זה מפליא אנשים כשאני אומר את זה, אבל אפל הם לא המתחרים הישירים שלנו

שבע דקות. זה מה שלקח לצוות של pebble לגייס חצי מיליון דולר בקמפיין הקיקסטארטר שהם השיקו בסוף פברואר. אחרי 49 דקות הם כבר גייסו מיליון דולר. לסכום הסמלי של 10.8 מיליון דולר הם הגיעו אחרי 48 שעות. ושבוע לאחר מכן, ב-4/3, הדור השלישי של השעון החכם הפך לקמפיין הקיקסטארטר שגייס הכי הרבה כסף עם 14 מיליון דולר, וזה 24 יום לפני שהקמפיין הסתיים.

פסיכי. או ״פסיכי בריבוע״, כפי שאומר בחיוך לירון דמיר, מנהל מחלקת העיצוב של pebble. אם השם הזה נשמע לכם מוכר, אולי זה כי לפני שנה פרסמתי איתו בפורטפוליו ריאיון, אז הוא עמד מאחורי הממשק החדש לטלוויזיות החכמות של LG. או אולי כי אתם מספיק מבוגרים כדי לזכור אותו מבצלאל, שם סיים לפני 10 שנים את הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית ב-2005.

אבל זה לא רק ההשג הכספי המרשים ומעורר הקנאה. אם נוסיף לכך שרק אתמול הושק ה-apple watch באופן רשמי, מעניין יהיה לראות איך הסמיכות של שני האירועים האלו ידחפו את עידן ה-wearables קדימה באופן כללי, ואת זה של השעונים החכמים באופן פרטני. ביקשתי מלירון שיספר מה הוא עשה מהשנייה שבה הושק הקמפיין, מה ההסבר שלו להצלחה המסחררת, איך הוא רואה את העתיד של ה-wearables, ואיך הוא רואה את ההבדלים בין ה-pebble לבין השעון של apple.

הי לירון

הו שלום 🙂

שנאמר, לונג טיים… קצת יותר משנה

זה בהחלט סוג של סמיכות מוזרה בזמנים

אכן. יש לי הרבה מה לשאול אותך ואני לא יודע איפה להתחיל, מה שלא קורה לי בדרך כלל, אז נקפוץ ישר למים: כמה גייסתם עד עכשיו, נכון לשעה זו?

תן לי לבדוק 🙂

$16,912,144, וזה ממשיך לעלות בקצב די גבוה

אני רק יכול לנחש שבסוף השיחה שלנו המספר יהיה הרבה יותר גבוה… זה קצת פסיכי. לא?

קצת?

😀

זה לא משהו שציפינו לו. כלומר, ידענו שיש לנו משהו מאוד מעניין ביד, ידענו שיהיו תגובות חיוביות, אבל לא שיערנו שתהיה סערה כזו. זה פסיכי בריבוע. קיקסטרטר נפלו כבר ארבע פעמים במשך השבועיים האחרונים

אז ספר לי רגע מה עבר עליך כל דקה מהשנייה שהשקתם את קמפיין הקיקסטארטר לעולם: איפה היית, מה עשית, כל כמה זמן עשית ריפרש למסך?

הקמפיין עלה לאוויר בשבע בבוקר של יום שלישי. אני חושב שהסתכלתי מה קורה שם בשבע ושבע דקות, כבר אז עברנו את סכום היעד שהגדרנו לעצמנו, שעמד על 500,000 דולר. זה היה רמז די עבה…

מאותו רגע כל שעה נוספו עוד מיליון. בערך בעשר הבנתי לאיפה הרוח נושבת ועזבתי את זה. אבל זה היה בוקר מדהים, לקבל אישור כל כך חזק וממשי למשהו שעבדת עליו

מדהים. אני יודע שזה קלישאה להגיד את זה אבל זה באמת מדהים

נכון!

אז מה ההסבר שלך / שלכם להצלחה הזו?

זה סוג של pefect storm, כמה דברים שקרו במקביל וקרו בזמן הנכון. ההתחממות מסביב בכל מה שקשור למחשוב לביש: הענקים מהעמק ומקוריאה כבר כמה זמן מנסים לענות על השאלות האלה ולהציף את השוק בתשובה שלהם למה זה אומר ״שעון חכם״. אני חושב שיחד עם כל זה הגענו לפיתרון שבאופן מוזר אף אחד לא ממש חשב עליו (מוזר, כי הוא ממש ממש עומד לך מול הפנים) ועשה המון שכל לאנשים. זה והעובדה ש-pebble כבר שלוש שנים מובילה בביקורות ובמכירות על פני החברות הענקיות האלה, ושיש לה בסיס משתמשים גדול וקנאי, היו בעיני חלק לא מבוטל מהסיבות

זה הזמן אני חושב להגיד בכמה מילים למי שלא מכיר, או לא יודע בדיוק, איך זה עובד. מה בעצם זה pebble, על איזו טכנולוגיה הוא מתבסס, ומה החידוש בדור הבא של השעונים

פבל טייםף בצורה הפשוטה ביותר שלו, הוא שעון שמתקשר עם הטלפון שלך כדי להראות לך הודעות ותזכורות. קיבלת הודעת סמס, מייל, או תזכורת מהיומן שלך על פגישה – היא תופיע על השעון. מאוד פשוט. לאינטראקציה הפשוטה הזו הוספנו מרכיב שנקרא טיימליין.

כדי להסביר מה זה, כדאי להסתכל על מודלים של שעונים שקיימים היום. אם תסתכל מסביב תראה שהסמסונגים של העולם עשו מה שהם יודעים לעשות – לקחת את הטלפון שלך ולשים אותו על שעון. זה אומר שיש לך על השעונים שלהן אפליקציות והאינטראקציה מאוד קרובה לאינטראקציה בטלפון. נכנסים לאפליקציה, מקבלים את האינפורמציה שצריך ואז יוצאים חזרה למסך בית כלשהו.על שעון זו בעיה גדולה. שטח המסך שיש לך לא מאפשר כניסה ויציאה מאפליקציות בלי בלבול וסרבול גדולים.

טיימליין פותר את הבעיה הזו: הוא לוקח את כל המידע שאכפת לך ממנו, מוציא אותו מתוך האפליקציות השונות ומניח אותו על ציר זמן. זה מודל מאוד טבעי לשימוש בשעון. לדוגמה, אתה רוצה לגעת מתי מתחיל המשחק של הג׳יאנטס: במקום לפתוח אפליקציה – לך לעתיד. אתה רוצה לדעת אם פספסת הודעות סמס – לך לעבר. רוצה לדעת מה מצב שוק המניות? יש מסך ״עכשיו״. המודל שרוב המכשירים האלה נשענים עליו (כולל זה של אפל שנראה מחר) בנוי על אפליקציות, ואנחנו חושבים שזה לא מודל הגיוני לשעון

אז הטיימליין הוא משהו שהתווסף רק לגרסה החדשה?

כן. זה משהו שצוות המוצר והעיצוב עבדו עליו מרגע שהצטרפנו

אז שניה לפני שנדבר על האפל ווטש, ועל מי זה הצטרפנו ומה התפקיד שלכם שם, אני רוצה רגע בכלל לפקפק בהנחת היסוד שאנחנו צריכים שעון, כשיש לנו את השעה בסמארטפון ובמחשב. מצד שני, לא אני גייסתי כל כל הרבה כסף בימים האחרונים על שעון. ואני בכלל לא הפסקתי אף פעם לענוד שעונים…

🙂

נכון, יש לך את השעה בסמארטפון, אבל אתה רואה שני דברים קורים במקביל. הדבר הראשון הוא שאנשים מתחילים לפקפק בנחיצות של המסכים האלה לכל רגע בחיים שלהם. אני נוסע כל יום ברכבת וזה קצת דיסטופי לראות את הפנים של כולם שאובים לתוך הטלפון. כל אינטראקציה פשוטה שגורמת לך להוציא את הטלפון שלך מהכיס ולהסתכל עליו, יש לה הפוטנציאל לעלות לך בשעה של פייסבוק או מייל. זה זרם תת קרקעי שמרגישים אותו מאוד חזק כאן.

הדבר השני הוא שהווקטור הטכנולוגי מאוד ברור. ממחשבים נייחים, למחשבים ניידים, למחשבי כף יד – אתה רואה איך הטכנולוגיה הופכת להיות חלק אינטגרלי מהגוף שלך. שעון חכם זה אבן בדרך הזו. השאלה היא רק אם המוצר הזה פותר בעיה. בעיני, ובעיניי מי שמשתמש במוצר הזה, הוא פותר בעיה גדולה – הוא מאפשר לך להתנתק מהטלפון שלך ומחזיר לך מידה של שליטה בזמן שלך ואיך אתה מכלה אותו

אני יודע שאתה נוסע ברכבת, ואני יודע גם מי יושב מולך ברכבת, לפעמים…

יש לכולנו צד אפל, הצד האפל שלי עסוק בעיצוב שעונים 😉

אבל אם לחזור למה שאמרת, אני אהיה קיצוני מהצד השני, של ה-wearables. הייתי בשנה שעברה בכנס בלונדון שנקרא wearables futures – אתה יכול לנחש במה הוא עסק… – ואני תוהה אם לא רחוק היום שגם בזה נמרוד, שלא נרצה שכל דבר שאנחנו לובשים או עונדים יהיה מחובר לאינטרנט וימדוד אותנו בכל רגע, או יהיה קשור לענן. ואז גם ה-pebble יהיה בגדר חשוד

בהחלט. תשמע, אני בעצמי סוג של luddite

אז איך אתה מסביר שנקלעת לעולם הזה?

יש לי מערכת יחסים מאוד סבוכה עם הדבר הזה שאני עושה, איך זה משפיע על אנשים, אבל יותר מזה איך זה משפיע על התרבות. אתה יכול לראות את זה טוב בדבר הזה שהזכרת שאני עושה כמעט כל בוקר, שזה פשוט לצייר אנשים ברכבת. חוץ מזה שזה הדבר הכי רחוק מטכנולוגיה שאני יכול לראות את עצמי עושה – חלק מאוד גדול מזה מתאפשר מכיוון שחלק גדול מהאנשים האלה זומבים 🙂

מצד שני, זה משהו שממש מעניין אותי, לייצר בעבור מישהו חוויה. בשבילי זה לא ממש משנה אם החוויה הזו היא סרט אנימציה, רישום או מוצר. בשעון הזה לדוגמה, החלק הכי מעניין היה לעבוד עם זיכרון ותוצרים של שנות ה-80: רוב האנשים שרואים את השעון הראשון או השני של פבל בפעם הראשונה (השעון שעבדנו עליו הוא השלישי), נזרקים ישר לאיזה זיכרון שיש להם משעוני קסיו של שנות ה-80, אלה עם המחשבון. הצורה והמסך (מסך E-paper) הם כל כך ספציפיים, שהם ישר מעלים את הזיכרון הזה (המסך במיוחד), שגל משחקי כף יד שהיינו משחקים אז, Game&Watch

לגמרי

אז אתה קולט איזה סוג של אוצר יש לך מתחת לידיים. זה היה אחד הדברים שכיוונו אליהם במודע מהרגע שהתחלנו לעבוד על העיצוב: warm tech, ההרגשה הזו שאתה מכיר את הדבר הזה, ראית אותו פעם, שיחקת איתו

כן. אני יכול להבין למה אתה מתכוון. אולי זה הזמן להגיד מה בכלל התפקיד שלך בכל הסיפור? וגם – מה קרה שעברת מעולם הטלוויזיות לעולם השעונים?‎

 

אני מנהל את מחלקת העיצוב. למה עברתי מעולם הטלוויזיות לעולם השעונים? לפני הטלוויזיות עבדתי על טאבלטים, לפני זה על טלפון חכם שהיה אמור להיות מיוצר בישראל, ולפני כל זה בכלל הייתי מעצב מושן. למה לעבור? כי יותר מעניין, כי הבעיות הן בעיות חדשות, ואולי כי ספציפית לפרויקט הזה כמות המגבלות שהיינו אמורים לעבוד איתן היא מגוכחת. משהו אחד מפסיק לעניין כי עשית אותו כבר, ומשהו אחר קורא לך

כמה עובדים יש במחלקת העיצוב? ומה אתה יכול לספר בקצרה על אופי העבודה שלכם?

אני עובד כבר כמעט 8 שנים עם אדם מוכשר ביותר שהוא גם אחד החברים הטובים שלי, איתי וונשק. יחד עברנו כמה וכמה פרויקטים וחברות וזה כולל את המעבר האחרון מ-LG ל-Pebble. איתי הוא איש מוצר מדהים ושיתוף הפעולה בינינו הוכיח את עצמו כמה וכמה פעמים. כשעברנו מ-LG הבאנו איתנו כמה מעצבים ומחלקת העיצוב בנויה כולה מאנשים שעבדנו איתם כבר בעבר. זו עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית, אבל לעומת העבודה בתאגיד ענקי – הרבה יותר מתגמלת. הקשר הבלתי אמצעי שיש לנו עם המחלקות השונות ועם המשתמשים שלנו יוצר הבדל גדול

אתה יכול אולי לתת דוגמה לאופן שבו אתם ניגשים לתהליך העיצוב? עושים המון טסטים ואז מחליטים, או שאתם יודעים מה יהיה טוב ומה הצרכן צריך? עבודת צוות מהתחלה עד הסוף או מעצב ראשי שלפיו עובדים? מה הכי יסמל את אופי העבודה שלכם?

אני חושב שזה סוג של שילוב. חלק ממה שאני חושב שהוא התפקיד שלי הוא להגיע עם איזשהו כיוון: זה לא חייב להיות הדבר הסופי, אבל בהחלט משהו שלאורו אפשר לומר ״הקונספט הזה מתאים, הקונספט הזה לא מתאים״. מכאן זה תהליך עיצוב שבו הרעיון הופך מסוג של הרגשה אמורפית למשהו קונקרטי שמכיל בתוכו את ההרגשה הזו. הפילטר בתוך כל התהליך העיצובי הזה הוא אני.

וכאן לדוגמה היה ברור שהמסך ישחק תפקיד מהותי באיך הדברים ייראו ויתנהגו. זה מסך עם רזולוציה נמוכה יחסית למסכים שאנשים התרגלו אליהם, גם מספר הצבעים בו מוגבל. אבל אם אתה מסתכל על זה כמו מעצב הרבה דלתות נפתחות. מה שדיברנו עליו קודם – הנגיעה בזיכרון, השימוש בגרפיקה מפוקסלת של 8 ביט, רפרנסים ישירים למשחקי נינטנדו עם טוויסט… פיתוח של שפה ויזואלית שמורכבת מכל אלה זה משהו שהגעתי איתו אל הפרויקט ושימש מצפן בעבור כל הצוות

אז זה הזמן לשאלה האחרונה שהתאפקתי לא לשאול עד עכשיו, למרות שקצת התייחסת לזה קודם לכן: apple. בשיחה הקודמת שלנו דיברנו על apple tv, ועכשיו עוד ממש קצת יש את ה-apple watch. הם מתחרים? עד כמה זה מעסיק אתכם?

זה מפליא אנשים כשאני אומר את זה, אבל אפל הם לא המתחרים הישירים שלנו. כל הצלחה של אפל תקרין גם עלינו, ואני מוכן להתערב איתך (למרות שזה לא משהו שאני עושה) שאחרי שהם יכריזו על השעון שלהם מחר, המכירות של פבל יקבלו בוסט מסוים. אפל מביאים איתם קרדיביליות שאף חברה אחרת לא הביאה לתחום. העובדה שהם מוציאים מוצר כזה היא חותמת הכשר ומנוע היסטרי לכל השדה הטכנולוגי הזה שנקרא wearables.

המוצר שהם עיצבו הוא סוג של תכשיט – אתה יכול לקרוא כתבות עם עם ג׳וני אייב שבהן הוא אומר בעצמו, שמה שהניע אותו בתהליך העיצוב הוא המחשבה על שעונים שאבא מעביר לבן. אנחנו יכולים לדבר על כמה הרעיון הזה אמיתי לאור העובדה שזה אחרי הכל מוצר טכנולוגי שיתיישן ברגע שיצא האפל ווטש 2.

אבל, בהשאלה, זה היה המצפן שלהם. אנחנו במופגן לא נמצאים שם. לומר שאפל הם המתחרים שלנו זה כמו לומר ש-tag heuer מתחרים בקסיו. מהבחינה הזו אין לי שום בעיה להיות הקסיו של השעונים החכמים. זולים, עמידים, פשוטים, מפוקסים, טונה של אישיות ואפס יהירות. למרות שההצהרה הזו היא אולי סוג של יהירות בעצמה 🙂

מעניין מאד! באמת. שאני אשאל איפה תהיה בעוד שנה ועל מה נדבר?

בחופש אני מקווה

יעד מועדף?

מסע דרכים באמצע של האמריקה הזאת

האמת – זה גם ברשימה שלי. תזכיר לי בן כמה אתה?

37. איך שהזמן וגו׳

לגמרי…

בוא נצא ביחד

האמת? בכיף! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

אפשר למסור ד״ש?

בהחלט. למי?

להראל שניאק – המעצב שאני עובד איתו כבר כמה שנים – נולדה בת. מזל טוב הראל!

האמת- מגיע לו. מזל טוב גם מפה