״עולם חדש ומופלא״: היקום הסינמטי של מארוול ממשיך לקרטע גם בקפטן אמריקה

אחרי פצצת האדרנלין ושובר הקופות של 2024 – דדפול & וולברין, מגיע תורו של קפטן אמריקה לנסות להרשים את המעריצים של מארוול. זה לא יהיה קל, במיוחד עבור אנתוני מאקי שירש את המגן מכריס אוונס והצמיח כנפיים מתכתיות בדרך להפוך למנהיג הנוקמים. אוונס לנצח ייזכר כקפטן (והתחת) של אמריקה ומאקי יצטרך לעבוד קשה כדי להוכיח שהוא ראוי להחליף את הבלונדז׳ והעכוז של קודמו בתפקיד.

״קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא״, שעלה לאקרנים בארץ, מגיע רגע אחד לפני סגירת השלב החמישי והכל כך מקרטע של היקום הסינמטי של מארוול (״הת׳אנדרבולטס״ יהיה האחרון בשלב זה), והסיכויים בטח לא לטובתו. ובכן, הנה תמצית הדברים: לא עולם חדש, לא מופלא ולא נעליים. תתכוננו לעולם ישן, אפור ובינוני.

עלילת ״עולם חדש מופלא״ היא המשך ישיר לסדרה ״הפלקון וחייל החורף״, מהחלשות ביותר שיצאו מבית מארוול. סאם וילסון (מאקי) הוא כבר קפיטנו במשרה מלאה, עם מגן וחליפה כחול־לבן־אדום פלוס כוכב מנצנץ על החזה.

במקביל, הגנרל רוס (האריסון פורד) נבחר לנשיא ארצות הברית, ובמקום לרדוף אחרי ענקים ירוקים ושאר מפלצות, הוא מנסה לזכות שוב באהבתה של בתו בטי (ליב טיילר), ולהוביל להסכם היסטורי שיפנק את מעצמות העולם באחד המשאבים היקרים ביותר – מתכת האדמנטיום. אחרי ניסיון חיסולו של רוס והפללתו של איזיאה בראדלי (קארל למבלי), הקפטן האפרו־אמריקני הראשון, וילסון מנסה למנוע מזימה גדולה יותר ומלחמה כוללת. אה, וגם שירה האס פה.

היקום הקולנועי של מארוול כבר הציג סרטים נוראיים הרבה יותר. פשוט מדובר בסרט אפרורי, מהסוג שאם העין תצוד אותו בסטרימינג – ההחלטה לדלג עליו תהיה מובנת

בינוני, סתמי, עלה נידף ברוח וסתם נשכח – זה מקבץ מצומצם של מילים שמתארות סרט שלם, שאם לא היה עולה לאקרנים – אף אחד לא היה מרגיש בחסרונו. אבל רגע, הולד איט. צריך להודות: ״עולם חדש מופלא״ הוא לא סרט רע, גרוע או בלתי אפשרי לצפייה. היקום הקולנועי של מארוול כבר הציג סרטים נוראיים הרבה יותר (היי ושלום לאנטמן: קוואנטומניה והמארוולס). פשוט מדובר בסרט אפרורי, מהסוג שאם העין תצוד אותו בסטרימינג – ההחלטה לדלג עליו תהיה מובנת.

הבינוניות התהומית והלא מפליאה נובעת משתי בעיות עיקריות: הראשונה היא נוכחותו החיוורת של אנתוני מאקי. למרבה הצער, האיש, מוכשר ככל שיהיה, לא מצליח להחזיק דמות של מנהיג וקפטן מסיבה פשוטה: אין לו כריזמה. קשה לראות איך מאקי/וילסון יתפקד בתור המנהיג של הנוקמים ובאיזו רמת עניין הוא יצליח לעניין, אם בכלל.

הבעיה השנייה והקריטית יותר היא חסרונם המשווע והמייגע של אירועים משמעותיים – הן בעולם הפנימי של הסרט והן בהקשר הרחב יותר של הסאגה, היקום או וואטאבר. כי בתכלס, לא קורה שום דבר מהותי וכבד משקל ב״עולם חדש מופלא״. כן יש כאן את הענק האדום בהופעה דלוחה ולא מרשימה, את ג׳יאנקרלו אספוסיטו בתפקיד הנבל סיידוויינדר (נשכח ביותר) ואת טים בלייק נלסון בתור המנהיג – אחד הנבלים החכמים ביותר של מארוול.

אבל ריבוי ועודף הדמויות הזה רק יוצר ווג׳ראס וכאב ראש אחד גדול, מסבך ומפתל את העלילה האנמית עוד יותר. שום דבר לא חד, ממוקד או מוקפד, מה שיוצר סרט מסורבל, שעלול להיות מלכודת לצופים עם סף נמוך של קשב וריכוז. ועוד לא הוזכרה נוכחותה המיותרת של שירה האס, הלא היא רות בת שרף המהוללת.

מעטפת חיוורת

שמועות וספקולציות שונות התרוצצו לכל עבר בנוגע לגודל תפקידה של האס בסרט, מה שהרתיח את הדם של הישראלים שזעקו את זעקת האנטישמיות הידועה. אז אפשר להירגע, חלקית. רות היא אכן ישראלית אבל המילה ״סברה״ לא מוזכרת לרגע, וגם לא המוסד. במקום, היא מוצגת כאלמנה שחורה לשעבר שמשמשת כסוכנת בשירות ממשלת ארצות הברית. חביב? קצת. מיותר? לגמרי.

האס, מוכשרת ברמות על חלל, לא מראה כאן קמצוץ מהיכולות שלה. לבת שרף אין נוכחות משמעותית בסרט או השפעה אמיתית על המהלכים שבו, והיא מצטרפת לגלריית דמויות רחבה שמשמשת מעטפת חיוורת לסרט שמנסה להיות הרבה דברים בבת אחת.

ההופעה של האריסון פורד בתור הנשיא רוס/הענק האדום קצת מביכה, והוא שם בעיקר בשביל המסרים הפוליטיים. לא אחת מוזכרת אישיותו המורכבת והמתוסבכת של רוס כאיש חם מזג, אבל באותה נשימה נאמר לנו שהוא כבר לא אותו אדם (יעני חמוד ורגוע).

הסרטים של קפטן אמריקה תמיד היו בעלי ניחוחות וגוונים פוליטיים, קונספירטיביים ואפלים. גם כאן יש ניסיון ליצור סרט עם אמירה פוליטית מאוסה דרך דמותו של רוס. אבל זה מרגיש לעוס, קלשיאתי וטחון, ולמרות שהיא מהדהדת לרוח התקופה שבה מנהיגים חסרי אחריות לא מוכנים לעשות את מה שמצופה מהם (קרי, לקחת פאקינג אחריות) זה לא החומר למחשבה שהצופים ייקחו איתם הביתה.

נו שוין, מה יש לומר שעדיין לא נאמר? באופן לא מפתיע, היקום הסינמטי של מארוול ממשיך לצלוע. ״דדפול & וולברין״ היה הימור משוגע שהצליח להלהיב ולסחוף את הקהל. אבל זה היה ברור שאחריו העגלה העקומה תחזור למסלולה הדפוק. העניין פשוט: כשמארוול משחררת את הרסן – היא מצליחה בענק.

אבל כשהיא מנסה להיות רצינית בצורה תהומית, התוצאה היא, במקרה הטוב, סרטים כמו ״עולם חדש מופלא״. במקרה הרע יוצא לה סרט כמו ״הנצחיים״, שמשום מה מישהו בהפקת הסרט החדש חשב שהקהל מעוניין להיזכר בו והחליט להראות שוב את השמיימי שצץ בלב הים ההודי. אבא, תרחם.

---

קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא
בימוי: ג׳וליוס אונה
118 דקות; ארצות הברית, 2025
2 כוכבים