כל מה שחשוב ויפה
אמנון בר אור

זום אין תל אביב

התערוכה ZOOM IN TEL AVIV, שתיפתח ב-18.2 במתחם העיצוב של ויה ארקדיה בבני ברק, מציגה צילומים של אדריכלים ומעצבי פנים, שצילמו נקודות אדריכליות שמשכו את תשומת ליבם. אוצר: גיל רויטר

אמנון בר אור צילם את מגדל המים, ברח׳ מזא״ה 36, אחד ממגדלי המים הראשונים של תל אביב. המגדל, שהוקם בשנת 1924 בתכנון המהנדס ארפד גוט ונבנה מבטון מזויין ולבני סיליקט, שימש לאספקת מים לבתי העיר ולצורך כך ניצב על גבי גבעת כורכר בנקודה הגבוהה ביותר בעיר. בשל מיקומו ובשל היותו אחד מסמלי העיר, הודלקה בכל חג חנוכה החנוכייה שבראשו. ״בעת שחיפשנו זווית לצילום המגדל, הופיע לפתע צל על המגדל ובו שתי דמויות, כמו מהדהד את צורתו העגולה ומדגיש אותה״.

אמנון רכטר

אמנון רכטר

אמנון רכטר צילם גרם מדרגות בככר אתרים, ״הנוכח הנעלם – כרוניקה של גדולה והתפרקות. להזנחה יש חוקים משלה. ריקבון ודיסאינטגרציה על ציר של זמן, אבל יש לה גם ערך אסתטי פילוסופי והיסטורי עמוק. הכיכר שלי, כיכר אתרים, נמצאת היכן שהוא באמצע בין להיות רואינה מפוארת בסגנון ציוריו של פיראנזי ובין להישאר עדות אילמת ואכזרית למה שיכול היה להיות בה ואכן מתקיים בה אך כרוח רפאים או כאנטי חומר, רפלקציה עצובה של גדולה שקרסה. הרס וקריסה עומדים תמיד כצללים כהים בפינת מחשבותיו של הארכיטקט. הקו המטאפורי בין ההבטחה והמימוש לבין התעוזה והסכנה הוא קו עבה וכבד, שנרשם בעפרון 6B על נייר המחשבות״.

גיא וליקסון

גיא וליקסון

גיא וליקסון צילם את הלילה התל אביבי מתחת לביתו. ״
בתפישת העולם שלי הכל נמצא, קיים, זמין, חווייתי ואמנותי מתחת לאף. 
במקרה זה מתחת לבית. 
מה שמייצג את תל אביב בעיני אלו המראות שאני חווה ורואה מידי יום; ויותר מכך – מדי לילה. 
תל אביב שלא מפסיקה. 
יש קסם מסוים בלילה תל אביבי, שמביא איתו מצד אחד אפלה ושקט ומצד שני ממד נוסף של עירנות וחיים, שנחווים ברובד נוסף של תנועה נסתרת יותר:
 אנשים עוברים בין בית לבית; תקתוקי עקבים על מדרכות; מוניות שלא מפסיקות לנסוע ולהסיע; מוזיקה שקטה הנשמעת במעומעם מדירות הבניינים ובסים דרך קירות מועדונים וברים; כלבים קשורים ברצועות לבעליהם; רוח מערבית המביאה איתה בריזת ים קרה והתרחשויות מאזורים אחרים; רחשים עמומים של כבישים רחוקים״.

גידי בר אוריין

גידי בר אוריין

גידי בר אוריין 2

גידי בר אוריין צילם את תל אביב של מטה ותל אביב של מעלה, פריסה של כיכר מגן דוד לצד מבט הצופה על העיר ממרפסת משרד בר אוריין אדריכלים בשדרות רוטשילד. ״לרחובות העירוניים – למטה – יש דינמיקה, קצב, התנהלות ומראה משלהם בעוד שיש את תל אביב של דירות הגג – למעלה. תל אביב של מעלה שוכנת מעל צמרות העצים, השמש שוקעת שעתיים מאוחר יותר, יש נוף ויש בריזה, יש דודי שמש וגגות מזופתים. תל אביב של מטה מחוברת לרחוב, לאנשים ולגינות, למסחר ולבתי הקפה, לרעש ולפיח. אלו שתי סביבות חיים שונות – שני עולמות נבדלים ובלתי ניתנים לניתוק״.

גל מרום

גל מרום

גל מרום צילמה בפרויקט שתכננה ברחוב גרוזנברג בתל אביב, ממש בסמוך למשרד. ״הפרויקט עדיין בבניה – קומפלקס מגורים סביב חצר פנימית, כשמערכי התנועה בבניין פונים לחצר הפנימית וומהווים חלק בלתי נפרד ממנה; פרויקט המשחק על התפר בין הגלוי לנסתר, בין החשוף למסוגר – בניין חדש בתל אביב, השואב את השראתו מטיפולוגיות עבר של חצר פנימית המספקת מרגוע, צל ונקודת מפגש בין אנשים. בין נקודות החיבור האלה בחרנו לחשוף את מה שבטיפולוגיות הבניה הנוכחיות הוא בדרך כלל מסוגר, מערכי תנועה המעשירים את החצר בחומריות, תנועה ואור״.

דנה אוברזון

דנה אוברזון

דנה אוברזון צילמה ״תעשייה – עשייה״ בדרום תל אביב אצל מסגר שיושב ברחוב הרצל 138. ״תל אביב של פעם. עולם הולך ונעלם. העיר התל אביבית של היום דוחקת ומפנה את מקומם של בתי העסק ובתי המלאכה הצנועים והקטנים של פעם לטובת מתחמים מעוצבים וטרנדיים. בתי עסק נוסטלגיים, שבהם מרגישים את צלקות הזמן, את סימני השחיקה, את הסיפורים והזכרונות, נאלצים לפנות לשוליים ולדבוק באמונה שלמה בערכי ייצור מסורתיים, תוך זיקה אמיתית וכנה לאסתטיקה האותנטית שצברו עם השנים״.

ליאורה פרומצ'נקו

ליאורה פרומצ׳נקו ניב

ליאורה פרומצ׳נקו ניב צילמה את ״העוצמה שבטבע, את הטבע שנגלה במלוא הדרו ועוצמתו. סלעי הכורכר מדמים חיה קדמונית הרובצת וחלק מפניה טמונים בים הרגוע. בתמונה רואים אדם על החוף ואדם נוסף העומד בראש הסלע, הם נראים כנעלם לעומת הכוחניות של הסלעים. הים והשמים הכחולים מרככים את עוצמת הסלעים ומשרים אווירה פסטורלית. כאדריכלית, וכמוני שאר העסקים באמנות על כל סוגיה, אנו מושפעים מהטבע, היצירה הקדומה ביותר, ואנו רואים כמטרה נעלה להגיע לקצה קצהו של יצירה מופלאה המדמה ולו במעט את הטבע״.

מיכל האן

מיכל האן

מיכל האן צילמה את תל אביב דרך עיני המגדלים. ״כך אני חווה את תל אביב בשנים האחרונות – עבודתי כמעצבת פנים בגורדי השחקים ובמגדלים הנבנים בעיר מאפשרת לי להתבונן בנוף האורבני באופן שונה ואחר. מבעד לדירות התלויות בשמים, שאינן בנויות עד תום, יש אלמנט חשוף וקשוח המתחבר עם המראה של תל אביב – עיר קשוחה וחזקה״.

עדי אדליסט

עדי אדליסט

עדי אדליס צילמה את הערים ההולכות ונעלמות, דה קונסטרוקציה של שלד ברזל בנמל יפו, ״שממנו הכל התחיל ואיתו הכל גם נגמר.
 כל שלנו נותר הוא רק לדמיין את החיים, הסיפורים, הצבעים והאנשים הרבים שחלפו בין כתליו .
היום, ניצב לו בסמוך לים הכחול והחי שלד מפואר – זיכרון לימים שהיו ואינם. בחרתי בצילום שחור לבן ובכך להדהד מהיצירה הקולנועית המפוארת של פריץ לאנג מטרופוליס, על העיר העתידנית, הדיסטופית והממוכנת״.

עדי סמט

עדי סמט

עדי סמט צילם את PEE-CEFUL, ״שיטוט ברחבי התחנה המרכזית הישנה בתוך המולה מעולם אחר, אזור עם חוקים, קצב, ריחות וטעמים משלו. הצילום מנציח ומזקק רגע אינטימי ושקט בתוך כל ההמולה שמסביב״.

שרון נוימן

שרון נוימן

שרון נוימן צילמה במהלך הפרפורמנס ״תנועה ציבורית: אוסף לאומי״, תמונה בשם ״ואם כבר לבד״, מתוך הסדרה ״תנועה. אנשים במבני ציבור״. הסדרה עוסקת בתנועת אנשים במבני ציבור, בקומפוזיציות החד פעמיות שנוצרות בין הציבור לחלל הציבורי והדינמיקה המשתנה שאלו יוצרים בתוך אלו. ״מוזיאונים ריתקו אותי מאז ומתמיד: מעבר לאמנות, התנועה הופכת להיות כמעט המהות בעיני. תנועה בלתי פוסקת, אנשים בכיוונים שונים, קצב ההליכה. שהייה לרגע. שהייה לרגע ארוך. אנשים יושבים על מדרגות. בעיקר בחוץ. החלל הריק מאדם אינו דומה לחלל שאדם אחד עובר דרכו, שאינו דומה לחלל בו עוברים המונים. אלמנטים אדריכליים של תנועה. מדרגות, מעברים, רמפות. אוריינטציה ברורה של המסלול, או היעדרה, ברוב המקרים. הרמפה במוזיאון תל אביב, מול הכניסה, שגרמה לי להפוך לארכיטקטית״.


את תהליך בחירת העבודות שמשתתפות בתערוכה, שתוצג כחלק משבוע העיצוב הישראלי, ליווה גיל רויטר, שמתעסק ביזמות בעולם העיצוב וקידום פלטפורמות להצגה וחשיפה של יוצרים מדיסציפלינות עיצוב שונות בארץ ובחו״ל. רווחי מכירת הצילומים ייתרמו לעמותת שובע.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden