כל מה שחשוב ויפה
רותם וניר גואטה, FUTURE POSITIVE

סיכום 2022 / אופנה דיגיטלית: הקוטור החדש?

בשנה החולפת עסקו כולם באופנה דיגיטלית, כזו שקיימת רק באופן וירטואלי. מהי בכלל אופנה דיגיטלית, איך ואיפה היא מתקיימת, וכמה זמן ייקח עד שהיא תהפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו

באפריל 2021 ערכתי ראיון ראשון שעסק באופנה דיגיטלית. ראיינתי אז את רועי דרהי, וכך נכתב בראיון: ״במקביל לעבודתו כמעצב ב־H&M עוסק דרהי גם בעיצוב בגדים דיגיטליים, ובימים אלה משיק קולקציית קפסולה ראשונה, שלה קרא ׳פלסיבו׳. אלו בגדים שאין להם קיום פיזי, והם מוצגים ומוצעים למכירה באתר האופנה הדיגיטלית dress-x.com״.

אני מודה שאז נדרשה ממני הקשבה עמוקה ולמידה של התחום: נדרשתי להבין את עולם המושגים החדש ולהכיר את הטכנולוגיות המעורבות, שהן שונות לחלוטין משימוש בשולחן דיגום ומספריים. מאז, מה שנראה בתחילה כאירוע שולי, הפך לתופעה שהתעצמה ומתקדמת בקצב מסחרר. הסיבות לכך שונות: בגדים דיגיטליים מאפשרים ללובשים אותם לשתף אופנות חדשות מבלי לצבור בארון חפצים מיותרים, וגם להמציא לעצמם דמויות וזהויות שונות. במקביל, האופנה הדיגיטלית מאפשרת למותגים ולמעצבים להיכנס לתחומי יצירה חדשים ולהרחיב את טווח היצירה.

שגיא לירן לובש Meta Genesis suit by Placebo

שגיא לירן לובש Meta Genesis suit by Placebo

רבקה מוסקנטור לובשת Dopamine look by Placebo

רבקה מוסקנטור לובשת Dopamine look by Placebo

תומס הנישקס לובש Dopamine look by Placebo

תומס הנישקס לובש Dopamine look by Placebo

דרהי מצידו המשיך קדימה. נכון להיום הוא פועל בעיקר במסגרת פלסיבו: ״אני עוד עוזר בקטנה ב־H&M, אבל אני כל כולי בסטארט־אפ שלי, שמונה כבר צוות של 11 איש״, הוא מספר. ״הצגנו בשבועות האופנה קורנית לוס אנג׳לס, לונדון וסטוקהולם, ובשבוע האופנה Decentraland הצגנו קולקציה לצד טומי הילפיגר ודולצ׳ה וגבאנה. אנחנו מרגישים מבוססים ויוצאים לסבב גיוס הון ראשון״.

תעשה לנו סדר. מתי כל תחום האופנה הדיגיטלית בכלל התחיל?

״עוד ב־2019, לפני הקורונה. אז התנהל שיח על איך מעבירים את הדברים מפלטפורמה אחת לפלטפורמה אחרת – מהפיזי לדיגיטלי. את המינוח מטאוורס קבע סופר המדע הבדיוני ניל סטיבנסון בספר שלו ׳סנוקראש׳, שהוכרז במגזין טיים כאחד מ־100 הספרים החשובים של המאה ה־20. אז זה היה מושג שלילי לחלוטין.

״בספר מתאר סטיבנסון את תאגידי הענק ששולטים בעולם. מטאוורס הוא מקום כלל עולמי של מציאות מדומה – המקום היחיד שאליו בני אדם יכולים לברוח מחייהם העלובים כמשרתים של התאגידים הגדולים. העלילה מתרחבת לסיפור בדיוני מותח, אבל אין ספק שסטיבנסון הוא זה שחזה כבר אז את המטאוורס, שמאז סגנונו השלילי השתנה וכיום מתייחסים אל הישות הזו די ברצינות. חלקנו כבר עסוקים בחיים שיהיו שם, בין השאר באיך נראה ונתלבש. אני מאמין שזה יקרה, זו חלק מהאבולוציה שלנו כבני אדם. גם אם יש ביננו סקפטיים, הרי שזה רק יעשה טוב ויעורר דיון ויצירה״.

״ברור לנו שהמטאוורס עתיד לשנות באופן משמעותי את האופן שבו אנחנו צורכים אופנה, איך מעצבים אותה, לובשים אותה והיכן בכלל נחשפים אליה״, אומרת עידית ברק, מרצה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. ברק טוענת גם היא בנחרצות שאופנה כזאת תהיה חלק בלתי נפרד מהנוכחות והנראות שלנו״ ״האופנה הדיגיטלית היא לא אירוע מזדמן. יש לה נוכחות בהווה, ובעיקר יש לה עתיד. אבל היא לא תבטל את האופנה הפיזית – הן יתנהלו בשני צירים נפרדים וחייבים להתכונן ולהבין את העולם החדש הזה״.

איך להגיב לשינויים

בסקר שערכה חברת מקינזי ושנתוניו התפרסמו בין השאר גם באתר FASHIONunited עולה שבני דור המילניום, דור ה־X וה־Z, צפויים לבלות במטאוורס בין ארבע לחמש שעות ביום. הסקר נערך בקרב יותר מ־1,000 איש בני 13 עד 70. חברות מתחומים שונים וגם הרשתות החברתיות הבינו את ההזדמנויות העסקיות שהחדשנות הזו מביאה איתה: עולם האינטרנט החדש יציע לנו תכנים שנשהה בתוכם.

במקום לצרוך תכנים ולקיים אינטראקציות מקוונות על מסכים שטוחים, המטאוורס יאפשר לנו להיכנס לעולמות שונים ולחוות אותם באמצעות עזרים של מציאות מדומה כמו משקפי VR, מסכים אינטראקטיביים ואביזרים שיאפשרו לנו לחוות ולהרגיש. דרהי מעיד על עצמו שהוא מתאמן מידי יום בחדר כושר וירטואלי. לצורך כך הוא מרכיב משקפי VR שאיתם הוא נכנס לחצי שעה של שיעור קיק בוקסינג וירטואלי, במקביל לאנשים נוספים שמתאמנים יחד איתו, רק ממקומות אחרים באופן פיזי.

חברות רבות כבר עסוקות בפיתוח של מוצרים ואביזרים שיסחפו את הצרכנים לבלות בעולמות הווירטואליים הללו. אחת הבולטות שבהן היא אפל, והעולם מחכה בדריכות לרגע שבו היא תשיק את הקסדה ואת משקפי המציאות הרבודה שלה. מביני דבר טוענים שאלה יהיו מכשירים שעשויים להחליף את האייפון בעתיד – מה שיגרום לתחום להמריא באמת.

דאני-לי זיסר

דאני-לי זיסר

יהודית בכרי בפרויקט METACTIVIS

יהודית בכרי בפרויקט METACTIVIS

רועי דרהי. צילום: אושרי ירימי

רועי דרהי. צילום: אושרי ירימי

אחד הסימנים לכניסה של אופנה דיגיטלית למיינסטרים המקומי הוא שיתוף הפעולה בין דרהי ופלאסיבו לסטודנטים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ולקוצ׳ינטה, מיזם תעסוקתי ופסיכו־סוציאלי מבוסס אמנויות, לנשים מבקשות מקלט מאפריקה. בהשראת סיפורי החיים של נשות קוצ׳ינטה עיצבו הסטודנטים קולקציות וירטואליות, וכל הרווחים מהמכירה שלהם יתרמו לארגון. השם שניתן לפרויקט הוא METACTIVIS, והוא מבקש לקרוא תיגר על הדרך שבה אנו חושבים וצורכים אופנה.

״אופנה היא כלי למעצבים וגם ללובשים אותה״, מוסיפה ברק. ״מעצבי אופנה הם מייצרי תרבות ונדרשת מהם תגובה לשינויים כלכליים וסוציולוגים. בקורסים שאני מעבירה בשנקר אני מלמדת את הסטודנטים איך להגיב לשינויים האלה. זה כמובן לא מבטל את הצורך שלהם להבין וללמוד את היסודות באופן מעשי ותיאורטי. אני נוהגת לומר להם שחד קרן לא היה מרשים אותנו אם לא היינו יודעים מה זה סוס, ומכאן שהם חייבים להבין את מקורות האופנה, ורק אז להתקדם אל האופנה הדיגיטלית״.

ב־2018 החלה ברק לימודי תואר שני במדיה דיגיטלית אינטראקטיבית ב־NYU. ״היה לי ברור שאני רוצה לעשות אופנה חכמה שתשלב טכנולוגיות מודרניות עם אופנה פיזית. רציתי לבדוק מי הולך לזכות בעתיד של עולם האופנה – האם זו האופנה הפיזית או הדיגיטלית. הבנתי שהאופנה הפיזית, שניסתה לשלב טכנולוגיה בתוך הבגדים – נכשלה. אנשים לא רוצים ללבוש בגדים שמשולבת בהם טכנולוגיה, שאולי אוספת עליהם מידע ובמקביל יוצרת אי נוחות ברמה הפיזית; בבגדים האלה אין ממש תועלת. יתרה מכך, התוצר העיצובי של הבגדים האלה נחות בהשוואה לאופנה מעוצבת. מדובר בגאדג׳טים – לא ממש באופנה ובבגדים״.

אז מה מביא אותך להאמין באופנה הדיגיטלית?

״אני מאמינה בזה למרות שהתחום עוד סובל מכשלים טכנולוגיים. הטכנולוגיה עוד לא מספיק מתקדמת ונכון לעכשיו עוד אי אפשר לעצב אופנה דיגיטלית באופן מדוייק כך שאפשר יהיה להתלבש בה כמו בבגדים פיזיים. הדמויות בעולמות הדיגיטליים במטאוורס יתנועעו, יזוזו וישנו תנוחות. הטכנולוגיות הקיימות היום לא מפותחות דיו ועדיין לא מאפשרות את זה. מדובר במרוץ של פיתוחים שנעשים במקביל, וכולם יצטרכו להתכנס לתוך העולם החדש.

״קיימות היום מספר טכנולוגיות פיתוח של בגדים דיגיטליים. הראשונה היא לא יותר ממדבקה: הדמות הווירטואלית הלובשת היא תלת־ממדית, שעליה מלבישים את הבגד הדיגיטלי. זו טכנולוגיה שבמסגרתה הדמות לא יכולה לזוז בתוך הבגד או לשנות תנוחה. טכנולוגיה נוספת היא זה שאנחנו משתמשים בה באפליקציות כמו סנאפצ׳אט, כלומר – פילטרים קיימים. האופנה הדיגיטלית שאליה אנחנו שואפים צריכה להיות מושתתת על פיתוחים טכנולוגיים שבאמצעותם שהתוצאה תראה מציאותית לחלוטין והפריטים יהיו יציבים על גבי הלובש גם בתזוזה.

עידית ברק. צילום: עידו לביא

עידית ברק. צילום: עידו לביא

עידית ברק: זה כמובן לא מבטל את הצורך להבין וללמוד את היסודות באופן מעשי ותיאורטי. אני נוהגת לומר לסטודנטים שחד קרן לא היה מרשים אותנו אם לא היינו יודעים מה זה סוס, ומכאן שהם חייבים להבין את מקורות האופנה, ורק אז להתקדם אל האופנה הדיגיטלית

״על אף האתגרים מדובר במגמה שמתפתחת בצעדי ענק. עולם האופנה אולי התפצל לעיצוב לעולם הפיזי ובנפרד לעולם הדיגיטלי, אבל בפועל זה כמו שיש היום אנשים שרוכבים על אופניים, ובמקביל הם גם נוהגים במכונית החשמלית שלהם. ככה אנחנו נחיה בעתיד הקרוב: נקיים חיים בעולם הפיזי ובמקביל גם במטאוורס; נקיים ישיבות הנהלה בחדר הישיבות הפיזי וגם בחדר הישיבות במטאוורס.

״האופנה הדיגיטלית היא הקוטור החדש, זו שמאפשרת קוסטומיזציה – עיצוב מחדש שמותאם ללקוח. צ׳ארלס פרדריק וורת׳ נחשב למעצב האופנה הראשון שהציע קולקציה שאותה התאים לקהל לקוחותיו באופן פרטני. כך יעצב גם המעצב הדיגיטלי: אם תרצי את הבגד בכתום – הוא יתאים את הצבע, וגם את הגודל ואת המרווח מהגוף. האופנה הזו מאפרת חופש ויצירה בעיקר למעצבים הקטנים שאינם שייכים לתאגידי האופנה הענקיים. היא גם תאפשר יותר מבחינה כלכלית. המותגים היקרים והיוקרתיים יקטנו באופן משמעותי. בתמחור של המוצרים הדיגיטליים לא יהיו מעורבים חומרים יקרים והליכי יצור מסובכים – נתונים שמייקרים מאד את המוצרים״.

כמה זמן זה ייקח עד שזה יהיה ממש כאן?

״אני מעריכה שכשעשר שנים. כנראה שלילדים שלי יהיה הרבה יותר קל ומובן לקפוץ מהעולם הפיזי למטאוורס. כבר היום זה לא נראה להם מוזר: הם כבר חיים בעולם שבו לאופנה הדיגיטלית יש נוכחות שתמשיך ותתפתח. אבל גם אנחנו, המבוגרים, כבר חווים היום את רוב האופנה באמצעים דיגיטליים. האם אי פעם ראית או תראי את קים קרדשיאן בחיים? כנראה שלא. האם שאלת את עצמך פעם האם היא באמת קיימת? האם היא אמיתית? כנראה שלא. קיבלת את היותה כעובדה קיימת. אז למה אי אפשר שנחיה במספר פלטפורמות שחלקן פיזיות וחלקן דיגיטליות? בסוף – זה עניין של חוויה״.

ברק נוהגת לצטט את היזם שאן פורי, אחד ממנחי הפודקאסטים הפופולאריים בעולם. Bebo, החברה שאותה הקים, נמכרה לאמזון, והוא גם מי שעומד בראש קרן הון סיכון שרק לאחרונה גייסה 2.5 מיליון דולר ב־11 ימים – בזכות ציוץ שלו בטוויטר, שבו נכתב: ״אנשים חושבים שהמטאוורס הוא מקום וירטואלי כמו בסרטים. אבל זה לא מקום – זה זמן. זה רגע בזמן. המטאוורס הוא הרגע בזמן שבו החיים הדיגיטליים שלנו יהיו שווים לנו יותר מהחיים הפיזיים שלנו. זה לא יקרה בן לילה. זה שינוי הדרגתי שמתרחש כבר 20 שנה. כל חלק חשוב בחיים החברתיים שלך, העבודה שלך, הזהות שלך – כולם כוללים בתוכם גם את הנראות שלך. ואם כולם מסתובבים באינטרנט כל הזמן, אז צריך להתאים את עצמנו ולהיות דיגיטליים.

״פעם תשומת הלב שלנו הוקדשה ב־99% לסביבה הפיזית שלנו. הצפייה בטלוויזיה הורידה אותה ל־85%, המחשבים הורידו ל־70% והטלפונים החכמים ל־50%. ברור לכולנו שתשומת הלב שלנו נשאבה מהפיזי לדיגיטלי, ולאן שתשומת הלב הולכת – האנרגיה והפעילות זורמת. האם זה דבר טוב או רע? כמו כל דבר, זה לא טוב ולא רע. זה רק דבר שקורה, וכרגע נחשב לדבר שאולי עדיין שונה. אבל הוא כאן״.

שווי השוק

תעשיית האופנה היא גם תעשייה רווחית, ובהיותה כזו, גורמים שונים בה מנסים להעריך את המשמעות של השינוי ואת הדרכים שבהן הוא יאפשר להמשיך ולהרוויח כסף. בראיון שקיימתי לפני שנה עם בני הזוג רותם וניר גואטה, בעלי המותג HANNAH שהשיקו אז את המותג הדיגיטלי FUTURE POSITIVE, אמרה גואטה שהמותג הדיגיטלי הוא מבחינתם כזה שמשרטט חזון של ״המלתחה החדשה לעידן המטאוורס״, ושההתייחסות היום לאופנה דיגיטלית היא דרך הפוטנציאל העתידי.

זה תחום שיילך ויתפתח ב־5-10 השנים הקרובות, ועם בניית המטאוורס יש סיכוי טוב ששוק האופנה הדיגיטלית ישתווה בגודלו לשוק האופנה הפיזי, שככל הנראה יילך ויצטמצם. בני הזוג גואטה ממשיכים בשלב זה לעצב לשני המותגים שלהם, הפיזי והדיגיטלי, אבל הם לגמרי בתחושה שהעולם צועד בצעדי ענק לכיוון הדיגיטלי, והם כבר שם.

FUTURE POSITIVE, Hybrid Gold

FUTURE POSITIVE, Hybrid Gold

Satellite

Satellite

Dreamscape

Dreamscape

Topography

Topography

רותם וניר גואטה. צילום: מרב בן לולו

רותם וניר גואטה. צילום: מרב בן לולו

לפני שנה אמרה גואטה שמקריאת חומרים תקשורתיים על פוטנציאל ושווי השוק היא נחשפה לנתון שפרסמה המייסדת של dressx, דריה שפובלובה (Daria Shapovalova). היא טענה ששווי השוק הפוטנציאלי לאופנה דיגיטלית הוא 31 מיליארד דולר. עכשיו היא מעדכנת בנתון נוסף שאליו נחשפה בכתבה שהתפרסמה במגזין האינטרנטי FASHION UNITED, ולפיה השוק צפוי לגדול עד שנת 2026 בכ־6.6 מיליארד דולר נוספים. ״אבל אלה דברים שעדיין קשה לי לאמת. אנחנו בתחילת המסע״, היא אומרת.

רותם גואטה: במרחב הדיגיטלי נעבוד, נשחק ונפגוש חברים, נרכוש מוצרים דיגיטליים ופיזיים, נצפה בהופעות או נצא לטייל. מכאן אפשר להסיק שנצטרך להלביש את האווטארים שלנו בבגדים דיגיטליים, שאפשר יהיה ללבוש רק בסביבות וירטואליות

״המטרה שלנו היא לעשות את מה שנהוג לעשות בסביבה הפיזית, פשוט בסביבה ובאמצעים דיגיטליים. אנחנו שואפים לכך שבמטאוורס נלביש את האווטאר שלנו בבגדים דיגיטליים. במרחב הזה נעבוד, נשחק ונפגוש חברים, נרכוש מוצרים דיגיטליים ופיזיים, נצפה בהופעות או נצא לטייל. מכאן אפשר להסיק שנצטרך להלביש את האווטארים שלנו בבגדים דיגיטליים, שאפשר יהיה ללבוש רק בסביבות וירטואליות. נוכל לבנות את הזהות הווירטואלית החדשה שלנו וליהנות מכל האפשרויות הבלתי מוגבלות של אופנה דיגיטלית״.

איך את רואה את העתיד שלכם?

אנחנו מבינים שנוכח המציאות העולמית המשתנה, רלוונטיות היא מילת המפתח לעתיד העסקי שלנו ולעתיד של עסקי האופנה בכלל. כחלק מההתמודדות שלנו עם מה שמתחולל כאן (שלא כולנו ערים או מודעים אליו), ובמטרה להגדיר מחדש את התעשייה, אנחנו יוצרים חיבור בין אופנה לטכנולוגיה, תוך מציאת פתרונות חדשניים ליצירת עתיד טוב יותר, בדגש על קיימות וצמצום הפגיעה באיכות הסביבה״.

birds

מה יודעת בינה מלאכותית על אופנה דיגיטלית?

אני כותבת את הכתבה הזו מספר ימים אחרי שחברת OpenAI, מי שפיתחה את מחולל התמונות DALL-E 2, השיקה את פלטפורמת ChatGPT – פלטפורמה שמבוססת על בינה מלאכותית, שאותה אפשר לשאול שאלות בכל שפה – ולקבל תשובות. המודל עובד גם בעברית. באנגלית הוא מצוין, בעברית טיפה פחות. ההתפעלות שלי מההכרזה הזו מהולה במעט חשש. אני מוטרדת שמא התפקיד שלי כעיתונאית הולך להיכחד, שהרי הבינה המלאכותית הזו עשויה לעשות את מה שאני עושה כיום הרבה יותר מהר, יעיל ואולי טוב יותר.

בכנס ״יצירתיות בעידן ה־״AI שערכו לאחרונה פורטפוליו, שנקר וטאב־טאב־טאב במוזיאון תל אביב, התייחס לכך גם אסף חנוכה – קומיקסאי, קריקטוריסט וראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר – ״השינוי הזה דופק לי בדלת. הוא כאן ואני רוצה להבין אותו ולראות איך אני משלב אותו בעבודה שלי. כדי שכל זה יקרה – אני אלמד את זה בכל דרך אפשרית״.

אז החלטתי לבדוק מה OpenAI כבר יודעת על אופנה דיגיטלית וזו התשובה שקיבלתי: ״אופנה דיגיטלית היא מושג המשמש לתאר את השימוש בטכנולוגיה ובמדיה דיגיטלית בתהליך העיצוב, הייצור, וההצגה של אופנה. זה יכול לכלול את השימוש בתוכנות עזר לעיצוב (CAD) ליצירת תכניות לבגדים ואביזרים, עיצוב בתלת ממד של בגדים ואביזרים פיזיים, והצגה מדומה ומשופרת של אוספי אופנה שמאפשרת לקהל לנסות את הבגדים והאביזרים באופן מדומה״.

אני מודה, זה די משמח אותי שזה מה שהגברת AI יודעת בשלב זה על התחום. היא אולי פועלת על בסיס בינה מלאכותית, אבל בשלב הזה אני יודעת על אופנה דיגיטלית קצת יותר ממנה. נכון לעכשיו – נרגעתי.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden