מועדון תרבות / מוזיאון העיר תל־אביב-יפו

הבריף

מוזיאון העיר תל־אביב-יפו הוקם במבנה בית העיר בכיכר ביאליק, ומטרתו לשקף את העושר האנושי והתרבותי, את קולותיה וסיפוריה השונים שיוצרים את העיר, או במילים אחרות – את הדבר החמקמק הזה שנקרא הרוח התל אביבית.

קיבלנו פנייה מחברת בריז קריאייטיב, שהייתה אחראית על הקמת המוזיאון ומתמחה בתכנון, עיצוב ופיתוח תוכן מוזיאונים. אנחנו עובדים איתם על פרויקטים שונים וביחד איתם לצד מיכל בהרב עוזרד, מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית שלו – וצוות האוצרות גלית גאון ותום כהן – אנחנו הופקדנו על תדמית המוזיאון. המשימה שלנו הייתה למתג את המוזיאון.

העקרון בבריף שקיבלנו היה שהמוזיאון צריך לדבר בגובה העיניים – שכולם יוכלו להתחבר אליו. השאיפה הייתה להתרחק ממוזיאון אמנות לבן וסטרילי שגורם לך להרגיש שאתה לא חלק ממנו. האתגר הוא שהמוזיאון מכיל המון, כמות האינפורמציה במוזיאון היא אינסופית ואי אפשר לוותר על כלום.

התפקיד שלנו היה לתת ארגז כלים מוצלח שמצד אחד מספק מסגרת קוהרנטית שתכלול את התוכן ואת הפורמטים השונים שבהם הוא מוגש, ומצד שני מייצר הבחנה ברורה בין האלמנטים השונים בחלל המוזיאון ובתוכן שיוצא ממנו.

כסטודיו היינו שותפים לתהליך החשיבה וכבר בשלב מוקדם התחדדה ההבנה שבניגוד למוזיאון עירוניים אחרים, המוזיאון הזה הוא לא היסטורי, אלא מוזיאון השתתפותי – המביא את הסיפורים השונים של העיר באמצעות שיתוף החוויות של האנשים שעושים אותה ומשפיעים על ההוויה שלה. תושבי העיר, אורחיה, הקהילות שבונות אותה והאמנים שיוצרים בה – כולם מוזמנים לקחת חלק פעיל בתכני המוזיאון.

ההשראה

הסתכלנו על מוזיאונים עירוניים דומים בעולם וניסינו לאפיין את ההבדל של מוזיאון עיר בתל אביב לעומתם. בהשוואה לערים מקבילות בעולם, תל אביב היא לא בהכרח הכי יפה, וההיסטוריה שלה רק בת 100.

עם זאת, היא אחת הערים המושכות בעולם. כי האנשים בעיר הם אלו שעושים את ההבדל ומשפיעים על הרוח, היצירה וההוויה שלה. זה הרעיון שהמוזיאון מבקש להציג – סך כל המעשים, האירועים והחוויות של האנשים.

בזכות ההבנה שמדובר במוזיאון שמציג סיפורים – סימנו את המילה הכתובה כנקודת מוצא מעניינת. הסתכלנו הרבה על העיר מכל הזוויות שלה, על הארכיטקטורה ועל הצורניות המיוחדת של מבנה המוזיאון, ועל הארכיון של תוצרים שקשורים לעיר

מהר מאוד בתהליך היה ברור שהמוזיאון הוא לא מוזיאון היסטורי ומנוכר, אלא מוזיאון קהילתי המייצר חיבור לסיפור המקומי, ובזכות ההבנה שמדובר במוזיאון שמציג סיפורים – סימנו את המילה הכתובה כנקודת מוצא מעניינת.

מבחינת השראות הסתכלנו הרבה על העיר מכל הזוויות שלה, על הארכיטקטורה ועל הצורניות המיוחדת של מבנה המוזיאון, ועל הארכיון של תוצרים שקשורים לעיר. חפרנו בתוצרים ארכיוניים תרבותיים של העיר, והתחלנו לנבור בפיסות היסטוריה שקשורות לעיר.

התהליך

תהליך המיתוג של המוזיאון היה עשיר ומעניין. בחזון הראשוני התקדמנו בכיוון מאוד מסוים סביב נושא השכבות העירוניות, שצייר את המוזיאון כעיר רבודה שנבנית שכבה על גבי שכבה, ושם סיימנו את העבודה עם תוצר כמעט סופי. בשלב הזה אופי המוזיאון המשיך להתגבש ואיתו השתנה גם הבריף – המוזיאון קיבל פנים וגישה יותר בולטת ונועזת. 

עם שינוי הבריף התברר שדימוי השכבות לא משקף באופן מדויק את הרוח שהמוזיאון מבקש להציג, שהיא הרבה יותר תוססת וישירה. בעקבות תובנה זו, החלטנו לחזור לעבוד.

למרות שהמיתוג הסופי נפרד מרעיון השכבות, נוכחותו מורגשת היטב בחלל המוזיאון עצמו. עבודת השכבות המורכבת באה לידי ביטוי בעיצוב התערוכות ואפילו בשילוט ההכוונה, ויוצרת חוויה עשירה. הכיוון הנבחר שגובש לבסוף הוא מאוד פשוט וישיר, ורכיביו הבולטים – טיפוגרפיה נוכחת וצבעוניות עזה – מייצרים יחד נוכחות ברורה וזכירה אל מול כל העושר התכני הקיים במוזיאון.

יחד עם המעצב שביט גור יעקב, יצרנו שפה טיפוגרפית מאוד מובחנת שתהיה לב־ליבה של התדמית. לא רצינו להשתמש בפונט קיים מוכר וחסר זיהוי אצל הצופה, לכן התחלנו במחקר במטרה ליצור פונט חדש. בתהליך חשבנו איך לתת ביטוי לכך שמדובר במוזיאון העיר תל־אביב-יפו ולא במוזיאון של עיר אחרת, וכשנברנו בארכיון תפסה את ענינו אחת הסקיצות של סמל העיר הישן שעיצב נחום גוטמן – ובו הטקסט ״תל אביב – יפו״ שמופיע בה.

שביט פיתח מערכת שלמה של אלפבית עברי בהשראת הפונט הארכיוני ובהמשך יצר גרסה נוספת שמשלבת אותיות יותר אקסטרים, מה שמאפשר שימוש מגוון ודינמי לצרכים שונים. הפונט מציג אסתטיקה רטרו, תוך שילוב אלמנטים עכשווים. יש בו קונטרסט בין היסטוריה לחדשנות, והשילוב הזה מייצר על־זמניות.

באמצעות הנכחה חזקה של הטיפוגרפיה ובפנייה ישירה המייצרת מסרים גדולים וברורים, הצלחנו להשיג את תחושת החיבור של עיר חיה שנמצאת כל הזמן בתנועה, שהעבר וההווה שלה נוכחים בכל מקום בו זמנית; עיר שיודעת להכיל מגוון, שונות ואפילו סתירות וניגודים.

הצבעוניות המשתנה והקונטרסטית מייצרת חיבורים מפתיעים בין צבעים, למשל אדום על צהוב, ירוק על סגול ועוד. פתרון זה מייצר גם בולטות ודינמיות אבל גם הבאנו אותו לידי ביטוי בנותן מענה לאחד הערכים המרכזיים של המוזיאון שהוא פלורליזם וריבוי קולות. להבדיל מפתרון בצבעוניות אחת – שמשמעותו רק קול אחד.

המקום השני

לא היה מקום שני קלאסי, אבל כן ביצענו כאן את תהליך העבודה פעמיים ובכל פעם נבחר כיוון אחר. סקיצה מעניינת מתוך גיבוש המחשבה שלנו מציגה צבעוניות שחורה לבנה, מעיין זכוכית מגדלת על תכנים משתנים.

עיצוב טוב

עיצוב מוצלח בעולמות התרבות מחד הוא עיצוב המאפשר לכל מבקר, בכל גיל ובכל רקע, למצוא נקודת חיבור אישית, ומצליח לגשר על פערים תרבותיים וחברתיים. אך בד בד מאתגר את הצופה, מחייה רכיבים תרבותיים אחרים, ומאפשר לתוכן במה עיקרית.