כל מה שחשוב ויפה
צילומסך: יוטיוב
צילומסך: יוטיוב

דרך אגב // אין לי מושג איך זה עובד

רובוט סיני בהתקף אמוק, מסכים שחורים בשדה התעופה בניו יורק, הפסקת חשמל מסתורית בספרד: איך ייראו חיינו בעולם שבני אדם הפסיקו להבין? וגם: הכירו את הפרשן הפנימי שלכם

סרטון שצולם ממצלמות אבטחה במפעל סיני הפחיד השבוע מיליוני בני אדם. רואים בו את Unitree H1, רובוט חצי־גמור תלוי על חוט, כששני עובדים אנושיים משוחחים לצדו. אבל לפתע הרובוט, שגובהו 1.8 מטר ושמחזיק בשיא גינס לרובוט שהולך הכי מהר, מתעורר לחיים ומתחיל לנפנף ולהכות בזרועותיו הארוכות באמוק בלתי נשלט, ומרסק את המחשב של אחד העובדים שבתגובה נמלט בפחד. רק אחרי כ־30 שניות של זעם רובוטי מופגן העובד השני מצליח להשתלט על המכשיר שעולה 90 אלף דולר, ומכבה אותו. 

לא סתם בטוויטר רבים התפללו ששרה קונור מ״שליחות קטלנית״ תבוא לעזרתנו. הסרטון הזה הפך לכל כך ויראלי כי הוא מאשר את כל מה שלמדנו על רובוטים מהסרטים וספרי המדע הבדיוני הפופולרי שצרכנו. 

אבל מי שאוסף סימנים לכך שמשהו גדול יותר בעולם הולך ומשתבש, יכול להוסיף עוד שורה של אירועים מוזרים שקרו לאחרונה במערכות שאמורות להיות הרבה פחות מסתוריות מבינה מלאכותית. פקחי הטיסה של נמל התעופה ניוארק בניו יורק הופתעו מאוד בשבוע שעבר כשמסכי המחשבים שלהם כבו לפתע באמצע היום ליותר מדקה וחצי. במקביל גם מערכת הקשר עם המטוסים קרסה לשניות ארוכות, שבהן לפקחים לא היה מושג היכן נמצאים המטוסים באחד מנמלי התעופה הגדולים והעסוקים בעולם ולא יכלו ליצור עמם קשר. בנס זה לא נגמר בתאונת מטוסים המונית. 

הסיבות לתקלה עדיין לא ידועות, ו־20% מהעובדים יצאו לחופשת מחלה כדי להתאושש מהטראומה וחוסר האונים שחוו. הם, דרך אגב, עשו את זה בפילדלפיה. מתברר שמאז יולי 2024 הפקחים של הנמל בניו יורק יושבים בכלל במדינה הסמוכה כדי לחסוך בהוצאות. על הנייר, לא אמור להיות עיכוב או תקלות בתעבורת הנתונים בין שתי הערים, אבל המציאות מראה שבטיסה הבאה כנראה תעדיפו לנחות בלה גוארדיה. 

איזה חיים ואיזה איכות חיים מחכים לנו בעולם שאף אחד מאיתנו לא יוכל להבין ולשלוט עליו? האם אנחנו עומדים על ספו של גן עדן טכנולוגי שבו נתהלך יפים ובורים, או שלמכונות יש תוכניות אחרות בשבילנו? 

עוד תקלה שזכתה לפרסום בינלאומי היא הפסקת החשמל ששיתקה לאחרונה לחלוטין את ספרד וחלקים מפורטוגל למשך יותר מעשר שעות, גרמה להכרזה על ״מצב חירום לאומי״ והותירה מעליות, מכשירי החייאה וטלפונים דוממים.

גם כאן, הסיבה עדיין לא ידועה: האם זו מתקפת סייבר או בכלל בגלל ש־70% מהחשמל בספרד מיוצר בטכנולוגיות ירוקות, כמו שרמזו בעדינות חובבי דלקי מאובנים? כל סיפור כזה נשמע אולי קטן, אבל כשכורכים אותם יחד עולה שאלה: יכול להיות שהמערכות שאנחנו נסמכים עליהן כדי לנהל את חיינו נהיו מסובכות מכדי שנבין אותן? 

כשהייתי קטן אהבתי לקרוא את חוברות ״הטכנאי הצעיר״ שאבא שלי אסף בילדותו. הן נתנו תחושה נעימה שאפשר לפרק את העולם לגורמים, להבין אותו וליצור בעזרת התובנות האלה דברים מופלאים. יכול להיות שזה היה רגע בהיסטוריה – אולי בדומה לתחושה הרווחת בקרב פיזיקאים בסוף המאה ה־19, לפני גילוי תורת היחסות – שבו היה נדמה שאנחנו ממש בעניינים ומתקרבים לפיצוח מלא של כל סודות היקום. 

אלא שמתברר שלא רק שהשאלות שהפיזיקה מתחבטת בהן הולכות ונעשות קשות ומוזרות ככל שאנחנו חוקרים יותר – אלא שבמקביל נוצר לנו אתגר נוסף: לפענח את המערכות המורכבות שאנחנו בנינו. אז איזה חיים ואיזה איכות חיים מחכים לנו בעולם שאף אחד מאיתנו לא יוכל להבין ולשלוט עליו? האם אנחנו עומדים על ספו של גן עדן טכנולוגי שבו נתהלך יפים ובורים, או שלמכונות יש תוכניות אחרות בשבילנו? 

שנייה, אני אשאל את chatGPT.

הכירו את הפרשן

יש אינספור מחקרים שמראים שכשמנתקים את הרקמה המחברת בין הצד הימני לצד השמאלי במוח – פתאום צצה לנו אישיות נוספת. אלא שהאישיות שמאכלסת את הצד הימני של המוח לא יכולה לדבר, שכן מרכזי השפה נמצאים בצד השמאלי. אבל היא כן יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים אחרות. 

העיתונאית אנקה האריס, שפירסמה לאחרונה את LIGHTS ON, מעין פודקאסט שבו היא מראיינת מומחים כדי לתעד את גבולות ההבנה המדעית של מסתרי התודעה, מתארת בראיון מרתק את אחד המחקרים הללו שנערך לפני כמה עשורים. החוקרים העבירו הוראות לעין השמאלית של הנבדקים (שמחוברת לצד הימני של המוח), וביקשו מהם ללכת למרכז החדר.

birds

כשהגיעו לשם, החוקרים שאלו את הצד השמאלי של המוח למה הם קמו. מכיוון שהצד השמאלי לא ידע את התשובה (מכיוון שהוא מנותק מהצד הימני ולא נחשף למידע), החוקרים ציפו שהנבדקים יאמרו שאין להם מושג. אבל במציאות, הצד השמאלי במוח של הנבדקים מיהר לשלוף תשובה שנשמעת הגיונית כמו ״קמתי כדי לקחת מים״.

מתברר שכשהחלק המודע במוחנו לא יודע את התשובה, הוא ממציא אותה באופן טבעי וקולח – ואנחנו, כמו הנבדקים, לא חושבים אפילו לפקפק בהסבר. לחלק הזה בנו, שיוצר אוטומטית סיפורים בדיעבד כדי להצדיק את המציאות ולגרום לה להיראות אחידה וברורה, קוראים החוקרים ״הפרשן״. 

רגע, זה לא מזכיר ידיד דיגיטלי די מוכר שמתמחה בחינטרושים?

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden