כל מה שחשוב ויפה

הרשימה המשותפת // 26.03.2020

מרחב לנשימה מודרכת; סיור מודרך במוזיאון לאמנות האסלאם; מעבדת סרטי תעודה בין שירה עברית לקולנוע; הסגר כפרפורמנס בן שש שעות; תחרות לאיור מוזיאון הגוגנהיים

מרחב נשימה

התערוכה ״מרחב נשימה״ במוזיאון וילפריד ישראל, באוצרות שיר מלר ימגוצ׳י, מציגה עבודות מישראל, יפן וקוריאה, העוסקות בהיבטים שונים של נשימה, במרחב שבו אפשר לעצור, להאט ולהפנות את הקשב פנימה. לרגל ימי הקורונה וההאטה שנכפתה על כולנו, משתף המוזיאון את עבודתה של שרון גלזברג לצפיה ברשת, ומזמין את הקהל לנשום איתה ולהאזין למדיטציית נשימה מונחית.

מסיגות גבול במוזיאון לאמנות האסלאם

התערוכה הקבוצתית ״מסיגות גבול״ במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, הפגישה אמניות מקשת רחבה של חברות שמרניות, שעושות ״אמנות אמיצה שמתמודדת עם המוסכמות״. חגית פלג רותם ראיינה את האוצרת, סיגל ברקאי, עם פתיחת התערוכה בינואר. המוזיאון אמנם סגור, אך הקהל מוזמן לסיור מודרך בתערוכה שזמין לצפיה ביוטיוב:

העברים

מיזם העברים הוא מעבדת יצירה לסרטי תעודה ביוגרפיים על כותבים וכותבות בולטים בשדה התרבות העברית והיהודית. במסגרת המיזם מוזמנים במאים לשלב בסיפור הביוגרפי פרשנות ביצירה חזותית ומוזיקה מקורית, כך שהסרטים הנוצרים הם מפגש בן שירה וספרות לתעודה וקולנוע, וכוללים עבודה עכשווית של במאים, צלמים, מאיירים, מוזיקאים, אנימטורים ומעצבים מהשורה הראשונה. עד כה נוצרו 14 סרטים תיעודיים, המציגים בין היתר את יונה וולך, אבות ישורון, ח.נ. ביאליק, לאה גולדברג, ז׳קלין כהנוב ואחרים. הסרטים זמינים לצפייה ברשת.

הסגר כפרפורמנס

הכוריאוגרף דימיטריס פאפאיואנו מיוון העלה לצפייה ברשת את עבודתו Inside. העבודה, הנמשכת לאורך שש שעות רצופות, מציגה בסדרת תנועות פשוטה פעולות שגורות ויום־יומיות, המלוות את החזרה הביתה. היצירה בוצעה על־ידי 30 מבצעים באין־ספור הרכבים על הבמה, ללא התחלה, אמצע או סיום. התפאורה לא משתנה, למעט הנוף הגדול בחלון החדר, שבו מתחלפים נופים ממקומות שונים בעולם, בשעות ובזוויות מגוונות, ומשפיעים על הסיפור בדמיונם של הצופים.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

בהפקה המקורית, שהוצגה בתיאטרון Pallas Theatre באתונה, המבקרים יכלו להיכנס ולצאת כרצונם, לשבת היכן שרצו ולצפות כמה שיבחרו, בשש השעות שבהן הוצגה היצירה על הבמה. גרסת הרשת שלה מציעה חוויה דומה – צילום בשוט אחד, לא ערוך, מתמשך – רק שהפעם, גם הצופים נמצאים בבית.

קול קורא: ציור מבנה איקוני

תחרות ReDraw.02 מזמינה אדריכלים, מאיירים ויוצרים אחרים להגיש את פרשנותם למבנה האיקוני של מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק, בתכנונו של פרנק לויד רייט. ליוצרים יש חופש בחירה בכל הנוגע לפורמט, טכניקה, גודל, כמות הפרטים והנושא. העבודות שיוגשו ייבחנו בידי פאנל שופטים מקצועי, המורכב מאדריכלים ומזוכה התחרות בשנה שעברה. חמישים המקומות הראשונים יכללו בספר השנתי של Non Architecture, וזוכה המקום הראשון יוצג על גבי הכריכה ויזכה בפרס בשווי 1,000 יורו. מועד אחרון להגשה: 26.4.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    הסרטון הזה עם המתפשתים-שרותים-מתקלחים-מתנגבים-אוכלים…… נותן מין מונוטוניות מרגיעה. האם הכוונה למחשבות שחולפות בראשנו מיליון פעמים ביום,או להראות שכולם
    עושים את אותו הדבר,זאת אומרת-כולנו דומים. למרות שבא לי להכיר כמה מהפרצופים שנראים שווים,אני מניחה שאלו רקדנים או שחקנים או סטודנטים.אבל מה קורה שם במיטה למה הם
    מתאדים? בכל אופן פתאום שמתי לב שהנוף במרפסת משתנה האם זה בא להראות את מזג רוחנו המשתנה..?
    האם הם מתאדים במיטה כמו מחשבות שנאלמות.מעניין.רציתי שיקרה משהו שונה בסוף
    אבל נדמה לי שלא ממש קרה.אהבתי את קצב התנהלות הדברים וזה היה קצת מסתורי
    כמו סוד ביני לבין הסרט.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden