אות האדריכלות 2024: הזוכים

188 עבודות אדריכליות ב־11 קטגוריות שונות נבחרו כזוכות בתחרות ״אות האדריכלות״ לשנת 2024, שמקיימת התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. על צוות השופטים נמנו בכירי האדריכלים בישראל, והליך הבחירה ארך מספר חודשים. את הזכייה במקום הראשון בקטגוריית מבנה ציבור חלקו שני פרויקטים: מבנה הכניסה לפארק מדבריום – גן החיות בבאר שבע, בתכנונו של משרד אסף לרמן אדריכלים; והספרייה הלאומית בירושלים, בתכנונם של משרדי האדריכלים מן שנער והרצוג דה מורון.

מדבריום הוא פארק יוצא דופן, החותר לטיפוח המודעות הסביבתית בפאתי המדבר באזור באר שבע. מרחביו הפתוחים של מבנה הכניסה, המעוצבים בקפידה ללא פשרות, משכפלים אלמנטים טבעיים שונים ומציגים את חיות הבר שחיות באזור. לצד אסף לרמן אדריכלים, שהיה אחראי על התכנון האדריכלי, פעל צוות רב־תחומי של מומחים מהארץ ומחו״ל.

הספרייה הלאומית ירושלים, פרויקט לאומי מרגש, מצטיין בפונקציונליות מרשימה וחושף חלל חווייתי משובץ בפרטים ייחודיים שנהגו ייעודית. המבנה, היושב נכונה בסביבתו, משקף את ההשקעה הרבה במחקר, בפיתוח הרעיון האדריכלי ובדרכי יישומו את תשומת הלב שהוענקה למכלול השלם, ומציג מציג איכויות תכנון וביצוע גבוהות ביותר.

המקום ראשון בקטגוריית תכנון ועיצוב עירוני הוענק לשער המפרץ בחיפה, בתכנון יער אדריכלים. תכנית שער המפרץ מציעה חזון שאפתני לטרנספורמציה מטרופולינית, שמטרתה להפוך את מפרץ חיפה מאזור תעשייתי מזוהם למרחב עירוני חדשני, מקיים ואנושי.

התכנית מבוססת על פינוי מפעלים מזהמים ממפרץ חיפה, נטרול איכות האוויר הירודה, הבראה ושיפור איכות החיים של תושבי חיפה והקריות, ומכוונת להפיכת מגמת ההגירה השלילית לטובת מינוף מטרופולין חיפה תוך פיתוח מרחב אורבני חדש ומקיים. התכנית, המוצעת ברוח הקיימות והאקולוגיה, חותרת להפוך מטרד למשאב על ידי ניצול פשט (מישור) ההצפה הקיים לתכנון עירוני מוטה מים, והפיכת המרחב ל״עיר חובקת טבע״ עם דגש על שמירת הסביבה, מערכות אקולוגיות ואיכות חיים.

בקטגוריית מבנה מסחרי, משרדים, תעסוקה ומלונאות, קטף את המקום הראשון מבנה בית אינובייט החדש באבן יהודה, בתכנונו של פיצו קדם אדריכלים. עם תכנון יצירתי והעמדה מושכלת על מגרש אי־רגולרי, המבנה חושף נוכחות פיסולית מרשימה במרחב סביבתו. מעטפת המבנה נרקמת ממקצב של סרגלי אלומיניום ושקיפות, תוך יצירת מופע מהוקצע, מעודן־אוורירי ועוצמתי כאחד. יישום מוקפד ושפת עיצוב בהירה, מדויקת וקריאה, מגולמים במבנה המכיל את משרדי החברה וחלל תצוגה רחב ידיים, ומהדקים את ההתאמה לצרכיו.

המקום הראשון בקטגוריית מבנה לשימור הוענק לבית ליבלינג בתל־אביב-יפו, שעל תכנונו היה אמון משרד רבקה כרמי אדריכלים. בית ליבלינג הוא מרכז תרבות ישראלי־גרמני המבקש לחשוף לקהל הרחב את ערכי האדריכלות המודרנית והעיר הלבנה בתל אביב, ובתוך כך משמש בית לתערוכות אדריכלות ודיון אדריכלי. מדובר במבנה בעל השפעה חברתית ותרבותית, שככזה הפך לסמל המציג את השימוש הקונטקסטואלי בעיר הלבנה ומשרת את רעיון השימור על כלל רבדיו ויתרונותיו.

שכונת המחצבה, הר חרת – מבשרת ציון, בתכנון גרנובסקי & זבולון אדריכלים, היא הפרויקט שזכה במקום הראשון בקטגוריית אדריכלות המחר. המחצבה הממוקמת בהר חרת הסמוך למבשרת ציון, מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של האזור, אבל מאז סגירתה בשנות ה־80 בשל זיהום אויר ומחאת תושבים – נותר המקום נטוש. התכנית החדשה שגובשה עבורה נועדה להפוך את המרחב הנטוש, ולשלב בו מגורים, מבני ציבור, תעסוקה ופארקים. המודל המוצע לא מבקש למחוק את העבר, אלא עושה שימוש באיכויות הקיימות של המחצבה ומטמיע אותן בתכנון עכשווי.

במקום הראשון בקטגוריית עיצוב פנים זכה מרכז המוסיקה תל־אביב-יפו, בתכנונם של יפעת פינקלמן ודן חסון. הפרויקט מצטיין בתכנון בלתי מתפשר שבוצע במסגרת בתקציבים נתונים, ללא גריעה מאיכותו ותוך לקיחת אחריות, דיוק ומקצועיות. תכנונו מתכתב בצורה מושלמת עם עקרונות האדריכלות המקורית של הבניין, נותר נאמן לצורתו הגיאומטרית, לצניעות התכנונית שלו, ונותן מקום של כבוד למוסיקה שמתנגנת במרחביו.

בקטגוריית מבנה חינוך זכה בית הספר התיכון וחטיבת הביניים, גליל ים הרצליה – בתכנון רגבים + אדריכלים. תכנון בית הספר פיתח ויישם שפה אדריכלית טוטאלית, שמעניקה לתלמידים גאווה, וכתוצאה מכך תחושת שייכות. מדובר באדריכלות עשירה במכלול הבטים: ארגון התוכנית, עיצוב החזיתות, חללי הפנים והריהוט, ההעמדה במגרש ביחס לסביבה החיצונית, ויצירת התאמה לתפיסות החינוך החדשניות שפותחו באירופה ובעולם.

המקום ראשון בקטגוריית מבנה מגורים – בניה פרטית, הוענק לפרויקט בית בנוף, שתוכנן על ידי רות פקר רונה לוין אדריכלים. תכנון מבנה המגורים מציג חלוקה נכונה לחללים ואגפים, אינטגרציה בין חוץ לפנים והרמוניה נעימה. החתך העדין והמשופע של הבית, שמהדהד את הגבעה שמולו, מגיב ומכבד אותה בחשיפה מדורגת בתהליך בין החוץ לפנים. עיצוב הפנים משלב בחירת חומרים מצוינת ופרטים מוקפדים, המייצרים שפה אסתטית אנינה.

פרויקט שנקין 74 ת״א, שתוכנן על ידי הופלר אדריכלים, זכה במקום הראשון בקטגוריית מבנה מגורים – בנייה רוויה. זהו פרוייקט שתוכנן ובוצע תוך שימוש מעולה באלמנטים מסורתיים ביישום חדש ומעודכן. ככזה הוא מעניק תרגום חדשני ומודרני לבלוקים של שנות ה־50 וה־60, ועושה זאת בפעולות צנועות לצד חיבור טוב ונדיב לרחוב.

בקטגוריית אדריכלות נוף במרחב הפתוח זכה פרויקט הגן הלאומי צבעי מכתש רמון, בתכנון ברוידא מעוז אדריכלות נוף. אזור החציבה שבלב מכתש רמון הוקם בשנות ה־50 ושימש לחציבת חומר החרסית שהיווה בסיס לתעשיית הקרמיקה ולבני השמוט. המחצבות ננטשו בתחילת שנות ה-2000 לאחר שהחציבה הפכה להיות לא כדאית כלכלית, והשטח הוכרז כגן לאומי.

הקרן לשיקום מחצבות ורשות הטבע והגנים החלו בפעולה נרחבת ומסיבית של שיקום נופי של האתר, ובכלל זה עבודות עפר לשחזור הטופוגרפיה. עם השלמתה החלה פעולת התכנון, כשהפרויקט ממשיך את העיסוק ביחסי אדם־טבע, ומעניק להם פרשנות מחודשת. במסגרת זו, החציבה ההיסטורית הופכת לאקט נופי, דרכו נגלות השכבות הגיאולוגיות שבטבע, תוך יצירת חוויה חדשה של מבט, גילוי וצבע.

במקום ראשון בקטגוריית אדריכלות נוף במרחב העירוני זכה פרויקט שדרת הקריה בתל אביב, בתכנון מנעד תכנון נוף בע״מ. שדרת הקריה היא תכנית לפיתוח המרחב הציבורי שלאורך התוואי של הקו האדום, על דרך מנחם בגין וברחובות המסגר, יהודה הלוי, הרכבת ורחובות נוספים.

הפרויקט הפך את ציר התנועה העמוס לשדרה עירונית, ירוקה, שוקקת חיים ואטרקטיבית, המכילה מגוון רחב של תשתיות להתניידות ירוקה: מדרכות רחבות המוצלות על ידי עצים בוגרים, שבילי אופניים דו־סטריים בשני צדי הכביש, נתיבי תחבורה ציבורית וגישה נוחה לתחנות התת־קרקעיות של הקו האדום של הרכבת הקלה.

שחקן נשמה

פרס מפעל חיים הוענק במסגרת אירוע התחרות לאדריכל יעקב יער. יער, יליד 1929, הוא אדריכל מוביל ומוערך שכבר למעלה מ־60 שנה פועל בזירת האדריכלות המקומית, בדגש על תכנון עירוני וציבורי, מתוך אמונה בחשיבות משמעותו. במקביל לפעילותו הפורייה כמתכנן, שימש יער כמרצה בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, וכן עסק בפעילות ציבורית, ובכלל זה, בין היתר, כיהן כיו״ר איגוד הארכיטקטים.

יער הוא ״שחקן נשמה״ בתחומו, שתכנוניו לאורך השנים נחשבים דוגמה לעשייה מופתית, המביאה לידי ביטוי רגישות, אחריות והכרה חברתית גבוהה. יער אף הוביל מגמות תכנון שהיו חדשניות לזמנן, דוגמת שימושים מעורבים. עבודותיו, שזכו לסיקור מקצועי בארץ ובעולם, מהוות נושאי מחקר ולימוד באקדמיה.

בין העבודות שהניבה עשייתו האיכותית בולטים פרויקטים ככיכר השוק – מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב; שכונת רמת שלמה בירושלים; שכונת יער – אתר ‏P‏ במודיעין; שכונת המשתלה בתל אביב ופרויקטים נוספים. בעבודתו שנמשכת עד היום, ולצד תכנון שכונות עירוניות ברחבי הארץ, בולט פרויקט רחב היקף של פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה וחיבור מרקם העיר עם הקריות. הפרס מצטרף לפרסים נוספים שבהם זכה: פרס ישראל, פרס רוקח, ופרס א.מ.ת בתחום האדריכלות (יחד עם האדריכל שלמה אהרונסון).

לכבוד הענקת הפרסים, נשאו דברים האדריכלית אורנה אנג׳ל, יושבת ראש התאחדוץ האדריכלים; האדריכלית סטפני אלקובי – מנכ״לית ההתאחדות; ורד סלומון – האדריכלית הראשית של משרד השיכון; והאדריכל איתי בן חיים – יו״ר אות האדריכלות מטעם ההתאחדות.

לדברי אנג׳ל, בתקופה המאתגרת והכה מורכבת שחווה ישראל, על רקע האירועים ולאחר שנה של הפסקה במסורת השנתית, לא היה ברור שהתחרות אכן תתקיים. ״גם בתקופות מורכבות, ישנה חשיבות רבה להקפדה על איכות התכנון״, אמרה אנג׳ל. ״זאת הזדמנות עבורנו להפנות אלומת אור זוהרת לעשייה מופלאה של אנשים מוכשרים, מצטיינים ומעוררי השראה, ולפרויקטים החדשניים והייחודיים שתכננו״.

אלקובי התייחסה בדבריה למורכבות ולחסמים המקצועיים שכרוכים בעיסוק באדריכלות, וציינה את מחויבותה של ההתאחדות לחבריה, ואת הפעילות הנעשית למען קידום המקצוע. סלומון הביעה את התפעמותה מרוח ההתנדבות בזמן המלחמה, והתייחסה להוקרה לפעילותו של הרב שלמה רענן ב״יחד בבית״ – מיזם המגייס אדריכלים ואדריכלות להתנדב לסייע לתושבי הדרום והצפון שבתיהם נפגעו: ״הסיפור של האדריכלות מגיע ביום שבו מתחיל השיקום, ועכשיו זה הזמן שלנו לתת יד לכל מי שמנסים לחזור אל הבתים שלהם״.

לכל אחת מקטגוריות התחרות גויסה ועדת שיפוט ייעודית שהורכבה מתמהיל מגוון של אדריכליות ואדריכלים מובילים, מתחומי עיסוק שונים, ותיקים וצעירים ומכל חלקי הארץ. ״הדיונים היו מקצועיים, מעמיקים ומרתקים, ובסופם נבחרו פרויקטים יוצאי דופן בהתאם לאמות המידה שכל צוות בחר״, אמר האדריכל איתי בן חיים.

״לצד השיח הרחב על האיכות התכנונית והאדריכלית, אות האדריכלות הישראלית שם לו כמטרה מרכזית להתנהל במקצועיות ובשקיפות מלאים. הלב הפועם של עקרון זה הוא בתמהיל צוותי השיפוט, המבנה הסדור של בחינת העבודות והפרוטוקולים המפורסמים לאחר הטקס״.