כל מה שחשוב ויפה
משרדי AI21 Labs. תכנון: סטודיו לוין; צילומים: מ״ל
משרדי AI21 Labs. תכנון: סטודיו לוין; צילומים: מ״ל

משרדי AI21 Labs: כל הדרכים מובילות למפגש אנושי

מעצב הפנים אלברט לוין שאף לתרגם את הדי.אן.איי. של AI21 Labs, יוניקורן הבינה מלאכותית הישראלי, לחללי עבודה שמדברים בשפה שלו. התוצאה: מגוון חדרי ישיבות ושיתופי פעולה ובלי בזבוז שטח על מסדרונות

מעבר למה שכבר הפך לסטנדרט במשרדי חברות הייטק – חדרי יוגה, מוזיקה, כושר, ביוטי, משחקים, אולפן הקלטות, חדר אוכל מרשים וכן הלאה – אחד הדברים הבולטים במשרדים החדשים של חברת AI21 Labs, שמשתרעים על שטח של 6,500 מ״ר בפרויקט דה וינצ׳י החדש בתל אביב, הוא מספרם הרב של חדרי הישיבות ואזורי המפגש, שמאפשרים סוגים שונים של מפגשים פורמליים וא־פורמליים בין עובדי החברה.

״רצינו לייצר כמה שיותר אינטראקציות״, מספר המעצב אלברט לוין (סטודיו לוין), שהיה אמון על עיצוב המשרדים ביחד עם שני דויד. ״אם תשים לב, אין כמעט מסדרונות: אלה יותר מעברים שמאפשרים לך להגיע בכמה אפשרויות לכל מקום. יש גריד, אבל זה לא מסלול אחיד מוכתב. רצינו לטשטש את החלוקה בין האופן ספייס לחדר הסגור, וגם כשאתה קופץ למישהו ואתם מתחילים לדבר over the keyboard, לאפשר גמישות.

״יצרנו ספוטים שאתה יכול לשבת בהם, אזורים לפגישות קצרות, ׳דיינרים׳ שאפשר לשבת ולאכול בהם, או פשוט אזורים שיוצרים אינטראקצית באזורי מעבר וצמתים. היה צורך עז ליצור אינטראקציות מחוץ לארגון ובתוכו, והשאלה היא איך מייצרים את ההפרייה הזו, לא משנה אם זה זום, הפגישות של הדיילי, הוויקלי וכן הלאה. בואו תדברו בלי שתצטרכו לשריין חדר ישיבות״.

וחדרי הישיבות? אני לא זוכר שראיתי כל כך הרבה בשטח כזה.

״נכון, יש פי שלושה יותר חדרי ישיבות מהמקובל בעולמות ההי טק, בנוסף ל־25 פון־בוטים. ״בגלל שעובדים הרבה עם חו״ל, יש צורך ממשי של שיחות עם חו״ל, והעובדים צריכים חללים שמאפשרים זומים ופגישות של צוותים קטנים. רוב חללי המפגש מיועדים לשישה אנשים ומטה. 

״שאר ההתכנסויות באזורים הציבוריים מאפשרים סיעורי מוחות, בכל אזור יש אזור התכנסות קטן. לא רצינו שדיאלוג בין שני אנשים יחייב ללכת למקום ספציפי, ובנוסף שילבנו גם אינסוף לוחות מחיקים: יש לך רעיון? אתה יכול פשוט לקשקש ושזה גם ישאר שם. הכל בסדר״.

אלברט לוין: היה צורך עז ליצור אינטראקציות מחוץ לארגון ובתוכו, והשאלה היא איך מייצרים את ההפרייה הזו, לא משנה אם זה זום, הפגישות של הדיילי, הוויקלי וכן הלאה. בואו תדברו בלי שתצטרכו לשריין חדר ישיבות

ומבחינת חומריות וצבעוניות?

״החברה עוסקת במודולי שפה, אפשר להגיד שהיא מפרקת משפטים ומרכיבה אותם מחדש. אם חומרי הגלם שלה זה אותיות ומילים, אני מקביל את התהליך אלינו בחומרים כמו מתכת, אבן, זכוכית ועץ שאנחנו נותנים להם אינטרפרטציה מחדש. יש חדרי ישיבות של ׳ברזל׳, מתכות צבועות, יש חדרי ׳בטון׳, עם חיפויי בטון, ויש עץ. פלטת הצבעים עדינה ורכה, פסטלית, שנותנת תחושה טבעית יותר.

״עוד אפשר להגיד שהמוצר שלהם זה השתנות, ולכן כל הגרדיינט שהשתמשנו בו בחיפויים, בזכוכיות, בגרפיקות שעוד יהיו, כל ההשתנות באה לידי ביטוי גם בזה. ההשתנות הזו היא משהו שהתווה לנו את הביטוי לא לקבוע צבע אחד אלא להשתמש במעבר צבעוני״.

לא רק רשימת מכולת

AI21 Labs היא יוניקורן בינה מלאכותית ישראלי מהמובילים בעולם, המפתח מודלי שפה ומנגיש את יכולות הבינה המלאכותית הגנרטיבית לעסקים ברחבי העולם. המודלים שפיתחה החברה, שהוקמה בסוף 2017, נבנו מאפס על ידי מהנדסות ומהנדסי החברה, כשהיא מפתחת את הדור הבא של מערכות AI המשלבות הסקת מסקנות והצבעה על המקור שממנו נלקח המידע. בחברה עובדים 250 עובדים, ועד סוף 2024 היא צפוייה לגייס עוד 100. 

מאיה בר אילן, מנהלת התחום התפעולי ורווחת העובדים בחברה, הייתה אשת הקשר מטעם החברה מול הגורמים הרלוונטים והספקים. יחד איתה עבדה נטע פרנס כמנהלת הפרויקט. ״זו הייתה מעורבות מאוד גבוהה שלא תמיד אופיינית למהלכים כאלו, לאורך כל התהליך״, בר אילן מספרת. ״היה לנו חשוב לא לייצר עוד משרד גנרי; שהנראות של המשרדים תייצג את האופי של החברה״.

מאיה בר אילן. צילום: רועי שור

מאיה בר אילן. צילום: רועי שור

״בהכשרתי אני מעצבת UX, יש לי ראייה של תהליכים מעבר למה נראה טוב ואיזה צבע מתאים אחד ליד השני, אלא משמעויות של פרודוקטיביות, פלואים הגיוניים, ולחבר את כל התהליך לאיך החברה עובדת. לא רצינו משרד שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליו״.

איך זה בא לידי ביטוי?

״הרבה דגש על עבודה קולבורטיבית, מספר חדרי ישיבות, חללים משותפים שמאפשרים עבודה שיתופית וגמישה. לאפשר מודים שונים של עבודה – שאתה צריך ריכוז ושקט תיכנס לחדר שהאקוסטיקה הצבעוניות והתאורה תתאים. ויש הרבה סלונים משותפים כי אנחנו מזהים את הצורך להתחבר גם אם זה לא באותו צוות או מחלקה. להפוך שיחת מסדרון ל׳הנה בואו, יש לכם את המקום לעשות את זה׳״.

״ולכן התחלנו באסטרטגיה״, מסביר לוין. ״בארץ יש פרוגרמה, כמו רשימת מכולת, אבל אסטרטגיה זה לא רק צורך כמותי אלא חזון, צרכים, טיפולוגיית תנועה, ערכים שהחברה רוצה לשדר.

״התוצאה היא אוגדן של 150-200 עמודים שמתרגמים את התפיסה של החברה לביטוי ארכיטקטוני. זה היה תהליך של כמה חודשים, ראיונות, למידה של החברה. בסופו של יום זה התבטא באיך אנחנו מבטאים את הדי.אן.איי של החברה מבחינת תפקוד יום יומי: איך נראה צוות, איך נראית מחלקה, איך נראית קומה. ואיך זה יכול להשתנות ולגדול״.

מה מבחינתך הדי.אן.איי של החברה?

״חברת הייטק שצומחת במהירות מטאורית, ויש לה סיפור מאוד מענין, שעוסק במודולי שפה. הם הולכים לשנות את הדרך שבה אנשים קוראים וכותבים. זה המהות של בני אדם: דיאלוג, תקשורת, דיאלוג עם מכונה.

״המחשבה הראשונה הייתה ללכת למקום סופר טכנולוגי אבל תוך כדי הדיון הם אמרו ׳מאוד חשוב לנו לדבר גם על הקשר בין אדם לאדם, המכונה בסוף היא המתווך׳. אנחנו הסתכלנו על המקום הטכנולוגי שיש בו הרבה אפיקים חדשניים, אבל זה מקום מאוד הומני וזה בא לידי ביטוי בתחושה הירוקה, בצבעוניות״.

אלברט לוין. צילום: אלן צ׳פלסקי

אלברט לוין. צילום: אלן צ׳פלסקי

birds

״אתה רואה את זה בעיקר בדינמיות של החלל״, מוסיפה בר אילן. ״לא תראה חתיכה של קוד אלא המחשה פיזית של מודל שפה נוירונים. זה לא המטריקס של השחור והירוק שרצים ברקע, גם אם בסוף אנחנו חברת תכנה, AI, משהו שנשמע מאוד גדול ומפוצץ, אנחנו רוצים שכל מי שתתפוס ברחוב יבין מה אנחנו עושים כאן.

״ומהצד השני זה בא לידי ביטוי גם במטבח: אנחנו חברה של מאוד פודיז, אוהבים אוכל, והיה לנו חשוב בתכנון המיקום – הוא האמצע, הלב שלו, לא רק תיאורטית אלא פיזית, מקום שמייצר מפגש לכל העובדים. כשחברה גדלה ואתה בא להזמין צהרים, אתה מזמין עם האנשים שנמצאים איתך בחדר ובצוות. לשמחתנו הצלחנו לשמר מצב שבו אתה יושב לארוחת צהרים עם מישהו ממחלקה אחרת שלא בהכרח הכרת, והנה הכרת חבר לחיים. זה להשאיר את התרבות הארגונית של החברה עד כמה שאפשר שהיינו חברה קטנה.

״זה מטבח מבשל, עם כיריים, כמה שהמקום איפשר לתת אפשרויות של בישול ועצמאות. העובדים אוהבים את זה, כמו בבית, מרגישים שכיף, עושים ארוחות צהרים ביחד. אנשים רואים שיש במטבח תנור ושואלים ׳מה, באמת משתמשים בתנור? אז כן, וגם עושים סדנאות בישול״.

מאיה בר אילן: האתגר הוא לגרום לאנשים לרצות לבוא לעבוד למשרד, במיוחד אחרי הקורונה. פשוט הרגשנו את זה: אנחנו עובדים היברידית, ומרגע שעברנו למשרדים החדשים עובדים מרצון מוחלט אומרים ״כן, אני רוצה לבוא לעבוד מהמשרד״

״זה מזכיר לי שהתקשרו אלי פעם מאסותא שאשתתף במכרז שלהם, מוסיף לוין, ״ואמרתי להם ׳אנחנו לא עושים בתי חולים׳. בתגובה אז הם אמרו, ׳אבל אתם עושים סביבות עבודה׳. סביבת עבודה זה לאו דווקא המקום הפיזי שאליו אתה מגיע לעבוד – עבודה היא משהו שצריך להיעשות, זה לא משהו שאתה צריך ללכת אליו. זו ראייה רוחבית יותר ולא תלויית מיקום גיאוגרפי.

״הרבה אנשים הבינו את זה בקורונה, שזה לא הכיסא והמחשב אלא הפלטפורמה שאתה יודע לייצר כדי שתוכל לעשות את העבודה בצורה המיטבית ביותר. התפקיד של כל מקום עבודה זה למלא את מלוא הפוטנציאל וזה לא מקסימום שעות. פעם היינו עובדים בימי שישי והיום מדברים על ארבע ימי עבודה, והפריון עולה. זו גם הטכנולוגיה כמובן, אבל לא פחות חשוב – התפיסה״.

מה זה אומר? 

״מה שמגדיר אותנו כמשרד זה התהליך. כשמטיילים בחלל פיזי אתה יכול להרגיש וייב מסוים, גם אם אתה לא תמיד יכול להבין את הרציונל שמאחוריו, שמסתמך ממש על מחקרים קליניים – איך אתה יוצר את הסנכרון האופטימלי.

״באג׳נדה שלנו אנחנו רואים את עצמנו כמשרד שצריך לתת את המניפה הרחבה ביותר של כל האפשרויות, בונים את המשרדים של מחר, עם ערך לאדם, לסביבה וכו׳. העובד של היום לא מחפש רק את שורת השכר אלא מחפש להזדהות עם התרבות הארגונית של החברה. 

״אנחנו משתתפים בהרבה מכרזים, כמשרד בינלאומי מנהלים דיאלוג מתמיד בנושא סביבות העבודה של מחר. הטמענו פה הרבה מאוד מהערכים החדשניים של סביבת עבודה בריאה, טובה ונוחה: בחירת חומרים, תהליך בניה ותכנון, הריסות, ניהול מערכות, יעילות אנרגטית, בקרת אקלים, צמחיה הידרופונית, מאכל, טבעית. דאגנו שלא יהיה עובד שלא יהיה חשוף לצמחיה טבעית.

״אתה רואה את זה בפיזיות של העין שלך, אבל הזיקות וההיררכיה של חדרי הישיבות והמיקום, הן ביטוי מובהק לאג׳נדות הקצה המתקדמות ביותר בתעשייה שלנו״.

בסופו של דבר המעבר נבע מצורך״, מסכמת בר אילן. ״לפני שנתיים אחד הספקים של אחד החומרים לקח אותנו למינכן ולפריז לפגוש שתי חברת שטיחים מפריז ויצרנית מחיצות במינכן. שם מראים לך כמה הם תופסים את החלל המסחרי כמדע מדויק. זה אפילו לא עניין של כיסא, או גובה שולחן, סוג שטיח וריצוף: האתגר הוא לגרום לאנשים לרצות לבוא לעבוד למשרד, במיוחד אחרי הקורונה.

״לא רצינו להגיד אתם חייבים להגיע איקס פעמים בשבוע. פשוט הרגשנו את זה: אנחנו עובדים היברידית, ומרגע שעברנו למשרדים החדשים עובדים מרצון מוחלט אומרים ׳כן, אני רוצה לבוא לעבוד מהמשרד׳. לא שינינו את המדיניות של עבודה מהבית אבל מרגישים את העלייה בהגעה, זה משפיע על תרבות העבודה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden