בדומה לאופן שבו תא בודד הופך בסופו של דבר ליצור חי ומורכב.

על אף הכמות הגדולה של פרויקטים המוצגים בתערוכה, רק ספורים מתוכם נבנו. הוא היה אדריכל שנוי במחלוקת, ומרבית מהבניינים שתכנן לא נבנו מעולם ונותרו רק על הנייר (או במודל). כך שבניגוד לתערוכות אדריכלות אחרות, מה שמוצג בתערוכה הוא גוף העבודות עצמו של ינאי, ולא ייצוגים של בניינים שנמצאים במקום אחר

David-Yanai_017

התערוכה מציגה את האוסף של ינאי שנתרם לארכיון עזריאלי לאדריכלות שהוקם במוזיאון. זו התערוכה הראשונה שמציג הארכיון ואצר אותה ד״ר ערן נוימן (מנהל הארכיון וראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת ת״א). כשתכנן את הפרויקטים שלו ינאי נהג לייצר מודלים רבים, בין אם מודלים פיזיים או מודלים ממוחשבים. עשרות מודלים עברו שיחזור והם מוצגים בתערוכה, ומגלים גוף עבודות רחב של אדריכל שכמעט ולא הפסיק לעבוד ולחשוב.

מודלים הם ככל הנראה הכלי האדריכלי התקשורתי ביותר; גם מי שאינו מורגל בקריאת תוכניות ושרטוטים יצליח להבין מודלים בקלות יחסית. בשיטוט בין המודלים בתערוכה אפשר לראות הצעות של ינאי לתחרות לתכנון בית הספר ליידי דייויס בתל אביב (תוכנן לבסוף על ידי רם כרמי), מודלי סביבה של הבריכות ומרכז הספורט בקיבוץ מעגן מיכאל, ותכנון ראשוני לבית הלוחם בחיפה.

David-Yanai_031

סיפורו של ינאי הוא מעט טראגי. על אף הכמות הגדולה של פרויקטים המוצגים בתערוכה, רק ספורים מתוכם נבנו. הוא היה אדריכל שנוי במחלוקת, ומרבית מהבניינים שתכנן לא נבנו מעולם ונותרו רק על הנייר (או במודל). כך שבניגוד לתערוכות אדריכלות אחרות, מה שמוצג בתערוכה הוא גוף העבודות עצמו של ינאי, ולא ייצוגים של בניינים שנמצאים במקום אחר.

ינאי סיים את לימודיו בטכניון בשנת 1961. לאחר לימודיו עבד במשרדו של אל מנספלד ובמקביל ניגש לתחרויות באופן עצמאי מתוך ניסיון לגבש את תפיסת עולמו האדריכלית. במהלך שנות ה-70, תקופה שבה חיפה הייתה עיר חשובה ומרכזית בתרבות ובכלכלה הישראלית, ינאי היה לאחד מהאדריכלים יקירי העיר ובנה בה פרויקטים חשובים כמו המכון לחקר הימים והאגמים ובניין מספנות ישראל.

בשנת 1977, במהלך הבניה של בית הלוחם בחיפה, חשף ינאי ליקויים בבניה מצד הקבלן. הדבר הביא לסכסוך עבודה בינו לבין הקבלן ומזמיני הפרויקט. ינאי נדחק מחוץ לפרויקט והבנייה הושלמה בלעדיו. למרות ששנים לאחר מכן בית המשפט קבע כי הצדק היה עם ינאי, כבר יצא לו מוניטין של טראבל-מייקר, שככל הנראה דבק בו שנים ארוכות ומנע ממנו להגיע לכדי בניה של הפרויקטים שתכנן. הוא ניגש לתחרויות רבות, כמעט תמיד זכה לשבחים ובפרסים, אך אף פעם לא במקום הראשון.

כל אלו לא מנעו ממנו להמשיך לעבוד ללא הפסקה. בין אם כאשר ניגש לתחרויות, או כאשר הנחה פרויקטים של סטודנטים שלימד בטכניון, ינאי שיכלל ופיתח כל הזמן את רעיונותיו האדריכליים. הוא היה מהופנט מטכנולוגיה ומהאפשרויות שהיא מציבה בפניו, והיה מהראשונים לאמץ את המחשב ככלי לתכנון אדריכלי. מרגע שהתוודע לתוכנות שרטוט ותלת ממד, הוא זנח כמעט לחלוטין את העיפרון והנייר ועבר לעבוד עם המחשב. הוא חזר להתבונן ולהגות מחדש בפרויקטים שכבר היו מאחוריו. כך הוא הצליח לאגד את כל עבודותיו, גם המוקדמות ביותר, תחת תיאוריה אדריכלית אחת.

יונתן קנטי שימש כעוזר מחקר לאוצר התערוכה, ד״ר ערן נוימן. ביום שלישי ה-20/1 בשעה 20:00 יתקיים בתערוכה מפגש עם נוימן.

 

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden