נמרוד חביליו // תלמיד 07
קוראים לי נמרוד חביליו, אני בן 29, מאייר בוגר בצלאל ואפטריסט. אני גם אוטיסט בתפקוד גבוה, ורוב העבודות שלי במשך השנים עסקו בנושא הזה – חלקן בצורה ישירה ואוטוביוגרפית, וחלקן בדרך יותר עקיפה. תמיד חרה לי שהשיח על אוטיזם מעוגן ב״שונות״ – איך אנחנו שונים מאנשים אחרים, ואיך אנשים ״רגילים״ או נוירוטיפיקלים מסתכלים עלינו.
בדיוק את זה אני רוצה לשנות בספר החדש והראשון שלי ״תלמיד 07״, נובלה גרפית שמתרחשת כמעט כולה בכיתת חינוך מיוחד, וכמעט כל הדמויות בה הן אוטיסטים (כולל אני). הספר עוקב אחרי נמרוד, בוגר צעיר של אקדמיה לאמנות, שמגיע לקייטנת חינוך מיוחד על מנת ללמד תלמידים אוטיסטים איור וקומיקס. הוא מגיע לשם לא רק כדי ללמד את התלמידים איך לצייר – אלא גם איך הם יכולים להשתמש בקומיקס ככלי להשתלב, גם אם זה כרוך במאמצים או ויתורים אישיים.

התלמידים מתנגדים לניסיונות של נמרוד לשנות אותם, ומערימים עליו קשיים שונים. לאורך ארבעה שיעורים נמרוד והתלמידים מנסים להגיע לשפה משותפת – ונמרוד נאלץ להתעמת עם פערים בתפיסת הזהות שלו ועם תהליך השילוב שעבר בעצמו.
במהלך התואר, במסגרת לימודי השלמה לתעודת הוראה, התחלתי ללמד קומיקס בקייטנות שונות. זה היה סוג של סגירת מעגל מבחינתי. כשהייתי מתבגר, הייתה חסרה לי דמות אוטיסטית חיובית שתראה לי שאפשר להשתלב, לחיות חיים מלאים ולהיות מאושר. פתאום נגלתה אליי ההזדמנות להיות דמות כזאת לתלמידים שלי.
לאורך השנים, הקייטנות נעשו יותר טעונות רגשית. הלחץ להציג לתלמידים שלי איזושהי דמות חיובית התחיל לכרסם בי, ובאיזשהו שלב הבנתי שמעולם לא סיפרתי להם שאני אוטיסט בעצמי.
אלמנט ויזואלי מרכזי בספר הוא השימוש באיורים של התלמידים. חלק גדול מהעבודות הן עבודות מקוריות של התלמידים, כשבחלקן השלמתי חלקים מסויימים (בשמירה ככל יכולתי על העיצובים המקוריים שלהם)
אחרי שלימדתי בכמה קייטנות, וידעתי שאני רוצה לעשות משהו עם החוויה, חזרתי לכיתת תקשורת באחד מבתי הספר שבהם לימדתי – באישור ובידיעת התלמידים ואנשי הצוות – ותיעדתי בווידיאו מספר שיעורים עם קבוצה קטנה של תלמידים. במהלך השיעורים האלה סיפרתי לתלמידים שאני אוטיסט, ומתוך הגילוי התפתח דיון על שילוב ועל מסגרת הכיתה הקטנה עצמה.
בסוף, הספר הוא על מערכת היחסים שלי ושל התלמידים עם המסגרת של ״כיתת חינוך מיוחד״ – מצד אחד, מקום בטוח שבו אנחנו יכולים להיות עצמנו ולא להתבייש בזה. מצד שני, מקום מגביל שמנציח את החריגות שלנו והמרחק מהחברה – מקום שהשאיפה היא אולי לצאת ממנו, ולא להזדקק אליו יותר.
כדי לבטא את המתח הזה באופן ויזואלי, יש בספר שני עולמות דימויים. האחד הוא העולם של שיעורי הקומיקס, שהוא חם, לפרקים כאוטי, ומתבטא בצבעים פסטליים, בחומריות של חומרי יצירה כיתתיים, בהרבה חללים נגטיביים ובשימוש חלקי בסקיצות המקוריות.
השני הוא העולם של נמרוד הילד ושל חוות הדעת של אנשי המקצוע המגוונים שעסוקים בלאבחן אותו. הוא מאופיין בצורות גיאומטריות נוקשות ומבוסס ברובו על מבחני קוגניציה שונים שבהם נעשה שימוש באבחונים, ועל כתמי צבע בצבעוניות מוגבלת שמנסים לפרוץ החוצה מהמסגרת.
עוד אלמנט ויזואלי מרכזי בספר הוא השימוש באיורים של התלמידים. חלק גדול מהעבודות הן עבודות מקוריות של התלמידים, כשבחלקן השלמתי חלקים מסויימים (בשמירה ככל יכולתי על העיצובים המקוריים שלהם).



לאורך העבודה על הספר, נעזרתי באנשים מוכשרים ומסורים כדי לדייק את הספר עד לגרסה הנוכחית שלו. שתי הנשים שעבדו איתי בצורה הכי אינטנסיבית והביאו את הספר לרמה אחרת לגמרי הן יער בנבנשתי, עורכת הספר, ורוני נובה, מעצבת הספר (וארוסתי), שתמכה בי ממש מהרגע שבו התחלתי את הפרוייקט.
הספר כרגע בעיצומו של קמפיין מימון המונים באתר הדסטארט, ואפשר לרכוש מראש עותקים בעמוד הפרויקט, כמו גם מגוון תשורות אחרות. ראויה לציון וקרובה לליבי במיוחד התשורה שבמסגרתה אפשר לרכוש סדנת קומיקס לבית ספר לבחירתכם, או לבחירתי – הזדמנות להעניק לתלמידים נוספים את האופציה ללמוד לתקשר את עצמם באמצעות קומיקס. אם אהבתם או התעניינתם בספר, אשמח אם תתמכו בו או תשתפו אותו הלאה, לטובת מי שאולי יכול להיעזר בו או ליהנות ממנו.
מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו













