כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

בת הים הגדולה: מרב סלומון מוסיפה לכרטיס הביקור שלה גם את תפקיד המו״לית

בשבוע הבא תוכל המאיירת מרב סלומון - ראש תחום איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל - להוסיף לכרטיס הביקור שלה גם את תפקיד המו״לית, כשתשיק את Salomon & Daughters, הוצאה לאור שתתמקד בספרות חזותית למבוגרים. הספר הראשון בהוצאה, The Business of Staying Alive, שכתבה ואיירה, מציע מבט משעשע ומפוכח על המוות. ״אם כבר נגזר עלינו למות, והחיים בין כה מכילים בעיקר סבל, בואו נצחק על זה״, היא אומרת. ״זה לא יגרום לנו לחיות חיי נצח, אבל יהפוך את ההמתנה למהנה יותר...״

Yuval:

הי מרב, בוקר טוב. מה שלומך?

Merav:

נראה לי שטוב. נרגשת

Yuval:

מזל טוב על הפיכתך באופן רשמי להוצאה לאור! זה באמת מרגש

Merav:

מאוד מרגש. זה חלום של שנים שהחלטתי להגשים. אבל זה גם מאוד מפחיד

Yuval:

מה זה ״שנים״? מתי זה התחיל לדגדג?

Merav:

אני חושבת שהזרע נזרע עוד כשהייתי סטודנטית ונחשפתי לראשונה לסוגה הזו של ספרות חזותית למבוגרים. התפוצצו לי אלף זיקוקים במוח. כבר אז הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כמאיירת, אבל אני חושבת שגם זרע הפורענות של לחלום להיות מוציאה לאור התחיל כבר שם. ככל שעברו השנים וזכיתי להוציא ספרים מהסוגה הזו, כיוצרת, בהוצאות אחרות, הרגשתי יותר ויותר כמו קוקיה שמטילה ביצים בקינים של אחרים.

וגם…. אני קונטרול פריק. אני רוצה שליטה מלאה על ה כ ל !

Yuval:

כן, אני יכול להבין את זה… אבל לפני שנדבר על הספר הראשון בסדרה, The Business of Staying Alive, איזה ספרים את רוצה להוציא ב־Salomon & Daughters?

Merav:

מעבר לעניין שלי בלעשות ספרים חזותיים בעצמי, הייתי רוצה להיות יכולה לעזור לקדם בארץ את הנישה של סוגת הספרים הזו. Salomon & Daughters תהיה הוצאה שמתמקדת בסוגה של ספרות חזותית למבוגרים. מדובר בטווח שבין הנובלה הגרפית והקומיקס מצד אחד, שזה הצד של הסיפורת, לבין הקצה של הפואטיקה החזותית שזה יותר הצד של השירה. בין לבין אני מקוה להיות יכולה לבחון עוד ועוד סוגים של טקסטים חזותיים. הכוונה היא ליצור סידרה מתמשכת של ספרים, שהם יצירות שלמות שיש להן נוכחות ומשמעות כאוביקטים פיזים לצד היותם מיכלים של אמנות וספרות ותרבות.

בעבודה שלי בכל התחומים מעניין אותי לבחון את המושג ספר מכל מני אספקטים: מהטכנולוגי והמכני, לתרבותי ולמושגי. בספרים שלי אני שואלת שאלות שקשורות לקריאה, להיררכיה, לנרטיב, לקשר שבין הטקסט החזותי לטקסט המילולי. אני רוצה להמשיך לבחון את השאלות הללו, ולהציע כל מני אפשרויות שונות של תשובות ושל מבטים דרך המהלך שמצרף עוד יוצרים ועוד נקודות מבט

Yuval:

ומה את יכולה לספר לנו על שם ההוצאה (וליתר דיוק על חלקו השני…)

Merav:

אני משחקת עם הרעיון של הוצאת ספרים חזותיים כבר כמה שנים, אבל כל תוכנית עיסקית שבניתי הביאה אותי (או את רואה החשבון שלי) למסקנה שזה לא מעשי כלכלית. לפני שנה בדיוק, בעקבות ארוע אישי ופרטי משמעותי הבנתי באופן צלול וברור, שהעניין שלי במהלך כזה של הקמה וקיום מתמשך של הוצאת ספרים חזותיים, לא צריך להיות מבוסס ומוצדק כלכלית, אלא אידיאולוגית ועקרונית. ברגע שהבנתי את זה, יכולתי להפסיק לנסות להצדיק את המהלך הזה כלכלית, ולבדוק אפשרויות אחרות של מבנה עסקי.

השם במידה רבה מייצג את התובנה הזו. חוץ מזה שרציתי שם שישמע גם מאוד רציני ומסורתי ומבוסס ואחראי, וגם חדש ורענן ומפתיע. מה גם שיש לי שתי בנות, ויש לי גם אחות

Yuval:

והבחירה בבנות, טייק אוף על כל העסקים שמכניסים את ״ובניו״, וגם חשיפת החזה המאויר (ולא בפעם הראשונה…). זה אולי ברור, אבל בכל זאת חשוב לי לשאול, מה את רוצה להגיד בזה?

Merav:

גדלתי בבית של נשים. יש לי שתי בנות שהן כבר נשים צעירות. העבודה שלי מעורבבת בחיים המשפחתיים שלי. אני לא חזקה בהפרדות, אני לא מפסיקה להיות אמנית בבית, ולא מפסיקה להיות אמא בעבודה. ותוך כדי הכל אני לא מפסיקה להיות אישה…

גם הסטודנטים שלי יודעים את זה, כי אני תמיד נותנת דוגמאות מחיי, ככה שזה טבעי לערבב את הכל במהלך גדול ומשמעותי. אני אוהבת שהמשפחה שלי היא חלק מהחיים המקצועיים שלי, ולהפך. וגם, כן: באמצעות הטייקאוף על מסורת ה״ובניו״ אני מצהירה על בעלות מחודשת על תבנית מסורתית ושמרנית.

והלוגו והחזה החשוף גם הם טבעיים לי. ולא בגלל שאני נוהגת לחשוף את החזה שלי. ממש לא. בעיני עצמי אני אישה מאוד פחדנית. אני מפחדת מהכל וכל הזמן. אבל מי שמכיר אותי יודע שאני גם נוטה לחבב לשון גסה ובוטה. זה מצחיק אותי ברמה של ילדים בגן, כנראה לא עברתי את השלב הזה. ומאחר ובלוגו מדובר בבת ים, שהיא גם סוג של בת, ורציתי להדגיש שזו אינה הוצאה לספרי ילדים. עלה הרעיון לא לכסות את החזה שלה בצדפים, או חלק עליון של ביקיני קטנטן, אלא ללכת על המראה הטבעי והנועז… בניגוד גמור אלי, שגם ממש לא הולכת לים אף פעם

Yuval:

כן, קשה לי לדמיין אותך על חוף הים

Merav:

בתוך תוכי נותרתי ירושלמית. לים הולכים כדי לטבוע. זה מקום מאוד מסוכן!
ומתי עוד חשפתי חזה באיור? אני פתאום לא זוכרת

Yuval:

מה שעולה לי בראש זו כמובן ״הברכה״

Merav:

בברכה האישה מכוסה ב־14 מתוך 15 האיורים. באחד היא מניקה אז היא חייבת להיות חשופת חזה… אני מפשיטה שם את הזוג עד הבגדים התחתונים שלהם בלבד. זה גם סוג של עירום, לפעמים אפילו יותר חושפני ופגיע

Yuval:

אבל הנה, עובדה שאני זוכר…

Merav:

אני חושבת שמה שמשותף ל״עירום״ בספרים שלי הוא הנוכחות הכביכול נון־שלנטית שלו, שמפקיעה אותו כביכול מהמיניות ומהפרובוקוציה, ומשייכת אותו לאפשרויות אחרות. דרך העירום אני מנסע גם לדבר על פרטיות ואינטימיות של אדם עם עצמו, ועל פגיעות.

דוגמה טובה לזה אולי אפשר לראות באחת הדמויות החוזרות בספר אמן שלי ״פומפיי״, שיצא בסדנת ההדפס הירושלמית. יש שם דמות ערומה שחוזרת בכל אחת משבע התמונות. בכל סצינה היא עסוקה בלגלח או למרוט שערות מאזור אחר בגוף, כשסביבה מתרחש אסון דרמטי אחר. זה העירום שמעניין אותי: העירום הפרטי של חדר האמבטיה, של תחזוקת הגוף ושל הדו שיח המורכב והפרטי של אדם עם גופו

Yuval:

מעניין. ובואי נתקדם לספר הראשון בסדרה: The Business of Staying Alive. זה באמת לא פשוט להישאר בחיים ב־2017, אפרופו תכניות עסקיות… מה את יכולה להגיד על מה שקורה בספר?

Merav:

הספר עוסק באופן לא מפתיע במוות. יותר נכון, איך להיזהר מפניו ולהישאר בחיים. המוטו של הספר הוא שהסכנה היא בכל מקום…. Danger is Everywhere, ומדובר בעצם בסוג של קטלוג, או מדריך חזותי. הספר מחולק ל־12 פרקים, כל פרק מוגדר כקטגוריה, והוא מתאר 13 תמונות המדגימות כיצד המוות אורב בכל מקום.

לדוגמה, יש קטגוריה של הבית, שבה אפשר ללמוד על מדגם מייצג של הדרכים הרבות שבהן אפשר למצוא את מותך בבית. הפרקים כוללים קטגוריות יותר רחבות כמו אסונות טבע, מלחמה ופשע, אבל גם קטגוריות יותר ספציפיות כמו איך אפשר למות בים, על הכביש, ובחושך.

הרעיון של הספר מבוסס על המסורת האלגורית של איורי מומנטו־מורי מימי הביניים: יש את ריקוד המוות שבו פרסוניפיקציה של המוות מובילה שרשרת רונדו עליזה מהאפיפיור, הקיסר ועד אחרון העניים אל הקבר. הרעיון האלגורי מאוד פשוט: זיכרו את המות. אבל האסטרטגיה גאונית: אם כבר נגזר עלינו למות, והחיים בין כה מכילים בעיקר סבל, בואו נצחק על זה. זה לא יגרום לנו לחיות חיי נצח, אבל יהפוך את ההמתנה למהנה יותר…

הספר שלי בהחלט מתיימר להמשיך את המסורת הזו, ומציע גם הוא מבט מפוכח אך משועשע מהמוות בעידן שלנו, כמו גם מבט על הפחד עצמו והכוח שלו בהנעת המציאות והתרבות שלנו. דרך המקאבריות והגרוטסקיות, הסלפסטיק וההגזמה, אני עושה הזרה שמרחיקה אותנו מהרגש עצמו ומאפשרת לנו, כך אני מקווה, מבט חדש על הפחד ועל המוות ועל החים ועל עצמינו

Yuval:

כמה זמן עבדת על הספר?

Merav:

התחלתי לאסוף את הסצינות ולצייר אותן להנאתי לפני בערך שבע שנים, כשהבת הצעירה שלי הייתה מאוד מאוד מאוד חולה, ואני הייתי איתה בבית. היא ישנה רוב הזמן, ואני לא הצלחתי לעשות משהו יעיל מרוב דאגה ופחד, אז התחלתי לאסוף את הפחדים שלי. זה אוסף מפואר אני חייבת לציין. לאט לאט נאספו עוד ועוד דימויים, ואז התחלתי למיין אותם לקטגוריות. ככה נולד הספר.

כשהחלטתי לפתוח את Salomon & Daughters חשבתי שזה ספר טוב להתחיל איתו. גם כהצהרת כוונות, וגם כי היה לי יותר קל להתחיל איתי כלקוחה, למרות שאני לא כזו לקוחה נוחה. אני מאוד בעייתית. תשאל את נעמה טוביאס, המעצבת של הסדרה, הלוגו והספר. שנה שלמה אני משגעת אותה. אני חושבת שהיא עשתה עבודה מעולה עם העיצוב, וגם הייתה לי לתיבת תהודה ועין חיצונית חשובה בתהליך

Yuval:

טוב, היא באמת מעצבת מעולה…

Merav:

נעמה עיצבה קונספט שלם לסידרה של ספרים שונים שזקוקים לפורמטים שונים, ובכל זאת היא יצרה סוג של סקין עם עקרונות קבועים שיאפיינו וייחדו את הסדרה, ובו זמנית יאפשר לכל ספר להיות יחודי ולקבל את הפורמט המתאים לו

Yuval:

אז אני חושב שזה הזמן לשאלת מיליון הדולר: מי הקהל? מי יקנה? כמה יעלה? ואיפה את מתכוונת למכור את הספרים?

Merav:

זה יותר שאלת ה־100 שקל…

הרעיון הוא ליצור סדרת ספרים שיש להם ערך פיזי כאוביקט של תשוקה, ושמתיחסים ומציעים גם ״חווית־ספר״ מספקת ומעשירה, מבלי שנצטרך למכור כליה או לתמחר את הספרים במחיר גבוה מדי. אני רוצה שהספרים של Salomon & Daughters יעלו כמו כל ספר קריאה רגיל.

כרגע הספרים ימכרו במסגרת ארוע ההשקה שיתקיים, כיאה לנושא הספר, ביום שישי ה־13 בינואר בשעה 12:00 בחנות הספרים ״סיפור פשוט״ בנוה צדק בתל אביב. במקביל אפשר יהיה לקנות אותם בחנויות הספרים העצמאיות בתל אביב וירושלים. אפשר גם לקנות אותם ישירות דרכי ודרך האתר שלי, ובהמשך יהיה אתר להוצאה ואפשר יהיה לקנות אותם שם.

אני גם שמחה שאנחנו כבר עובדים על הספר הבא בהוצאה, וגם התחלנו לעבוד על הספר השלישי. התגובות מצד הקהילה הקטנה של חובבי הספרות החזותית ויוצרי הספרות מסוג זה מחממות את הלב. בשלב הזה אני מרשה לעצמי להיות אופטימית, מה גם שברור לי שזה תהליך ארוך עם עקומת למידה תלולה. זו ריצה למרחקים ארוכים

Yuval:

מה את יכולה לספר על הספרים הבאים של ההוצאה?

Merav:

שהם מפתיעים. אני לא רוצה לקפוץ גבוה מדי כרגע, למרות שכמו שציינתי אנחנו כבר בעיצומה של העבודה על הספר הבא, שהוא של אמן ותיק ומוכר ומבוסס ואהוב מאוד מאוד, וזה כבוד ענק שהוא נענה להזמנה שלי לעשות ספר במיוחד להוצאה. אבל אני לא רוצה להגיד יותר מזה, עוד לפני שהשקנו את הספר הראשון. אני אוסיף וארמוז, שכמו שהספר השני יהיה של אמן ותיק ומבוסס, ככה הספר השלישי יהיה של אמנית צעירה ויחסית חדשה. זה חלק מהקונספט של ההוצאה, וזה חלק ממה שיפה כל כך בספרות חזותית, שהיא מגוונת ביותר

Yuval:

סיקרנת! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Merav:

אחרי ההכרזה על מות הספר המודפס, יש תחייה והתעוררות עצומה בתחום בעולם וגם בארץ. לא רק שהספר המודפס לא מת, אלא מסתבר שהוא חי ובועט. לראיה, מפעל הפיס פתחו לפני ארבע שנים קטגורית תמיכה בספרות חזותית למבוגרים, וארטפורט תל אביב יקיימו בסוף החודש זו השנה השלישית יריד ספרים חזותיים, שרק הולך ומתפתח. כל הזמן קמות יוזמות פרטיות יפהפיות של קבוצות ויחידים שמוציאים ספרים כאלו, ולאט לאט נצליח לעשות לנו מקום על מדף הספרים. אני מקווה שההוצאה והספר שלי יעזרו לפלס עוד צעד לכיוון ההתבססות של הספרות החזותית.

לא שאלת אותי למה הספר באנגלית, או שהתשובה לגמרי צפויה?

Yuval:

נראה לי שאכן צפויה, גם בגלל שהשוק המקומי קטן, אבל גם בגלל שהאיור הישראלי ברמה כל כך גבוהה ומקבל פרסים בכל העולם, כך שאין סיבה שלא יקנו את הספרים האלו גם שם!

Merav:

לגמרי

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden