כל מה שחשוב ויפה
טולה עמיר, מרחבים מתוכננים

כדאי לדעת: טולה עמיר מנגישה אדריכלות לילדים ונוער

בחוברת מרחבים מתוכננים, האדריכלית טולה עמיר מנסה לעורר בקרב בני הנוער מודעות למרחבים סביבם, וכצרכני העתיד של האדריכלות להקנות להם ידע רלוונטי וכלים להתבוננות ביקורתית

כשפרופסור אילון סולן מהפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב יזם את פרויקט ״כדאי לדעת״ – הפקת חוברות שנועדו להנגיש רעיונות חשובים במדע וברוח לילדים, בני נוער ולכל אדם המעוניין להרחיב את ידיעותיו והשכלתו – האדריכלית טולה עמיר הרימה את הכפפה. הפרויקט מגשים את הרעיון העומד בבסיסו באמצעות ספרייה הכתובה בשפה שווה לכל נפש על ידי חוקרים מהאקדמיה, ובעבור עמיר הוא היה סוג של התגשמות חזון ״שהתרוצץ״ בתוכה.

כבר למעלה משני עשורים שלצד עיסוקה בתכנון אדריכלי במשרד שבבעלותה, עמיר מלמדת בבית הספר לאדריכלות על שם עזריאלי באוניברסיטת תל אביב, ושני העולמות, חינוך ואדריכלות, הם בנפשה. כך, כשיצא הקול הקורא בדבר הפרויקט הוא ״פגש״ אותה בשלה ליטול בו חלק; הממד החינוכי הצטלב עם תובנות מעבודתה האדריכלית, וזו הייתה ההזדמנות שהניבה את החוברת ״מרחבים מתוכננים״.

״כבר 20 שנים שיש לי מערך שיעורים מותאם לבתי ספר. כשילדיי היו בבית הספר שמתי לב שהמערך הלימודי לא כולל נושאים שעניינם סביבה, מרחב, אדריכלות וכדומה, וכך גם לסטודנטים הצעירים בשנתם הראשונה ללימודי אדריכלות חסר ידע בסיסי. מהמקום הזה נולד בזמנו מערך השיעורים; מתוך הבנה והרבה אמונה שככל שמקדימים להסביר את משמעויות המרחבים שאנשים חיים בתוכם, כך יש יסוד להניח שהמודעות אליהם תתפתח ותיטמע כהבנה של ׳התמונה הרחבה׳, שהיא מעבר להבט האדריכלי בלבד״.

קהל צרכני האדריכלות אינו מתמצא בתכנון ובהיגיון של בנייה, גם לא בשפע של נושאים נוספים בתחום התכנוני ששייכים לאיכות חיים. זה חבל, מפני שצרכנים שלא מודעים גם לא יודעים מה לדרוש

מניסיונה, היא מוסיפה, ״קהל צרכני האדריכלות אינו מתמצא בתכנון ובהיגיון של בנייה, גם לא בשפע של נושאים נוספים בתחום התכנוני ששייכים לאיכות חיים. זה חבל, מפני שצרכנים שלא מודעים גם לא יודעים מה לדרוש. מטרת החוברת היא לעורר בקרב בני הנוער מודעות למרחבים סביבם, וכצרכני העתיד של האדריכלות להקנות להם ידע רלוונטי וכלים להתבוננות ביקורתית״. 

מהקטן לגדול

כיועץ המדעי של החוברת ״מרחבים מתוכננים״, שימש ד״ר רועי קוזלובסקי, העומד בראש בית הספר לאדריכלות על שם עזריאלי, והיא נכתבה על ידי עמיר בהשראת הספר חללים וכו׳, פרי עטו של הסופר הצרפתי ז׳ורז׳ פרק, ״אחד הספרים האהובים עלי״. בדומה לפורמט התוכני של הספר, כך גם תוכן החוברת זורם ״מהקטן לגדול״.

הוא מתחיל מהמיטה, המרחב הראשוני והאינטימי ביותר, עובר דרך המרחבים שהאדם נע בתוכם וחי אותם בשגרת יומו (חדר, דירה, רחוב, שכונה וכדומה), ומגיע עד המרחב הגדול ביותר שהוא המדינה. כל פרק/סעיף מתייחס למרחב ספציפי, מגדיר ומסביר את מאפייניו, ומשלב לצד זאת הקשרים רלוונטיים לתוכנו ו/או כאלה העולים ממנו, וכן שאלות לדיון.

מטבח

מיטה

בתוך כך, מרחבים מתוכננים מרחיבה את הידע הכללי ומעוררת חשיבה על נושאים מגוונים שאינם רק אדריכליים, דוגמת איכות סביבה, נגישות, קהילה ושיתוף; ערכים אישיים ואנושיים כמו אחווה וערבות הדדית; ואף ״עורכת היכרות״ עם דמויות נחשבות הנקשרות לתכנים. כך לדוגמה, בסעיף המתייחס לפתחים מצוין לה קורבזייה כמי שטבע חותם של חדשנות בתחום זה, כשבבוקסה המשולבת בו מובא מידע קצר עליו ועל פועלו.

הסעיף הדן במרחב הלובי הקומתי מנוצל להתייחסות ליחסי שכנות, לממד שיתופי ולקהילה, תוך אזכור סיפורה של לאה גולדברג דירה להשכיר כדוגמה לקונפליקט רב־תרבותי, ובסעיף המתייחס לערים מוצגת הסופרת והעיתונאית האקטיביסטית האמריקנית־קנדית ג׳יין ג׳ייקובס, כמי שיצאה נגד ערי השינה ודיברה בשבח העיר כמקום המאפשר מגוון חוויות ושימושים.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר של פורטפוליו >>

הסעיף הדן ב״מבנים אחרים״ מדגים את הנאמר בו עם מידע על מבנים בארץ בעולם, שמאיר זוויות שונות של העשייה האדריכלית: מרכז פומפידו כדוגמה לתכנון שפורץ את גבולות הנורמות המקובלות; בניין הדירות עתיר הצמחייה שתכנן ביורק אינגלס בקופנהגן כדוגמה לתכנון התורם לחזות העיר; ומעונות הוד, מגורי עובדים שתכנן האדריכל אריה שרון באמצע שנות ה־30, כדוגמה לתכנון הסביבה הבנויה המאפשר יצירת קשרים וחברויות מסוגים שונים.

החוברת מדגישה את ערכו של תכנון אדריכלי באוריינטציה חברתית וסביבתית. היא מעמידה את צרכי הפרט מול צרכי המדינה, מצביעה על דילמות חיים שקיימות במרחב, ומדברת על ערכו של גיוון אוכלוסין

״החוברת ככלל מדגישה את ערכו של תכנון אדריכלי באוריינטציה חברתית וסביבתית. היא מעמידה את צרכי הפרט מול צרכי המדינה, מצביעה על דילמות חיים שקיימות במרחב, ומדברת על ערכו של גיוון אוכלוסין, כשהאסתטיקה מוצגת ככלי חשוב ומשמעותי אך לא המרכזי״, אומרת עמיר על התכנים המגוונים, שיכולים להשתלב בשיעורי היסטוריה, אזרחות, גיאוגרפיה, ואפילו ספרות. 

בין לבין ״שתול״ מידע טריוויה שמרחיב את הדעת, והשאלות לדיון, שחותמות כל סעיף, גולשות גם להבטים שאינם בהכרח אדריכליים, אך הינם בעלי ערך אישי־רגשי וחינוכי חשוב באותה מידה. כך לדוגמה, שאלה על חשיבות ארוחות משפחתיות בסעיף שעניינו פינת האוכל, או שאלות על שוויון וחלוקת נטל בסעיף המדבר על הסלון כעל חלל ציבורי משותף לכל בני הבית. 

טולה עמיר. צילום: טל זכות

מבואה

החוברת הוצגה מדגמית לתלמידים בכיתות ז׳, ח׳ ו־ט׳ לצורך קבלת משוב, ולדברי עמיר ״הוא היה רבגוני, לא כזה שאפשר היה להסיק ממנו מסקנה אחת גורפת, אך אפשר היה לראות שהתלמידים הבינו את התוכן, ענו על השאלות וזה מעודד״.

מרחבים מתוכננים כתובה בשפה מסבירה ״ומאפשרת״, לדברי עמיר, ומלווה באיורים חינניים פרי עטה – או עפרונה – של מי שחוטאת באיור כתחביב. ״אפשר גם לצבוע אותם על הדרך״, היא אומרת, ״אבל העיקר הוא שהיא תגיע לנוער והתוכן יחלחל ויופנם; שהיא תוליד צרכנים נבונים, תשפר את נוחות השימוש במרחבים ואת ביטחון השימוש בהם, ותעניק ידע וכלים להבנתם. עצם הידע הוא כוח״.  

טולה עמיר, מרחבים מתוכננים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden