כל מה שחשוב ויפה
נעה פלד, שלג
נעה פלד, שלג. צילום: דניאל חנוך

המחלקה לתקש״ח בבצלאל בתחרות אגודת המאיירים הבריטית 2021

פורטפוליו News: אורית ברגמן, ראשת תחום איור במחלקה לתקש״ח בבצלאל; אלונה מילגרם ונעה פלד, בוגרות המחלקה - ברשימה הסופית בתחרות השנתית של אגודת המאיירים הבריטית לשנת 2021

השג למחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל: אורית ברגמן, ראשת תחום איור במחלקה, לצד בוגרות המחלקה – אלונה מילגרם ונעה פלד – נכנסו לרשימה הסופית בתחרות השנתית הבינלאומית של AOI, אגודת המאיירים הבריטית (Association of Illustrators): ברגמן ומילגרם עבור ספרים שאיירו בעבור ידיעות ספרים, מודן ופיג׳מה; פלד עבור סיפור שכתבה ואיירה במסגרת הלימודים בבצלאל.

אורית ברגמן / לו רק

האיורים נוצרו עבור הספר ״לו רק״ מאת יורם טהרלב שהופיע באסופות קודמות וזכה לספר משלו. לשמחתי הרבה (כי אני אוהבת לצייר חיות) הוא מתאר אוסף חיות שמדמיינות כמה כיף להיות ילדים של הורים אחרים. הקנגרו משתוקק לאמא נמרה, גור הנמר לאבא אריה, האריה הקטן לאמא היפופוטם, עד שחוזרים חזרה לאמא קנגרו.

הספר יצא בהוצאת ידיעות ספרים ופיג׳מה. כשאני עובדת על ספר עבור ספריית פיג׳מה אני יודעת שהוא יגיע להרבה בתים. זאת הזדמנות בשבילי כיוצרת אבל גם כמחנכת בתחום, להכיר לילדים סוג איור יותר אמנותי. בחרתי בטכניקת קולאז׳ ידנית של גזירות נייר, עפרונות צבעוניים וגואש. היה לי חשוב לדייק באנטומיה של החיות, והתמודדתי עם העובדה שחלקן לא חמודות.

הקו בין מפחיד לחמוד מעניין אותי, אני מקווה שלא התרחקתי ממנו יותר מדי. בקומפוזיציות של הספר ניסיתי לשחזר את הזרימה השמחה של החרוזים של טהרלב, דמיינתי אותו כשורה של חיות רוקדות במעגל. את הספר עיצבה בכישרון מיכל מגן.

אורית ברגמן, לו רק

אורית ברגמן, לו רק


אלונה מילגרם / הנסיכה והאבן

את האיורים המשתתפים בתחרות יצרתי עבור הספר ״הנסיכה והאבן״ שכתבה רות קלדרון ויצא בהוצאת מודן בשנה שעברה (והשנה בהוצאת פיג׳מה). הסיפור עוסק בנסיכה לא נסיכותית, לפחות לא באופן הסטנדרטי שבו מצטיירות נסיכות בחלק ניכר מסיפורי הילדים, אלא נערה חכמה, עצמאית, שלא חוששת להתלכלך.

בין היתר, היא נהנית מאבא תומך ששולח אותה ללמוד, ובמהלך שפותח את הסיפור ומניע את העלילה, חד לה חידה. אני לא אגלה מה הפתרון של הנסיכה והתהליך שהיא עוברת, אבל למרות כל נסיונות העזרה שהיא מקבלת בדרך, היא בסוף מוצאת דרך יצירתית משלה לפתרון החידה.

שמחתי מאוד לגלות בפגישה עם רות, שאנחנו חולקות תחושות דומות לגבי הנסיכה ואיך היא צריכה להראות. לא היה לי ספק שהיא צריכה להיות לבושה בפשטות, יחפה, ובגלל המיקום והתקופה שבה מתרחשת העלילה, גם שחומת עור. שוחחנו על הדמויות המרכזיות, הסביבה והאווירה, וכשיצאתי לדרך והתחלתי להעביר מחשבות ותחושות לאיורים, כבר היה לי בסיס מעולה לעבוד איתו בבניית הדמויות.

בשלב הזה, מיכל פז קלפ הצטרפה אלינו בתור עורכת הספר וגיבשנו יחד את הקצב של האיורים ואת התוכן של כל כפולה. העבודה על האיורים התחילה כסקיצות כלליות בצידי הטקסט, התקדמה למחברת סקיצות להמשך גישוש הדמויות והסביבה ומשם לסקיצות ואיורים סופיים בפוטושופ.

תהליך העבודה על האיורים וכן העבודה המשותפת עם רות ועם מיכל היו חוויה מאוד מעשירה ומלמדת. החופש והאמון שקיבלתי משתיהן איפשר לי להיות חופשייה יותר בתהליך האיור, ובנוסף היה גם הסיפור עצמו, שהמשיך לרגש אותי למרות מספר הפעמים המכובד שקראתי אותו. כל אלה הביאו לכך שהפרויקט הזה הפך להיות אחד האהובים עליי. מהסיבה הזאת, כשחשבתי על פרויקט מייצג להשתתף איתו בתחרות, הוא הרגיש לי כמו הבחירה הנכונה והמתאימה ביותר.

אלונה מילגרם, הנסיכה והאבן

אלונה מילגרם, הנסיכה והאבן

birds


נעה פלד / שלג

״שלג״ הוא סיפור קצר על הקשר העצמתי בין ילדה בקיבוץ, לבין שלג הכלבה של השכנים. הסיפור נכתב ואויר במסגרת הלימודים בבצלאל בקורס ״ספר המחר״ בהנחית מרב סלומון.

העלילה היא פיתוח של זיכרון ילדות שלי: ילדה ביישוב קטן בצפון שלא מעט העדיפה את חברתם של כלבי היישוב על פני חבריה לכיתה. הזיכרון עובד כמה וכמה פעמים, כל פעם בשינוי קטן, עד שנוצרה העלילה של שלג; שילוב של האמיתי עם הבדיוני.

הנופים והמפה בתחילת הספר מושפעים מהיישוב שבו גדלתי, ואפילו שלג מבוססת על כלבה אמיתית מהיישוב (למקבילה המציאותית קוראים ג׳ונו), אבל העלילה מומצאת. הסיפור מובא מנקודת מבטה של הכלבה, וכך מנגישה יותר את האירועים הקשים המתרחשים בספר לצופה.

כספר, ״שלג״ נועד לאתגר את פורמט הקומיקס. הפריימים ״צפים״ בעמוד ללא גריד, מיקומם וגודלם נקבעו בהתאם לצרכי הסיפור. נוסף על כך הספר אילם, בהתאם לנקודת המבט של הכלבה שדרכה מסופר הסיפור (הרי כלבים לא מדברים). מהתתחלה ידעתי שאני רוצה לקחת על עצמי את האתגר הזה, לספר סיפור ללא מילים.

הספר נעשה כולו בטכניקת קרוסהצ׳ינג, בשכבות דיו והפרדת צבעים ידנית. כל צבע צויר עם עט נובע ודיו שחור על דף נייר נפרד, בעזרת שולחן אור; זאת אומרת, כל השחור הופיע על דף אחד, מעליו הונח דף עם כל מה שעתיד להיות אפור, דף של כל העתיד להיות אדום, ובחלק מהעמודים מה שעתיד להיות לבן.

לאחר מכן כל דף נסרק, וצבעו שונה לצבע המתאים. השכבות הונחו אחת על השניה ורק בשלב זה נוצר האיור השלם. הטכניקה הושפעה מטכניקות דפוס קלאסיות, כך שכל דף הוא מעין ״פלטה״ של צבע אחד.

נעה פלד, שלג

נעה פלד, שלג

צילומים: דניאל חנוך

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden