מיכל השתילה שעיצבה חברת I2D: מפגש בין טבע וטכנולוגיה

מאז שהוקמה בשנת 2001 עוסקת חברת I2D לעיצוב ופיתוח מוצרים במנעד רחב של תחומים: מערכות מכשור רפואי מתקדמות, מערכות תעשייתיות, מוצרי צריכה ועוד. חלק מהם גם זיכו אותה בפרסים בינלאומיים או עוגנו כפטנטים.

בתוך כך, על רקע עשייה כה פורייה ומשמעותית, פרויקט של עיצוב עציץ יכול על פניו להיחשב כסוג של זוטות, אבל לדידו של המעצב ספי חפץ, אחד משלושת מייסדיה ובעליה, הפרויקט היה ״מהמרגשים ומהמרתקים שבהם עסקנו: מפגש מלא עניין של טבע וטכנולוגיה שאוצר בתוכו גם ממד רגשי, ונוגע ברווחת ושלומות (well-being) של האדם״.

העציץ עוצב לחברת הסטארט־אפ TomGrow שמתמקדת בפיתוח פתרונות ברי קיימא לגידול צמחים. לדברי חפץ מדובר בחברה מרתקת, שהקימו אנשי חזון – ד״ר אריאל הלפרין ורן בן אור, מחברת טנא קרנות השקעות, וגדעון ברקין, ממתכנני הנוף המובילים בישראל, שעיסוקו בעולם הגינון והצומח הוא בנפשו. בנו של ברקין, רותם, משמש כמנכ״ל החברה. ״המוצר שפיתחה הוא לא פחות ממהפכה ירוקה ומקיימת, שפותחת עידן חדש בכל הקשור לטיפוח צמחייה מכל סוג ובכל מקום״, מוסיף חפץ.

הפיתוח המדובר הוא מצע מבוסס ג׳ל המכיל את כל מרכיבי המחייה שהצמח נדרש להם, כמו מינרלים ומלחים. במפגשו עם מים הג׳ל סופח אותם ומתלכד לכדי מקשת חומר אחת, שהצמח הנשתל במיכל ״יודע״ להשתלב בתוכה, וככזה מהווה חלופה לאדמה. ההשקיה הנדרשת לצמחים הגדלים על מצע הג׳ל מועטה ביותר, אחת למספר חודשים בלבד, ובכך תורמת לחסכון משמעותי במים.

״פיתוח הג׳ל פוגש הכרה עכשווית הולכת וגוברת בתיאוריית הביופיליה, שעוסקת בנטייה אנושית לקיים קשר עם הטבע בחשיבותו של קשר כזה ותרומתו לאיכות החיים. האיכויות הייחודיות של מצע הג׳ל מעניקות פתרון מושכל לטיפוח צמחייה מסוגים שונים בעיקר בחללי פנים, כשלחיסכון במים לצורכי השקיה נלווה גם חיסכון אנושי, שמייתר את הצורך בצוותי תחזוקה שוטפת, בעיקר במרחבים כמו משרדים, בתי מלון או מבני ציבור״, אומר חפץ, שבשנה שעברה סיים קדנציה של שמונה שנים שבהן שימש כראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל.

את I2D הקים חפץ יחד עם שני מעצבים עמיתים – אלישע טל ואיתן שריף, כולם בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. כמו חפץ, גם טל ושריף משמשים במקביל באקדמיה – טל כמרצה בבצלאל ושריף כמרצה בשנקר. ״מה שהנחה אותנו מתחילת הדרך ומנחה אותנו כל השנים הם עקרונות של מתודולוגיה, אסטרטגיה, חדשנות, עיצוב וחוויית משתמש מיטבית. כל אלה מתכנסים לתפיסה הוליסטית, שעיקרה הוא יכולתו של עיצוב לתכלל היבטים שונים וזוויות מבט הנכרכים בתהליך פיתוח של מוצר או מערכת, ולסנטז אותם לכדי מענה מוגמר, מיטבי ושלם.

״ככלל, הקשר של עיצוב תעשייתי לחיים העכשוויים הוא רחב באופן שבו הוא מהווה שותף פעיל ומשמעותי בעולמות שבעבר לא היו בשיח שלו. האופן שבו הוא מעניק מענים לתחומים רבים ושונים מושתת במידה רבה על חשיבה עיצובית (Design Thinking) – חשיבה מוכוונת חקר להבנת אתגרים ומורכבויות, ובחינתם כמכלול למציאת פתרונות מעשיים כוללים״.

הקשר של עיצוב תעשייתי לחיים העכשוויים הוא רחב באופן שבו הוא מהווה שותף פעיל ומשמעותי בעולמות שבעבר לא היו בשיח שלו. האופן שבו הוא מעניק מענים לתחומים רבים ושונים מושתת במידה רבה על חשיבה עיצובית

הפנייה של TomGrow אל I2D לעצב מיכל שתילה מתאים לגידול צמחים על מצע הג׳ל שפיתחה, נעשתה אחרי שהחברה כבר חוותה כמה ניסיונות בכיוון, אך אלה לא הבשילו. ״אמנם בשורה התחתונה זהו מיכל שתילה, אבל שונה ומתוחכם; כזה שמאפשר להטמיע בתוכו את הצמח ולקבע אותו כנדרש כדי לספק לו את סביבת המחייה שהוא צריך.

״במקביל, ולא פחות חשוב, הוא היה צריך לענות על הבטים אסתטיים שיכבדו אותו ואת הצמח שהוא מכיל. צורך נוסף היה לייצר מיכל עם בידול כלשהו שיבסס ויחזק את המותג TomGrow מחד, ומאידך ישתלב בתוך תבנית הנוף המסורתית של עציצים בחללים ציבוריים ויתכתב עם הצורניות האיקונית המוכרת של מיכלים מסוג זה.

״כמו בכל תהליך עיצוב שנהוג בחברה, גם כאן הוא החל במחקר מקיף שכלל הרבה תצפיות ומודלים ונועד לעמוד על מכלול הצרכים וההיבטים שנובעים ממערכת השתילה הייחודית, פיזיים ואנושיים־רגשיים כאחד. הם נוגעים בטבע, ברגש, בשאלות תרבותיות של חיים וביכולת של המערכת לתרום להתנהלות אקולוגית ולקדם אותה. בהתחקות אחר ההיסטוריה של עציצים, הגענו למאה ה־16, לעצי לימון שיובאו מסין לאימפריה הרומית. הם נחשבו ליקרי ערך ושונעו בתוך מכלים שתכליתם הייתה לשמור עליהם כמו שצריך״.

ואכן, אחד הפרמטרים המשמעותיים בתהליך התייחס, לדברי חפץ, לחומר שממנו יהיו עשויים מיכלי השתילה, וההבנה שחומרים מסורתיים כמו חימר לא ישרתו את המטרה. ״היה לנו ברור שצריך חומר שיספק מענה לכל הדרישות והצרכים: שיחזיק מעמד לאורך זמן, שיאפשר לחלץ ולשתול את הצמחים בצורה נוחה וקלה, שיספק להם את סביבת המחייה שהם צריכים, שיאפשר ייצור קל, מהיר ונוח כלכלית ושיהיה קל לשינוע. חשיבות עקרונית גדולה במיוחד הייתה לרצון שערכיו החומריים יישרו קו עם הערכים ברי הקיימא שטמונים במערכת השתילה המיוחדת״.

לאחר מחקר וחיפושים סובבי עולם נמצאה לבסוף בסין טכנולוגיית ייצור מתאימה. ״החומר המיוצר באמצעותה מבוסס על פלסטיק ממוחזר בכבישה חמה, ועונה כך על הערכים הירוקים שחיפשנו. תהליך הייצור התעשייתי גם עונה על הקלות ומהירות הייצור המבוקשות, והמיכלים הנוצרים במסגרתו אכן קלים לשינוע ומאפשרים נוחות שתילה״.

גיבוש העיצוב הצורני של המיכל היה גם הוא תהליך. ״הצורניות נקבעה כפונקציה של הצורך שיאפשר לחלץ את הצמח מהמיכל בקלות, וכן את ניודו. בחנו קונפיגורציות צורניות רבות עד שהגענו לזו שהבשילה לעיצוב הקיים, שמשמר איפוק צורני ואסתטיקה תמציתית, לצד הבידול שביקשנו ליצור״.

את הייחוד המבדל מייצר מכסה עליון, שהיה צורך טכנולוגי־פרקטי שנועד להבטיח שהחשיפה לאידוי תהיה מינימלית, ונוצל כהזדמנות לייצר את הייחוד והבידול העיצובי, הן בעצם קיומו והן באופן שבו הצמח בוקע ממנו – דרך פתח במרכזו. בפיתוח הראשוני שולבו במכסה גם אלמנטים אלקטרוניים כחיישנים לצרכי ניטור, אבל בהמשך, לדברי חפץ, הסתבר שאין בהם צורך.

״חלל הפנים של המיכל תוכנן עם מערכת פנימית – אלמנטים שתכליתם לתפוס את הצמח ולייצב אותו עד שהוא מתקבע ונטמע במצע השתילה. חלקם התחתון של המיכלים עוצב בשיפוע רך שנועד להקנות תחושת קלילות למרות נפחם הגדול, ולדפנות הענקנו עובי ככל שהתאפשר, כך שתיווצר תחושת חוזק חומרי בדומה לחימר או לבטון, אבל בה בעת עוביין לא יכביד על המיכל״.

את המיכלים אפשר לייצר בכל צבע רצוי, אבל הצבעוניות שנבחרה כוללת שלושה צבעים עיקריים – אפור בהיר, אפור כהה וטרקוטה, המרפררים לצבעוניות רווחת שמאפיינת עציצים. בדומה לכך, גם חוסר אחידות הגון בפני השטח תוכנן ככזה במכוון, ללא ליטוש, כדי לשמר מופע גולמי משהו, המשווה למכלים ממד אותנטי כמו זה שמאפיין מיכלי חימר או בטון.

״העיצוב הסופי מקיים את כלל היעדים שהצבנו לעצמנו״, מסכם חפץ, שמדגיש גם את החיבור הטוב שחש צוות העיצוב עם אנשי TomGrow. ״אהבנו את הסיפור שמשלב כימיה, ביולוגיה, התייחסות לסביבה ולתפעול, טבע וממד רגשי שנוגע באנשים. זהו רעיון מהפכני מרגש של אקו־סיסטם כלכלי ואסתטי, והפוטנציאל שמגולם בו הוא עצום״.