דנמרק־ישראל: תכנון משרדי חברת ריסקיפייד שם דגש על הממד החברתי־קהילתי

בעיצומם של ימי הקורונה שטרפו את קלפי השגרה, ולאחר לא מעט חיפושים, שכרה חברת ריסקיפייד את בניין בית אירופה הוותיק והעתיקה אליו את משכנה בינואר השנה. החברה, שעוסקת בפתרונות לזיהוי ומניעת הונאות אשראי, החלה את דרכה בדירה קטנה בתל אביב ותוך עשור נסקה והפכה לחברה שמעסיקה מאות עובדים בארץ (לצד סניפים ברחבי העולם). לפני המעבר לבית אירופה שכנו משרדיה בשש קומות של בניין ברחוב קלישר, אבל הצורך במרחב שיכיל בנוחות את מספר העובדים הגדול והגדל וישמש כמתחם המרכז את כלל פעילותה – היה בלתי נמנע.

״החיפוש היה לא פשוט וארך זמן״, מספרת מאיה ארמן, מנהלת התפעול של ריסקיפייד בארץ. ״ידענו שאנחנו לא רוצים להתמקם במגדל, אלא למצוא בניין ייחודי עם אופי, שיהיה נעים לבוא אליו ולשהות בו. גם המיקום בסמיכות לתחנת הרכבת ולעורקי תחבורה שייקלו על הגעת עובדים שאינם תושבי העיר, היה גורם משמעותי בחיפושים״.

בית אירופה, שתוכנן על ידי האדריכל אברהם יסקי ומאופיין בתצורת פרסה, נבנה בשנת 1979. במהלך השנים עבר מספר גלגולי אכלוס, באחרון שבהם שכנו בו משרדי חברת מי אביבים, קליניקות ומשרדים של עורכי דין. על מנת להתאימו לצרכי החברה נדרש לבצע בו שיפוץ מקיף ממסד לטפחות.

תכנונו החדש הופקד בידי משרד האדריכלים הדני NORM, שעמו הייתה למנכ״ל עידו גל היכרות קודמת, ותפיסת התכנון שלו תאמה את החזון העיצובי שביקש ליישם במשרדים החדשים. המשרד המקומי שהיה אמון על התאמת התכנון והביצוע היה סטודיו גינדי, בהובלת צוות שכלל את האדריכליות ורד גינדי, יפעת כהן־פישמן ולי דורון.

הסגרים שנכפו על העולם בימי הקורונה מנעו מאדריכלי המשרד הדני להגיע לארץ, אבל תהליך התכנון שבוצע בשלט רחוק לא נפגע: האדריכלים ניהלו מחקר מקיף ומעמיק על תל אביב, למדו את המארג הארכיטקטוני של העיר, את הבניין ואת סביבתו

הסגרים שנכפו על העולם בימי הקורונה מנעו מאדריכלי המשרד הדני להגיע לארץ, אבל תהליך התכנון שבוצע בשלט רחוק לא נפגע: האדריכלים ניהלו מחקר מקיף ומעמיק על תל אביב, למדו את המארג הארכיטקטוני של העיר, את הבניין ואת סביבתו. ריסקיפייד מצידה הזינה אותם בנתונים הרלוונטיים שנדרשו לתכנון, כמו צילומים, סרטוני וידאו, מצגות ושרטוטים. 

בתוך כך, העיצוב של נורם נרקם בהשראת ארכיטקטורת הבאוהאוס שבסביבה, ההקשר העירוני של הבניין וצורות גיאומטריות פיסוליות שמאפיינות את האזור. אלה, לצד אלמנטים אדריכליים שהיו קיימים בבניין, קו הרקיע של העיר והפרוגרמה שהגדירה ריסקיפייד – היוו מרכיבי מפתח שהנחו את פיתוח התכנית.

סביבת עבודה שמשלבת עיר ובית

הפרוגרמה שהוגדרה הייתה, לדברי ארמן, מעמיקה ומפורטת. לצורך גיבושה הוקמו צוותי חשיבה שכללו נציגים ממחלקות שונות, על מנת לדייק את הצרכים והרצונות של החברה ושל העובדים ולהעניק להם מענה מיטבי. במסגרת זו הוקדשה חשיבה גם לעתיד, כמו גידול במספר העובדים, התנהלות העבודה ככלל ובסיטואציות קיצוניות כמו זו של הקורונה בפרט, ולמודלים היברידיים שנטמעו כשגרה. הקונספט הרעיוני של נורם חתר ליצירת סביבת עבודה המשלבת ממד אורבני עם אווירה נינוחה, לכדי מרחב המכיל מנעד אפשרויות ועונה על הרגלי עבודה שונים.

״יש מי שנוהגים לעבוד בתנאי שקט, כמו אלה שקיימים בספרייה או בחדר עבודה הפרטי שלהם. לחלופין יש מי שמעדיפים מרחב פעיל עם אווירה דינמית, שמאפיינים מקומות כמו בית קפה או סלון משותף״, נכתב בהצעת התכנון. ארמן מוסיפה ש״הרעיון היה לייצר סביבת עבודה גמישה ומגוונת, שמשקפת בצורה הטובה ביותר את אופי העבודה בחברה: עובדים ביחד, בנגישות מלאה, ללא מקומות קבועים וללא היררכיות בין ההנהלה לעובדים״.  

במסגרת התאמתו לדיירת החדשה בוצע בבניין שיפוץ רבתי, שגילח מתוכו את הפנים הקיים והבניין נותר כמעטפת שבכללה יציאה לפטיו בקומה הראשונה. החלוקה החדשה ייעדה את ארבע הקומות העליונות לשמש כקומות עבודה רגילות, ואת קומות הכניסה והקרקע לשימוש כמרחבים משותפים ורב־תכליתיים, שככאלה מזמנים חברתיות וקהילתיות.

השנים שחלפו מאז נבנה הבניין חייבו חידוש של כלל התשתיות ומערכות האינסטלציה, מיזוג האוויר ומערכות החשמל. התאמת העיצוב החדשני לבינוי הישן הייתה, לדברי גינדי, מאתגרת. ״לא היה לנו תיעוד ראוי, והתהליך היה כרוך באילוצים שדרשו פתרונות ראויים, לא פעם גם מורכבים.

״מאידך, החלל הריק שנגזר מתצורת הפרסה של הבניין והחלונות הרבים במעטפת היטיבו עם חדירת אור טבעי פנימה – גורם בעל משמעות רבה במרחבי עבודה. עיקר האתגר היה לשמור על החזון האסתטי של נורם ולתרגם אותו הכי טוב שאפשר, לטובת יצירת סביבה טבעית, רכה וזורמת ולא תעשייתית למראה״.

קומת הכניסה מכילה חלל שיתופי גמיש ורב תכליתי, המתנשא לגובה כפול שמנוצל כגלריה עליונה. מרכזה הוא אולם גדול שהשימוש בו עונה על מגוון צרכים – עבודה משותפת, מפגשים קהילתיים, אירועי חברה גדולים (מקצועיים או חברתיים) ואזורי עבודה. במרכז האולם ניצב שולחן עץ גדול עם גופי תאורה מרשימים שמשתלשלים מעליו, ובהיקפו פינות ישיבה ועבודה.

אל הגלריה העליונה מובילות מדרגות המאזכרות את המערך המבני של המדרגות הספרדיות ברומא: שני גרמי מדרגות משני עברי המרחב, שנפגשים במעין במה, ממנה מוליכות מטה לאולם מספר מדרגות רחבות. ״ההשראה שלנו לתכנון המדרגות הגיעה מהמדרגות הרומאיות, כמו גם מהמבנה של אמפיתיאטרון קלאסי. הכוונה הייתה לייצר סוג של פיאצה, מקום שמזמין התכנסות ושיתופיות״, מסבירים אדריכלי נורם. הגלריה העליונה תחומה במערך של קשתות המהדהד את המוטיב המעוגל של מעטפת הבניין, ומחלליה המשמשים כאזורי עבודה אפשר להשקיף מטה אל מרכז האולם, כמו גם אל החוץ.  

בסצנת המשרדים העכשווית, שנדמית לא פעם תזזיתית ותפאורתית, שפת העיצוב במשרדי ריסקיפייד שונה בתכלית. היא משקפת את זהות החברה ומשדרת את נועם הארומה הנורדית. היא חפה מכל גחמנות ונשענת על כנות החומר

הקומה הראשונה מכילה מבואה, חדרי ישיבות, מטבח מפנק ואזור אוכל גדול עם שולחנות דיינר ושולחנות ארוכים, שממנו יציאה לפטיו. הפטיו המטופח מרוצף דק עץ ותחום בצמחייה ירוקה, והוא מאכלס בשטחו אזורי ישיבה ושמשיות המאפשרים לאכול ולהתרווח בנינוחות גם בחוץ.

חללי הקומות הגבוהות זורמים בקו מעוגל שנגזר ממבניות המעטפת, והגמישות התכנונית ניכרת גם בהם – באופן שבו משולבים בשטחם אזורי עבודה פתוחים בקונספט של שכונות, חדרי ישיבות וריבוי אזורי ישיבה לסיטואציות משתנות. לנוחות העובדים מכילה כל קומה גם מטבח קטן, שמיקומו תוכנן בנפרד מחללי העבודה, ויחידת אי גדולה שמאפשרת להסב סביבה תוך שמירה על ביחד חברתי. 

בסצנת המשרדים העכשווית, שנדמית לא פעם תזזיתית ותפאורתית, שפת העיצוב במשרדי ריסקיפייד שונה בתכלית, משקפת את זהות החברה ומשדרת את נועם הארומה הנורדית. היא חפה מכל גחמנות, נשענת על כנות החומר עם חומרים טבעיים כעץ, אבן, בטון וברזל, על שימוש מרובה בטקסטילים רכים ועל שילוב צמחייה המשווה ממד חי ורענן ומחדירה פנימה תחושת חוץ.

כל פריטי הנגרות עוצבו ובוצעו ייעודית, באופן שמבטיח התאמה מדויקת למוטיב העגול ומשמר אותו, כמו גם לשילוב אמצעי מולטימדיה ולנוחות המשתמשים. פלטת הצבעים מאופקת, נעה בין גווני גוני חום־אדמדם לגוונים ירקרקים נעימים לעין בקומות העבודה, וגם תכנון התאורה (שביצע מעצב התאורה צח כהן) משלים את המארג האסתטי.

בהלימה לשפת העיצוב הטבעית־שקטה, גם הגופים טכניים הם מעודנים. תכליתם היא להדגיש את החומרים ולייצר אווירה ולא לתפקד כמופע בפני עצמו. גופים דקורטיביים משולבים באזורים משותפים, כמו אלה שבאולם המרכזי שקושרים אותו עם קומת הגלריה, או גופים שונים באזור המטבח והאוכל.  

קומת מינוס אחד שבבניין נמצאת בשלבי ביצוע אחרונים, ושטחה הגדול במיוחד מיועד להכיל כל טוב לרווחת עובדי החברה. לקומה זו אפשר יהיה להגיע מהבניין או דרך כניסה חיצונית והיא עתידה להכיל לאונג׳־ספרייה, סטודיו לפעילויות כושר ומקלחות, חדרי הרצאות גדולים, חדרי ישיבות ועבודה, אזור קפה ופטיו נוסף.

אין ספק ששיתוף הפעולה הדני־ישראלי צלח את אתגרי השעה, ובעידן שבו חוויית חלל ועובדים מהווה חלק משמעותי בשיח התכנוני – סביבת העבודה החמימה של ריסקיפייד, ששמה דגש על הממד החברתי־קהילתי, מספקת אותה בצורה הטובה ביותר.