כל מה שחשוב ויפה
17 מחיצות. האחים בורולק במוזיאון תל אביב. צילומים: סטודיו בורולק

להיות מעצב זה כמו להיות שחקן שמשחק בכל סרט דמות שונה

האחים רונאן וארוואן בורולק עובדים יחד יותר מ־20 שנה. בד בבד עם עיצוב מוצרים חדשניים ופונקציונליים בעבור מותגי עיצוב כמו ויטרה, אלסי, מאגיס, מוטינה, פלוס, קוודראט וקרטל, השניים עוסקים גם בפעילות מוזיאלית ובעיצוב חללים ומיצבים בתחומים המשיקים לעיצוב תפאורה או במה. בשבוע שעבר חנכו השניים במוזיאון תל אביב את מיצב ״17 מחיצות״ שיצרו במיוחד בעבור המוזיאון

לפני כמה שנים פנתה חברת סמסונג אל המעצבים הצרפתים, האחים רונאן וארוואן בורולק, והציעה להם לעצב את הטלוויזיה החדשה של מותג האלקטרוניקה הקוריאני. באותה תקופה פנתה אל האחים גם אוצרת העיצוב והאדריכלות של מוזיאון תל אביב, מאירה יגיד, בהצעה לקיים תערוכה. התשובה השלילית שנתנו שני האחים לשתי ההצעות מלמדת משהו על סדר היום שלהם: ליגיד הם אמרו שהם רוו מתערוכות ושהם מעדיפים להתרכז בעבודת הסטודיו, ואילו את חברת סמסונג הם דחו מכיוון שהם לא הכירו את החברה ולא חשבו שהם יוכלו לעבוד עם חברה גדולה כל כך. ״פשוט לא ידענו למה לצפות״, מספר רונאן בורולק, הבכור מבין שני האחים, בשיחת טלפון מהסטודיו בפריז.

אולם, לבסוף הם שינו את דעתם והשיבו בחיוב לשתי ההצעות. בחודש ספטמבר הושקה הטלוויזיה החדשה שעיצבו לסמסונג, Serif, שנראית יותר כמו פריט ריהוט מעוצב לסלון ופחות כמו מכשיר אלקטרוני מתקדם. ב-31 באוקטובר נפתח במוזיאון תל אביב פרויקט 17 מחיצות, תולדה של שנת מחקר ופיתוח, בשילוב של מלאכות מסורתיות עם טכנולוגיות עכשוויות, לאחר שהשניים אמרו ליגיד שהם יסכימו להציג תערוכה בתנאי שזו לא תהיה תערוכה ״רגילה״ שבה הם מציגים את פריטי העיצוב המסחריים שלהם, אלא יקיימו פרויקט חדש וניסיוני.

ERB_17SCREENS_03

רונאן (נ. 1971) וארוון (נ. 1976) בורולק עובדים יחד למעלה מ-20 שנה. במקביל לעיצוב מוצרים חדשניים ופונקציונליים – בעבור מותגי עיצוב כמו ויטרה, אלסי, מאגיס, מוטינה, פלוס, קוודראט וקרטל – השניים עוסקים גם בפעילות מוזיאלית ובעיצוב חללים ומיצבים, בתחומים המשיקים לעיצוב תפאורה או במה. ב-2013 הציגו בגלריית העיצוב העכשווי של המוזיאון לאומנויות דקורטיביות, ב-2012 בשלוחה של מוזיאון פומפידו בעיר מץ, וב-2011 הציגו במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון – במיוחד לרגל שבוע העיצוב של העיר – את ״שדה הטקסטיל״, מעין שטיח פסים ענק על קונסטרוקציה משופעת, שנפרס לאורך חלל הגלריה ואיפשר למבקרים להתרשם מעבודות האמנות של צייר הרנסנס בשכיבה, הישענות וכן הלאה.

״כשמאירה פנתה אלינו היינו עייפים מעולם התערוכות, כי בסופו של דבר העבודה שלנו היא לא להציג במוזיאונים״, אומר בורולק. ״לכן אמרנו שאם כבר אנחנו עובדים על עוד תערוכה, אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות לעשות משהו חדש ולא לעסוק שוב בפרויקטים ישנים שלנו. ומכיוון שאנחנו מעצבים, לא אמנים, כמו שלכל הפרויקטים שלנו יש קונטקסט תעשייתי – יש בעייה שצריך לפתור, או טיפולוגיה חדשה להמציא – החלטנו לקחת את הנושא של מחיצות ולבדוק איך אפשר ליצור חוייה חדשה של חלל״.

ERB_17SCREENS_02

ERB_17SCREENS_04

״גישתם הפרשנית לעיצוב מסיטה את הדיון ממונחי האסתטיקה או הטכנולוגיה ומעגנת אותו בהקשרים מושגיים״, אומרת יגיד. ״סטרוקטורות אורגניות מהוות נקודת מוצא ליצירת פריטי ריהוט ואלמנטים המשתרגים בחלל, כעין טבע מלאכותי המתלכד ליצירת אדריכלות משוכללת ומעודנת, השוברת היררכיות מורגלות ומתייחדת בכושר ניידות.

״הפרויקטים שלהם חורגים מאופנות של עיצוב אל ניתוח מאקרו-סוציולוגי של סביבות מחיה – חללי מגורים ועבודה – בזיקה ליחסים חברתיים. פריטי הריהוט בתכנונם משמשים כתוחמי חללים, אך בניגוד לקירות הם ניתנים להזזה ולהסטה ומקדמים בכך טיפולוגיות חלליות חדשות וגמישוֹת. התנועה בחללים הבורולקיים מאפשרת אינטימיות במרחבים משותפים״.

כך, שלא כמו בפרויקטים קודמים של השניים, שהונעו בהזמנת יזם או יצרן – פרויקט המחיצות המוזיאלי התפתח מעצמו בלי דרישה לתוצר קונקרטי. רישומי אקוורל תורגמו לאלמנטים תעשייתיים מזכוכית, אלומיניום, קרמיקה וטקסטיל, שפני השטח שלהם מחוללים אפקטים של אור וצבע בתנאי התאורה המשתנים של הגלריה, ״מחיצות״ גנריות כביכול המקרינות מגע אינדיווידואלי.

מה ההבדל מבחינתך בין העבודה בעבור חברה מסחרית כמו סמסמונג לבין עבודה על תערוכה במוזיאון?

״למרות שלהיות מעצב זה כמו להיות שחקן – אנחנו משחקים דמויות שונות בסרטים שונים – אבל גם אם הסרטים שונים, ובמקרה שלנו החברות שאנחנו עובדים איתן שונות, בסוף אנחנו צריכים לעצב כיסאות שמיוצרים באלפי יחידות בשנה. יחד עם זאת, באותו הזמן אני מעוניין גם לבדוק את עולם הקראפט, הכולל עוד הבטים בעיצוב ובייצור אוביקטים, אבל לא כאלו שמיוצרים בכמויות. במובן זה התערוכה היא כמו מחקר מדעי שמנותק מדרישות מסחריות, גם אם בעתיד נעשה שימוש בדברים שגילינו במהלך העבודה על התערוכה״.

מה חוויה שאתה מעוניין ליצור אצל המבקר בתערוכה?

״בדרך כלל כשאתה נכנס למוזיאון אתה נכנס למבנה מנותק ממה שקורה בחוץ, חסר חיים במובן מסויים, בלי חלונות, וניתנת לך ההזדמנות לחוות משהו חיצוני לחוויה שלך. בתערוכה שלנו מעניין אותי לבדוק את ההשפעה של אוביקט או של מיצב על האווירה שנוצרת בחלל, ואני מקווה שהחיבור החדש של החומרים יצור חוויה שקשה להשיג בהקשר אחר: משהו עדין, לא מתלהם, שייצור תחושה כמו של ציור של מונה מסוף המאה ה-19״.

פורסם בגיליון נובמבר של מגזין אטמוספירה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden