ככה זה שבשניים: לוגואים ועטיפות

זה לא מכוון, אבל שוב ספר בהוצאת עם עובד גרם לי להתעכב בחנות הספרים, אלא שהפעם זה לא היה בגלל העיצוב: בתחתית העטיפה, במקום בו נמצא תמיד הלוגו של עם עובד, הופיע בנוסף גם הלוגו של הוצאת חרגול. תהיה הסיבה אשר תהיה (זה בטח קשור לשיתוף הפעולה בתרגום), זה עדיין נראה לי מוזר. אחד הפורמטים המזוהים בשוק הספרים בארץ מבחינת עיצוב וגודל הוא זה של עם עובד  – הספריה לעם. אני באופן אישי עדיין מעדיף את הפורמט הקודם שלהם, זה עם הלוגו האדום בפינה הימנית העליונה. נדמה לי שהיה בו משהו יותר מודרני ופחות משתדל מהעיצוב הנוכחי עם שכפול התמונה בפייד ברקע. יחד עם זאת, אני נזכר בעיצוב זה רק כשאני ניגש למדף הספרים בו כל ספרי עם עובד ניצבים זה לצד זה, ואני יכול להגיד שהתרגלתי כבר לגמרי לפורמט הנוכחי.

ובחזרה ללוגואים: אני לא יודע אם זה רק אני, אבל ממש צרם לי בעין עצם הצבת שני הלוגואים זה ליד זה. אני לא מדבר על עצם הרעיון של שיתוף הפעולה, אלא מבחינה ויזואלית בלבד: אלו שני סמלים שכל כך לא מתחברים לי, לא מבחינת הצבע ולא מבחינת הסגנון, ובטח שלא מבחינת מה שהרגילו אותי כל השנים. זה גם לא רק השילוב של שני לוגואים “מתחרים”, כמו אלו של שטראוס ועלית לדוגמא, שם לפחות הצבעים והאליפסות דומים, ומבחינה מסחרית זה הרבה פחות מעניין מבחינתי. אני פשוט כל כך רגיל ללוגו הבודד שפתאום יוצא כזה ספר ומצליח לערער את כל תפיסת העולם החזותית אליה אני מורגל, וכל זה בגלל ספר אחד שתורגם מסינית וניצב על המדף בחנות הספרים…